האמת היא שלא התכוונתי לכתוב על פסח אבל העורך ביקש, לא אחת, אלא שני טורים לפסח. זה אילץ אותי להיכנס בכוח לאווירת ההכנות לחג כדי שיהיו לי מספיק תובנות.
תובנה ראשונה היא שעבורנו, ההורים הצעירים, פסח הוא רק סימן לכך שצריך להחליף בגדי חורף לקיץ ולסנן מה מעיפים לתרומות ומה מנסים בכוח להלביש על הילדה לעוד עונה. הסידור עצמו התחיל בשבת בבוקר והסתיים במוצ”ש עם מסע קניות בקניון כדי להשלים לילדה את כל מה שהעפנו לה.
תובנה שנייה היא שככל שאנחנו מתבגרים, עניין ערב החג הולך ונהיה מורכב יותר. כילד רצית תמיד ללכת לסבתא וסבא כי ידעת איפה מחביאים את האפיקומן. כרווק מתגבר לא היה משנה לך למי הולכים, העיקר שלא למשפחה מחוץ לעיר כי קבעת עם חברים לבילוי. כזוג צעיר שעדיין לא התחתן העדפת לחגוג בצד שלה כי עדיין לא היית מוכן שהיא תיחשף למשפחה המורחבת שלך. כזוג נשוי זה כבר התחיל להסתבך ואף אחד לא רצה להעליב את ההורים שלו. וכזוג נשוי פלוס ילדה אתה נמצא בדילמה גדולה יותר מאשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני כי כל משפחה רוצה חתיכה מהילדה.
תובנה שלישית היא שככל שערב החג נחגג אצל בן משפחה מדרגה רחוקה יותר, כך מספר המתנות שאתה צריך לקנות הוא גדול יותר. ערב חג אצל ההורים מחייב מתנה רק לאמא. ערב חג אצל סבא וסבתא מצריך מתנות לאמא ולסבתא. ערב חג אצל דודה מאלץ אותך לרכוש מתנה לאמא, לסבתא ולדודה. ערב חג אצל בן דוד זה כבר מתנה לאמא, לסבתא, לדודה ולאשתו של הבן דוד, וכן והלאה.
תובנה רביעית היא שלא משנה אצל מי חוגגים את ערב החג, תמיד נסיים אותו בשעה 23:30 כשאנחנו שפוכים במיטה שלנו אחרי ויכוח סוער והחלטה חד משמעית שאת החג הבא עושים לבד בחופשה משפחתית. ולא משנה אם זה בחו”ל או בארץ.
תובנה חמישית היא שחמץ הוא משהו מוערך יתר על המידה. אם ניקח לדוגמה אנשים כמוני שסולדים מקמח מצה, מקמח תפוח אדמה ומכל מה שביניהם, אז הגיוני שאסבול בחג הזה. אבל האמת היא שאני מגלה מחדש את עולם הירקות, הגבינות והבשר. בלי כל הדרמה של באגט, פיתה או פסטה מוקרמת.
תובנה שישית היא שערב החג הראשון אף פעם לא מכין אותך לערב החג השני, וגם בו אתה עושה את כל הטעויות שעשית בערב החג הראשון. שכחת להגיד שלום לדודה שנעלבה, לא הבאת חולצה להחלפה, לא הטענת את הנייד לפני שיצאת מהבית, לא עברת עם הילדה על כל השמות של בני המשפחה, פספסת את ההזדמנות לעשן לפני האוכל, והכי גרוע – שוב לא אמרת לאשתך כמה היא יפה הערב.
תובנה שביעית מחזירה אותנו לתובנה ראשונה והיא שלא משנה כמה אתה חושב שניקית וסידרת, אשתך תמיד תיזכר בעוד דבר רגע לפני שצריך להתארגן לארוחת החג, ולרוב זה יהיה משהו מורכב כמו סידור המגירות של המקרר או חלל הבוידם, גיזום של שיח סורר בחצר או מיון ואיתור של גרביים בודדות.
תובנה שמינית ואחרונה היא שלא משנה כמה אתה הולך לסבול בחג הזה, תמיד תזכור שבצאת החג מחכה לך מימונה.
תגובות