לכבוד מצעד הגאווה אשר מתקיים היום צבעה עיריית חיפה את מעברי החצייה לאורך תוואי מסלול המצעד בצבעי דגל הגאווה. ההחלטה המבורכת התקבלה אמנם כחלק ממפגן סולידריות ותמיכה בצועדים ובערכי המצעד, ויש להניח כי עם תום המצעד ישובו צבעי הלבן לשלוט בפסי המעברים, אבל ללא קשר למצעד הגאווה, מן הראוי שהעירייה — וכלל העיריות בישראל — יתחילו לשנות את דפוסי חשיבתן על השימוש בצבעים ובצבעוניות ברחובות ובמרחבים העירוניים.
קסמו העיקרי של האי היווני סנטוריני, אשר ממגנט אליו כשני מיליון (!) תיירים בכל שנה, טמון בשילוב המהפנט שבין קירותיהם הבוהקים בלובנם של בנייניו לבין הכיפות הטורקיזיות ומימיו התכולים של הים התיכון. כפרים לבנים דומים פזורים באיים נוספים ביוון, כמו גם בהרי אנדלוסיה בספרד. איטליה נודעת בכפרים הציוריים שלה, וגם שמה של פורטוגל נישא אל מרחוק בזכות השילוב הייחודי שבין אריחי קרמיקה בגוונים כחולים לבין קירות לבנים ומימי האוקיינוס.
אמסטרדם מפורסמת בין השאר בחזיתות הצבעוניות של הבתים שלאורך מתעלותיה, וכך גם קופנהגן בדנמרק, האי בוראנו באיטליה, העיירה קולמאר בצרפת, ואפילו, אם תרצו, הכיכר הראשית של ורשה ועוד ועוד. בכולם חזיתות בתים בצבעים שונים אשר משתלבים זה בזה ויוצרים מניפת צבעים מרהיבה וציורית אשר מפיחה חיים בבתים בני מאות שנים ומעניקה צבעוניות נועזת ושובבה שקשה מאוד להתעלם ממנה. לא אחת הצבעוניות היא זו שהופכת את המקום לאטרקטיבי כל כך גם לתייר וגם לתושב.
מרוקו הפכה לאחד מיעדי התיירות המובילים בעולם בשנים האחרונות. בממלכה המוסלמית הצפון אפריקאית יש שילוב ייחודי של נופים מדבריים, חופי ים וארכיטקטורה שמזכירה את תור הזהב של האסלאם. לצד אלה, דומיננטיות של הצבע האדום החרסי ושילוב של אריחים צבעוניים מייצרים אסתטיקה מרהיבה, ייחודית למקום. גם שם הצבע שולט ונותן את הטון.
רוצים להישאר מעודכנים?
חיפה היא עיר חוף. האוויר הלח והמלוח אשר עולה מן הים שוחק לאורך הזמן את הצבע ואת הטייח החיצוני בבניינים הסמוכים לקו החוף, וגם רחוק יותר. זו אחת מהסיבות שבגללן רוב הבתים בישראל נראים תוך עשור אחד בלבד כבני מאה ויותר. השימוש הרווח בצבע הלבן לצביעת קירות הבניין החיצוניים מקל אולי מעט על החום ומייצר מראה נעים, אבל הוא גם מתלכלך ודוהה מהר יותר מכל צבע אחר ומותיר בחלוף כמה שנים את הבניין אפור ומתקלף.
אמנם לאחרונה אנו עדים למרבה השמחה לתנופה של התחדשות עירונית שבבסיסה הגדלתו של בניין ישן או הריסתו ובניית בניין חדש במקומו, אך שנים רבות מאוד יחלפו עד שהמגמה זו תתפשט לכל בנייני העיר הישנים.
עד שזה יקרה, אני מציע לעירייה ולוועדי הבתים המשותפים להתכנס יחדיו ולייצר תוכנית משותפת לחידוש של חזיתות בתים ישנים שבבסיסה צביעת החזיתות בצבעים בגוונים שונים ולא רק בגווני לבן וקרם.
אין צורך כמובן בתוכנית כוללת של כל שכונות העיר. אפשר להסתפק בעיקר בשכונות הנושקות לים וסמוכות גם לכביש 4 המקיף את העיר מדרום ועד למפרץ וצפונה. בתור התחלה אפשר אפילו לצאת במיזם נקודתי, צנוע, של צביעת רחוב אחד בלבד המשקיף אל הים. רצוי לבחור בשכונה שתושביה ישמחו מאוד אם ביתם ישוקם על חשבון העירייה ומסי הוועד. למשל נוה דוד, קרית שפרינצק ושער העלייה. בהמשך רצוי להרחיב את המיזם לרחובות אחרים וגם לכיכרות.
תארו לכם רחוב ארוך שבתיו צבועים כל אחד בצבע אחר. מעט צבע, ופתאום החיים מחייכים יותר אל כולנו.
הכותב הוא עיתונאי חיפאי, מרצה, מבקר, סופר ומטייל
תגובות