פקקים. פקקים בכל מקום. מי לא נתקל בהם? מי לא סובל מהם יום יום? בדרך פרויד, בעיר התחתית, על רכס הכרמל ואיפה לא – החיפאים יושבים במכונית שלהם, מקטרים וממשיכים להיות תקועים בפקק ולחפש חנייה ליד הבית (סיוט בפני עצמו בשכונות רבות).
למה בעצם זה קורה? התשובה היא פשוטה ומורכבת משני גורמים: הראשון הוא הקלות שבה ניתן לרכוש היום רכב פרטי, והשני הוא התחבורה הציבורית הקלוקלת בארץ בכלל ובחיפה בפרט.
בעשור האחרון התפתחה בישראל בועת אשראי. אם בעבר ידע אדם שיש ברשותו סכום נמוך לרכישת רכב, בדרך כלל הוא העדיף להימנע מרכישתו כי הסכום הנמוך הספיק רק לרכישה של רכב ישן ועתיר בלאי. כיום הסכום הנמוך הוא רק מקדמה עבור רכב חדש בהרבה, ורכבים בני ארבע שנים נמכרים בסכומים נמוכים מאוד.
במצב כזה הרכב כבר אינו סמל סטטוס והוא נגיש לכל אחת ואחד, ואכן מספר הרכבים בחיפה עלה משמעותית בתוך עשור. לכאורה זה נהדר — סוף סוף יכולים כל אחד ואחת להרשות לעצמם מכונית. בפועל זו קטסטרופה, שכן בשילוב עם תחבורה ציבורית גרועה כל אדם עם מעט יכולת כלכלית רוכש לעצמו מכונית ונוסע בה. לבד.
דמיינו זאת כך – האוטובוס שבעבר הסיע 50 נוסעים הפך ל־50 מכוניות על הכביש שכל אחת מהן מסיעה נהג בודד. אלה הן 50 מכוניות חדשות שצריכות לנוח במהלך הלילה, והן תופסות נדל”ן יקר כשהן חונות – המדרכות שהפכו להיות צרות מאי פעם במקרה הטוב או תפוסות לחלוטין על ידי המכוניות במקרה הרע.
אז מה בעצם ניתן לעשות על מנת לבטל את רוע הגזירה ולהפוך את הפקקים לנחלת העבר, או לפחות לספק להם אלטרנטיבה נאותה? יהיו שיגידו שהחיפאים כבר התרגלו לנסיעה ברכב הפרטי ושעבורם צמד המילים “תחבורה ציבורית” מעלה זכרונות של אוטובוסים מפויחים ונטולי מזגן. אבל זהו אינו המצב כיום. ניתן בהחלט להגיע למצב שבו אדם נוסע מנקודה לנקודה בצורה ממוזגת ונעימה, כאשר המחיר היחיד שהוא משלם לעומת הנסיעה ברכב פרטי הוא הנסיעה עם עוד 50 נוסעים ולא לבד ברכב.
בכל מדינות העולם המתוקנות (ואפילו בכאלה שנופלות מאיתנו בכל הפרמטרים) יש תחבורה ציבורית מפותחת שמשנעת את ההמונים ממקום למקום, מנקודה לנקודה, יש כלי תחבורה נהדרים כמו רכבות תחתיות (הפתרון האסתטי), רכבות עיליות (הפתרון הזול והמכוער) ובמקרה של חיפה – פוניקולרים שהם כלי תחבורה דמויי כרמלית, אך מעל האדמה. כל אלה מהווים פתרונות תחבורה נהדרים.
גם נתיבי תחבורה ציבורית, שנותנים קדימות בתנועה לאוטובוסים, למוניות ולכלי רכב עם שלושה נוסעים ומעלה, באים בחשבון כחלק מהפתרון.
גם חיפאים שמכריזים בריש גלי שלעולם לא יוותרו על רכבם הפרטי צריכים להיות בעד תחבורה ציבורית יעילה, מכיוון שכל אוטובוס/רכבת/כרמלית נוספים שייסעו ברחבי העיר יורידו עשרות מכוניות של נהגים אחרים שכן בחרו לוותר על נסיעה ברכב פרטי ועל חיפוש חניה. אלו עשרות מכוניות שהיו יכולות להיות תקועות בפקק, ובזכות תחבורה ציבורית יעילה הן נמצאות במקום אחר ולא על הכבישים שלנו.
ראש העיר הבא של חיפה יהיה חייב להתייחס לנושא התחבורה הציבורית בכובד ראש ולמצוא את התקציבים הנכונים והמתאימים לצורך הקמתם של כרמליות חדשות, נתיבי תחבורה ייעודיים חדשים וכבישים חדשים. עם החשיבה הנכונה. רק כך תוכל חיפה להיות מופת לערים אחרות, ולא להיגרר אחרי גוש דן שכבר הפך כולו לפקק תנועה אחד ענק.
הכותב הוא פעיל מפלגת העבודה ומתמודד על מקום במועצת העיר
תגובות