בשלהי חודש יוני כינס שר החינוך נפתלי בנט מסיבת עיתונאים שבה בישר חגיגית: “הושג היעד של התוכנית הלאומית ‘לתת חמש’”. תוך שלוש שנים הוכפל מספר התלמידים שנבחנו במתמטיקה ברמה של 5 יחידות לבגרות.
בנט סיפר על התנאים שאפשרו את השינוי, שמקורו לפני שנים אחדות ביוזמה של קרן טראמפ שהקימו האחים אדי וג’ולס טראמפ (בעלי מפעל חיפה כימיקלים, בין השאר). “בשנת 2012 מספר הלומדים 5 יחידות במתמטיקה בישראל הידרדר לשיא שלילי. כעת, בזכות שנים של עבודה מאומצת, המגמה התהפכה”, נכתב באתר של הקרן שהשקיעה בכך משאבים ניכרים.
תוצאות המאמץ, כפי שדיווח בנט וכפי שמראה התמונה החינוכית של משרד החינוך, ניכרות בהחלט. אבל האם אין לכך מחיר? כאשר נטבע המונח “עם הספר”, הכוונה לא היתה לספרי אינפי ושפות תכנות אלא להגות, לספרות ולשירה. אז מה עם שאר הרוח, האם הוא לא ניזוק בדרך?
מי שמספק לשאלה כבדת משקל זו תשובה חלקית הוא המנהל לשעבר של בית הספר עירוני ה’ שלומי דהן: “היוזמה נולדה בכלל אצל בכירי התעשיינים בארץ, מנכ”לים ונשיאים של ארגונים שונים. אותי צירפו כמנהל בית ספר שעודד תלמידים ללמוד מתמטיקה ברמה מוגברת. נפגשנו עם שר החינוך דאז הרב שי פירון. בפגישה אמרו התעשיינים לפירון ‘אנחנו נציגי המגזר השלישי. באנו לנסות ולהצית את תעשיית ההייטק הישראלי’. המניע שלהם היה כלכלי-תעשייתי. פירון אמר שהנושא אינו בראש סדר העדיפויות שלו אבל הוסיף ‘לא אעמוד בדרככם’”.
באותה השנה פרש פירון מהממשלה ביחד עם מפלגתו יש עתיד. כעבור חמישה חודשים נכנס בנט לתפקיד. “כבר בשבוע הראשון לכניסתו לתפקיד שמע בנט על היוזמה וקרא לנו לשיחה”, מספר דהן, “בסיומה הוא הכריז ‘זה יהיה הפרויקט שלי’”.
עם יד על הלב, היוזמה הזו לא פגעה במקצועות ההומניים?
“למרות שזה נורא סקסי להגיד את זה, זה לא נכון. זה קיים גם באקדמיה – בפקולטות למדעי הרוח שהולכות ונסגרות – אבל זו מגמה שלא קשורה ללימוד מתמטיקה אלא מגמה עולמית חברתית-כלכלית. התהליך הזה התחיל לפני עשור ויותר. אנחנו מתקרבים היום ל־15 אחוז של תלמידים שלומדים מתמטיקה ברמה מוגברת, וגם אם זה יגיע ל־20 אחוז זה בטח לא ישפיע לרעה על המקצועות ההומניים כי יש עוד 80 אחוז שלומדים דברים אחרים בעדיפות ראשונה. המהלך הזה מלכתחילה לא תוכנן עבור כולם”.
דהן לא מכחיש שמדובר בסמל של יוקרה. “זה מקצוע שיש מאחוריו דימוי עצמי”, הוא אומר, “כשאתה מצליח במתמטיקה אתה והסביבה מתייחסים אליך כאל חכם, ולכן לא היה אכפת לי שכל תלמידי ילמדו מתמטיקה ואחר כך אמנות. מתמטיקה דורשת עבודה קשה, שזה בעיני ערך חשוב מאוד. היום אנשים שואלים אותך כמה יחידות עשית במתמטיקה, ולפי זה קובעים אם אתה חכם או לא. למעשה, עידוד תלמידים להיבחן במתמטיקה ברמה של 5 יחידות הוא עידוד למצוינות”.
רוצים להישאר מעודכנים?
“תלמידים נכים אינטלקטואלית”
דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה פרופ’ גור אלרואי לחלוטין לא מסכים עם האמירה שלפיה מי שלומד מתמטיקה הוא חכם. “אלה שטויות במיץ עגבניות”, הוא אומר, “אין שום קשר בין חוכמה למתמטיקה. אני חושב שהסיבה היחידה שמנהלי בתי ספר עודדו תלמידים ללמוד מתמטיקה ברמה של 5 יחידות היא התמריצים הכספיים של קרן טראמפ. היוזמה הזו קברה את כל המקצועות ההומניים. בסופו של דבר, מה שמתקבל הם תלמידים נכים אינטלקטואלית. כשכותבים עבודה בהיסטוריה, בתנ”ך או בספרות מקבלים אדם שיודע קרוא וכתוב”.
