ביום ראשון תגיע לחיפה ועידת החינוך של ערי ישראל, ואחד מהפאנלים שיתקיים במסגרתה יעסוק בנושא "התערבות ומעורבות של הורים במערכת החינוך". בפאנל זה יישבו מנהל מחוז חיפה במשרד החינוך ד"ר סער הראל, יו"ר ועד ההורים היישובי היוצא עו"ד יחזקאל (חזי) חרלף, מנהל בית הספר אלמותנבי ראיף עמרי ומנהלת בית הספר אהוד ע"ש שלמה תל סיגל אזולאי.
נושא הפאנל נבחר בשל התגברות התופעה של התערבות הורים בנעשה בבתי הספר ובעיקר באיוש תפקידים ובראשם המנהלים. הדוגמאות המובהקות לכך הן בית הספר הפתוח ובית הספר זכרון יוסף.
רוצים להישאר מעודכנים?
היום (שני) התקיים כנס דומה בפתח תקוה מטעם העיתון ואתר האינטרנט "מלאבס" של רשת שוקן, ובו התייחסה מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד לנושא התערבות ההורים.
"לצערי, מעורבות הורים בחלק מהמקומות הפכה להתערבות גסה שפוגעת קשות ביכולת של מנהלים לפעול במקצועיות הנדרשת מהם ובעובדי ההוראה שניטלת מהם האוטונומיה המקצועית", אמרה בן דויד, "הגיעו מים עד נפש. לא ניתן להורים לנהל את בתי הספר. לכן החלטנו להקים ועדת היגוי ביחד עם אנשי מקצוע, עם נציגי אקדמיה ועם נציגי משרד החינוך שתנסח אמנה אשר תגדיר את הגבולות הנאותים, תשמור על עובדי ההוראה ותחזיר להם את הסמכות ואת החדווה ללמד ולנהל את בתי הספר".
הורה
זו מערכת החינוך של פעם, פטרונית ומנותקת.
בואו תראו איך מעורבות הורים היא חלק אינטגרלי מבית ספר מהמוצלחים בעיר, בית הספר פיכמן.
מתוסכל
בקיצור הורים. אנחנו לא רוצים לשמוע אתכם. ואתם לא מעניינים אותנו. אנחנו רוצים שקט תעשייתי ושהילדים יומרו אמן…
נגיד עצור לבורדוזר של המערכת.
הם שוכחים שאנשי מנהל אמורים לשרת את הציבור ולבנות חברה טובה יותר ולא לשמור על מקומם!!
בית ספר נהפך להיות לא רלוונטי בימינו. הוא מוציא bricks in the wall ולא אנשים חושבים!!!
לא ניתן להפוך אותנו לדיר כבשים
עצוב
במקום שבוא המערכת אלימה ודורסנית כלפי הילדים והוריהם לא יהיה שקט…
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
כך קיבלה גיבוי אותה מנהלת שהעסיקה עבריין מין כמחנך והשאירה אותו במערכת למרות תלונות ואזהרות.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
מערכת מסואבת מנותקת ומיושנת. הילד מזמן לא במרכז הדיון
מיכל
זו בדיוק הגישה שמדברים עליה בתצורת לימוד של היום שאינה מותאמת לרוח החדשה.
וכן זה ממשיך גם עם המזכ"לית……
אחד המשרדים עם התקציבים הכי גדולים במשק ועדין מתנהג בצורה לא גיונית!
מתי יגיע שר החינוך שינקה את כל השולחן של חינוך ויבנה אותו מחדש עם גישה מותאמת.
לא ברור למה זימנתם את ההורים לועידה?
חבל על זמן שלנו!
ד"ר חדוה טרגר
כשאין מעורבות, יש ותהיה התערבות!
