בשקט בשקט הצליח מרכז בקרת הרמזורים של חיפה לקחת את האחריות על כל מערך התנועה של המטרופולין – חיפה, נשר, הקריות, עד למה שהיה מחנה כורדני, ובעתיד הקרוב טירת כרמל ועכו.
“הכל נעשה בהסכמתם של משרד התחבורה והרשויות”, מספרים שם, “לאחרונה למדנו ממרכזים דומים בעולם והבאנו לחיפה מודלים המבוצעים בהצלחה בשטוטגרט שבגרמניה וברוטרדם שבהולנד. חיפה נמצאת כיום בטופ, גם בתפישה וגם בטכנולוגיה”.
מערכת ניהול התנועה כוללת 276 צמתים מרומזרים, 129 מצלמות ניהול תנועה, עשרות גלאים אסטרטגיים וכ־30 גנרטורים שמספקים חשמל בזמן חירום. המערכת ניזונה כל העת ממידע רב שמתקבל בין השאר מהגלאים האסטרטגיים בנקודות החלטה אשר מדווחים בזמן אמת על העומס במקום.
רוצים להישאר מעודכנים?
מרכז ניהול התנועה מתעדכן כל העת מתמונת המצב מכל הרמזורים המחוברים למערכת. אחד מהמדדים הוא מהירות הנסיעה במסלולים החלופיים לנסיעה במנהרות הכרמל, כאשר המידע המוצג על גבי שלטים אלקטרוניים מאפשר קבלת החלטה אם לבחור הנסיעה דרך המנהרות.
המונח המקצועי שמוביל כיום את ניהול התנועה של מטרופולין חיפה נקרא ניהול תנועה פרואקטיבי, כלומר המערכת מופעלת אוטומטית אך “יודעת” להתערב בעת הצורך מראש כדי למנוע עומסי תנועה ולשפר את זרימת התנועה.
את הפרויקט הובילו מהנדסי מרכז ניהול התנועה והמכון לחקר התחבורה בטכניון בשיתוף עם מנהל אגף שיפור פני העיר אלי אלקבץ ועם מנהלת מרכז ניהול התנועה והבקרה של מטרופולין חיפה ענת גלעד. הפיתוח הופעל לראשונה החודש ביציאה משכונת דניה על מנת למנוע יצירתו של פקק תנועה. עד היום, לפי הגישה שהופעלה במערכת, כאשר נוצר פקק הגיבה המערכת אליו באמצעות מפעיל מחדר ניהול התנועה. הפיתוח שהופעל על בסיס נתונים רבים שנאספו במערכת והאלגוריתם שפותח על ידי הטכניון נערכו מראש למצב של פקק. הפיתוח הצליח, ובשונה מהפקק שנוצר במקום מדי בוקר הצליחו המהנדסים למנוע אותו מראש. מהנדסי התנועה מסבירים כי במקרים מסוימים, הארכת האור הירוק בשתי שניות באחת מהנקודות בצומת יכולה להיות ההבדל בין פקק מיותר לתנועה שזורמת בחופשיות.
שרון
הכי חשוב בדניה.
יונה לא עומד בפקק
שרון לידיעתך יונה הנביא גר בדניה.. ורוב בוחריו