אלרואי סבור שדווקא כיום, בעידן הטכנולוגי, צריך להקדיש מקום רב יותר לפילוסופיה, לספרות ולשאר עיסוקי הרוח. “כך מפתחים את הרגישות בעבודה מול אנשים”, הוא אומר, “אחרת אתה מוציא טכנוקרטים. היום רואים יותר ויותר מקומות עבודה שרוצים בוגרים של מדעי הרוח, אנשים שמסוגלים לחשוב מחוץ לקופסה, לנתח טקסטים, לקרוא ולהבין”.
אין אינדיקציה טובה יותר להעדפה של המתמטיקה על פני מקצועות אחרים מאשר נטייתם של בתי הספר הפרטיים היוקרתיים לתת לה משקל רב יותר. 40 אחוז מתלמידי י”ב בריאלי נבחנו השנה במתמטיקה ברמה של 5 יחידות. “אנחנו מעודדים תלמידים לעבור מ־4 ל־5 יחידות במתמטיקה ומאפשרים להם להיבחן בקיץ”, אומרת הסמנכ”לית לפדגוגיה בבית הספר שוש עידן, “זה טרנד כזה, וגם ההורים רוצים”.
גם בבית הספר נזירות נצרת היוקרתי הטרנד הזה מורגש. “בשנה האחרונה קרוב ל־50 אחוז מהתלמידים שלנו נבחנו ברמה של 5 יחידות במתמטיקה”, מתגאה באסם ג’מאל, מנהל החטיבה העליונה, “אם תלמיד יכול לגשת לבחינה במקצועות המדעיים הוא יעדיף אותם. הוא יבחר במדעי החברה רק אם הוא מתקשה במקצועות המדעיים. כל תלמיד אצלנו יודע שמקצוע מדעי הוא המפתח לחיים”.
גם זה וגם זה?
הגורמים המקצועיים דוחים את הטענה שחיזוק של צד אחד מחליש את הצד השני. “המיקוד במצוינות נבע מתוך הבנה שזהו צורך לאומי ממדרגה ראשונה, שנועד לאפשר לישראל להדביק את הפער בהישגי החינוך מול מדינות העולם”, נמסר בתגובה מקרן טראמפ, “מדובר במשימה בעלת חשיבות חברתית של מתן הזדמנות וצמצום פערים”.
הקרן אכן משקיעה כסף רב ביוזמה – 22 מיליון שקל בהכשרה ובליווי של מורים, 29 מיליון שקל בקהילות מורים לומדות, 28 מיליון שקל בכלים להוראה קלינית ו־40 מיליון שקל בשותפויות מקומיות ומערכתיות. “כקרן שחרתה על דגלה את חשיבות המצוינות בחינוך”, הם אומרים, “אנו סבורים שאין סתירה בין הצלחה במדעי הרוח לבין הצלחה במקצועות המדעיים”.
גם מנהל מחוז חיפה במשרד החינוך ד”ר סער הראל לא רואה פגיעה בתחום ההומני: “משרד החינוך לא הוריד שעות במדעי הרוח והחברה, להיפך – יש מקומות שנתנו עדיפות ליוזמות ולפרויקטים בתחומים האלה. אני לא חושב שהבחירה במתמטיקה באה על חשבון המקצועות ההומניים. זה לא או זה או זה אלא גם זה וגם זה. המתמטיקה הוגדרה כיעד לאומי אחרי שזוהה משבר גדול. כמו כן, אין שום הוכחה שאם לא היה מושקע מאמץ בתחום המתמטיקה זה היה מעלה את מספר התלמידים שניגשים לבגרות בתנ”ך ברמה של 5 יחידות. חוק הכלים השלובים לא עובד כאן”.
מעיריית חיפה נמסר: “העירייה מובילה זה כמה שנים תוכנית מצוינות במתמטיקה ובמדעים. הצלחת התוכנית ניכרת מדי שנה בתוצאות בחינות הבגרות. במקביל מעודדת העירייה מצוינות בתחומים ההומניים”.
פקה פקה או מדע
הגיע זמן להחליט אנחנו רוצים מדינה של מדענים וטכנולוגיה, או לא.
מדעי הרוח עושים הרבה רוח.. מייצרים בסוף רק עורכי דין ומחלקות יחסי ציבור, אנשים כושלים.