ביום שלישי ביקר כאן ראש העיר שנגחאי יינג יונג. הוא לקח פסק זמן מניהול המעצמה שהוא מופקד עליה, נטש את 21 מיליון נתיניו והתפנה לענייני עירנו – ועד בית במונחים סיניים.
אני כבר שומע את הלחשושים הציניים: “הוא בא לכאן לעשות ביזנס ולהתחכך בהון המקומי”. טעות בידכם. הוא בא לכאן ומיד הפשיל שרוולים והודיע שהוא בא לתת. והוא הרי יודע מה זה לתת. מי העניק לנו את “פסל השלום העולמי” אם לא עיריית שנגחאי. רק בזכותה נוספו לאיצטדיון העירוני 40 טון של פלדת אל חלד. אל חלד!!!
ומיד אחרי שהפשיל שרוולים הוא ביקש לשריין לו שולחן עבודה וטלפון כי הוא נחוש לפעול כלוביסט בקרב משרדי הממשלה לטובת העברת תקציבים לחיפה. המשימה הראשונה שלו תהיה להפעיל לחץ על כל הגורמים הקשורים בדבר להורדת הארנונה. הוא שמע שזהו אחד מהדברים שמציקים יותר מכל לתושבי חיפה, ואחת מהתלונות של תושבים פוטנציאליים שמחליטים במקום זה לעקור מגוש דן לערים אחרות בסביבה.
זאת התרומה הראשונה שמתכוון ראש העיר שנגחאי להרים למען המטרופולין החביב עליו. וזה יהיה רק חימום. אחר כך הוא מתכוון לגשת לסוגיה הממאירה ביותר – זיהום האוויר במפרץ. בזכות הניסיון הסיני במניעת זיהום אוויר הוא יפעל ליישום גישות חדשות לתעשייה וילווה את המרחב בעקירת מפעלים מזהמים וביצירת מקומות עבודה חליפיים וירוקים.
באורח מעורר השתאות והערכה, ראש העיר שנגחאי יהיה מוכן לפעול נגד נמל המפרץ שמאיים להנציח את האופי התעשייתי של מפרץ חיפה, למרות שאותה החברה שמפעילה את נמל שנגחאי העצום היא זו שעתידה לנהל גם את הנמל בחיפה. באמצעות הידע שנצבר בסין בתחום תיקון נזקי התיעוש לסביבה הוא יציף מחדש את השטח שיובש במים, ישיב את החול הזך לחוף קרית חיים, ועל הדרך יפנה את חוות המיכלים, יטייב את הקרקע ויקים שם שכונת מגורים לתפארת שתיקרא המפרצית, עם בתים לבנים על החוף שאת חולותיו לוחכים גלים תכלכלים. כבונוס הוא גם ינקה את הקישון ועיריית שנגחאי תעניק לנו פסל של מושט מ־500 טון של טיטניום שיסמן את החיים השבים אל הנחל.
אבל ראש העיר שנגחאי הוא יותר מאשר סתם מנהיג פופוליסט. הוא יודע שענייני המקרו לא נפתרים ביום אחד ושהדינמיקה ביחס אליהם היא מורכבת. הוא יודע שאם רוצים לשנות באמת צריך לעשות את זה בכל הרמות, גם ברמת הגראס רוטס. ולכן הוא מתכוון לרדת בעצמו לשטח ולתת דוגמה אישית. הוא כבר קבע שבוע התנדבות בתחנת חלוקת המתדון בחוף שמן – המקום שאליו הוגלו הנרקומנים של חיפה. בהדר הוא ישמש כסייר שכונתי ברחוב השומר, ואם יהיה לו כוח אז גם ברחוב סירקין בשעות הערב. על הדרך הוא ילמד אותנו איך מתנהלים עם ג’נטריפיקציה ואיך הסינים פתרו את הבעיה של דחיקת רגליים של אוכלוסייה חלשה כשאוכלוסייה חזקה יותר רוכשת נכסים באזור שלה.
הדבר המעורר הערכה יותר מכל הוא שראש העיר שנגחאי הודיע שהוא אינו מעוניין בקבלות פנים רשמיות. הוא סירב להשתתף בארוחות ערב מעונבות, ועברה בי צמרמורת של התרגשות כשהוא אמר שקשרי מסחר הם פיקציה ונועדו בעיקר לשרת אליטות, ושהוא לא מתכוון לטפח בציבור החיפאי את האשליה שמשלחות מסין הן בעלות השפעה כלשהי על חייהם של תושבי חיפה.
תושב
חזק ביותר ועצוב