אכן משרד החינוך הבחין היטב בנתונים לא פשוטים המיוחסים להתייחסותם של המורים לשיתופם של ההורים בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים. הנתונים מראים כי המורים חשים בהתערבות הולכת וגדלה בעבודתם מצד הורי התלמידים. וכי למה לא??? ממה חוששים המורים לשתף את ההורים בתהליכים חינוכיים וליצור איתם קואופטציה משותפת למען הילדים?? בבתי ספר מעטים, שקיימת בהם מעורבות, לא נמצא התערבות כי הכבוד ההדדי נבנה בהסכמה ואין שולט ונשלטים. ועוד מגדילה מזכ"לית הסתדרות המורים לומר בכנס השנתי כי אחת מבעיותיה העיקריות של מערכת החינוך היא ההורים. האומנם? אולי מקור הבעיה באנשים בעלי עמדה בחינוך המנסים לתפוס שליטה על הילדים שאינם של המערכת ויש להקנות להם התנהגויות מוסכמות במשותף? אולי כדאי שמזכ"לית הסתדרות המורים תפסיק להאשים את ההורים ותפעל לבניית תשתיות חברתיות וחינוכיות לשיתופי פעולה בין מורים והורים כי "אין חינוך ללא הורים ומעורבותם ממנפת הישגים".
התערבות" דומה לפריצת חלון בעת שדלת הכניסה סגורה ואין הושטת יד לשלום, לכן "יחסי מורים-הורים על סף פיצוץ". מערכת החינוך לא עושה די כדי שמורים יקבלו הכשרות מקצועיות אפקטיביות באופן העבודה עם ההורים. מורים ומנהלים מקבלים כלים פדגוגיים שאינם מתאימים לעבודה עם ההורים שהם חלק מעולם המבוגרים. היעדר הידע וההבנה של המורים איך לעבוד עם אוכלוסיית המבוגרים גורם רתיעה בלבנות קשר עם הבית. כשילד יושב בכיתה, הוריו נמצאים איתו באופן סמוי ואנשי המקצוע חייבים לקבל כלים אנדרגוגיים בעבודה מול ההורים. גישה אנדרגוגית טוענת כי המבוגר אינו רואה את עצמו תלוי במבוגר אחר אלא כמי שפעיל מתוך הכְוונה עצמית או כיוצר. מה גם שיש להבין כי עבודה מול מבוגר שונה מן העבודה עם הילד באופן שבו ההורה תופס את ניסיון החיים שלו; המבוגרים תופסים את ניסיון חייהם כחלק nמזהותם. משום כך, כאשר מתעלמים מניסיונם האישי של המבוגרים (הורים) או ממעיטים מערכם, הם מרגישים דחויים. ומכאן הדרך קצרה לשליפת כלי ההגנה ממול התוקף והמאשים: "אני מאשימה את ההורים…הם אחת הבעיות העיקריות של מערכת החינוך במדינת ישראל" כדבריה של מזכ"לית הסתדרות המורים.
היעדר הכלים הנכונים ליצירת חזית אחת עם ההורים מכניס את כל המערכת לכאוס, בפרט בתקופה פוסטמודרנית בה העולם הגלובלי חודר לעולמו הפרטי של האדם ואין נכון ולא נכון כי המידע הוא רב, החשיבה פלורליסטית וזוויות הראייה משתנות תכופות לבקרים.
המורים בישראל נוטים לראות את פעילות ההורים כ"התערבות" במקום "מעורבות" מתוך תפיסה שההורים "פולשים" לטריטוריה המקצועית שלהם. האומנם תפיסה זו תוביל את התלמידים להישגים בלימודים? בעת מאבקי כוחות – כולם מפסידים!
"מעורבות" אינה יכולה להיאמר בנשימה אחת עם המילה "התערבות". אלה שתי מילים מנוגדות כשחור ולבן, או כ"כן" ו"לא". אם נרצה בקשר נעודד מעורבות, ואם נתנגד לקשר ונפעיל איום או נקרין חוסר ביטחון, אזי ניצור מצב של "התערבות". ד"ר חדוה טרגר, מחברת הספר "הורים ממנפים הישגים", שבהוצאת סטימצקי, מציינת כי אין חינוך ללא ההורים והם משמשים כעמוד התווך למינוף הישגי התלמידים.
נעמה שנטל
לא ניתן להורים לקבוע מי המנהל. התפקיד הזה שמור לפוליטקאים מושחתים ולאגף חינוך כושל שגורם לעזיבה של מנהלים טובים. שמאפשר למנהלים כושלים להמשיך כי הם מקושרים. ושאין לו מושג מה קורה בתוך בתי הספר.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
למה ברשימת בתי הספר המצטיינים בארץ מופיע רק בית ספר אחד מחיפה כרמל עובדה למחשבה