העובדה שיקב וורטמן ממוקם בחיפה כבר מזמן הפכה מבחינתי למשנית לכך שמדובר לטעמי באחד מהיקבים המעניינים והמרשימים בארץ. הקרבה שלו היא בלי ספק בונוס ומקור לגאווה מקומית, אבל ההערכה למה שיש בבקבוק היא לחלוטין לא קשורה לנפוטיזם. במונחי התבוסתנות של אוהד הפועל ותיק – זה מעולה אפילו שזה חיפאי.
אבל בהחלט יש יתרונות לקרבה: חי וורטמן, הבעלים והיינן, לקח פסק זמן רגע לפני תום הבציר – התקופה ההיסטרית בלוח השנה של יקב – כדי לספר לי על מפעלות היקב בחצי השנה שחלפה מאז שנפגשנו לאחרונה ולהביא לי את הבקבוקים שיושקו באירוע המסורתי שיקיים היקב לקראת ראש השנה. האירוע ייערך בימים שישי ושבת במרכז המבקרים של היקב ברחוב נתיב אופקים 23 בשעות 19:00-10:00, ואפשר יהיה לטעום ולרכוש בו את היינות.
וורטמן סיפר לי על הבציר האחרון, שהסתיים שלושה שבועות מוקדם מהרגיל דווקא בגלל שהקיץ היה מתון יחסית. זה תרם לכך שההבשלה של הענבים היתה רציפה, והאיכות שלהם נראית טובה מאוד. הוא סיפר לי עוד כמה דברים על היינות העתידיים של היקב וגם על יינות ההשקה הנוכחית. אחד מהם, שהרשים אותי מאוד, נוגע ליין עמק שפיה הלבן – בלנד במסורת בורדולוזית של סוביניון בלאן וסמיון. הוא הבחין שבדומה ליינות בורדו מההרכב הזני הזה, היין הוא טוב ונגיש בשנה הראשונה ואז נכנס לתרדמת ונפתח מחדש כעבור שלוש-ארבע שנים כשהוא מרשים עוד יותר. כתוצאה מכך החליט היקב להפסיק למכור את היין בשנת הבקבוק ולהמתין עד שהוא יהיה בן 5. זהו צעד שמציב את הייננות לפני המסחריות, ועל כן הוא מעורר כבוד.
בהשקה יוכלו המבקרים להיחשף בעיקר ליינות אדומים, ובהם הר כרמל 2016 – בלנד אדום של קריניאן, מרלו וקברנה פרנק שרובו התיישן רק במיכלי נירוסטה. יהיה גם יין חדש שנוסף לפורטפוליו – דליה 2014 שרובו קברנה סוביניון עם 20 אחוז סירה. היין המתיישן שיילגם בהשקה הקרובה הוא נתיב אופקים 2013 – בלנד מורכב של קריניאן, מלבק, מרלו, קברנה פרנק, קברנה סוביניון ומעט פטי ורדו.
נוסף על אלה יושק גם לבנט 2016, שהוא היחיד שהספקתי לטעום מכל השפע הזה. לבנט הוא הבלנד הים תיכוני המוכרז של היקב, והוא מורכב מ־50 אחוז קריניאן, 23 אחוז גרנאש, 17 אחוז סירה ועשרה אחוזים מורבדר.
אקדים ואומר שמדובר ביין פנטסטי. יש בו הרבה מהכל, אבל גם הכל במידה, שזה אולי סימן ההיכר האופייני ביותר של יקב וורטמן. הוא מצליח להיות גם שופע פרי, גם מתובל וגם עדין. השריריות של הקריניאן מתלבשת כאן על גוף בינוני יחסית – מה שאחראי אולי יותר מכל לכך שהיין הזה מדגים כיצד ים תיכוניות לא חייבת לבוא על חשבון עידון. הפרי השחור והבשל יותר מופיע במקביל לפרי אדום מתון וניחוחי ולתיבול של פלפל שחור וערער. כל אלה מאוזנים יפה על ידי חמיצות טובה ומשולבת היטב וטאניות איתנה אך לא שורטת. יש נוכחות מסוימת של עץ, אבל היא לא מאפילה בשום שלב על הטעמים האחרים. באופן כללי זהו יין מורכב, צעיר עדיין ובעל פוטנציאל התיישנות, שיכול להיות גם נגיש לממהרים ומענג.
תגובות