רבות דובר, ובצדק, על הזיהום הסביבתי הקשה באזור המפרץ בכלל ובחיפה בפרט. אבל סוג אחר של זיהום מגיע רק לעתים רחוקות לדיון ציבורי, והיה ראוי לקיים בו דיון לנוכח הדוח של משרד הבריאות על מצב הזיהום בבתי החולים בישראל.
הנתונים של מבקר המדינה, שפורסמו לפני כמה שנים, מעידים על כך שבכל שנה מתים מזיהום שנוצר כתוצאה מטיפול רפואי בבתי החולים 6,000-4,000 בני אדם. בדוח של משרד הבריאות פורטו הנתונים לגבי בתי החולים השונים בארץ וההבדלים ביניהם. בית החולים רמב”ם הגיע למקום הראשון המפוקפק בין בתי החולים הגדולים בשיעור התמותה ביחידות הטיפול הנמרץ הפנימי והכירורגי. מכאן אנו למדים שלא מדובר בטעות אלא במדיניות.
זיהום כה חמור בכל בתי החולים בארץ, שגורם לתמותה של אלפי בני אדם, הוא קודם כל תולדה של צפיפות גדולה בבתי החולים ושל מיעוט מוקדי הרפואה בארץ. תושבי מטרופולין חיפה והצפון הם חלק מובהק ממי שסובלים מבעיה זאת. המציאות הזו היא תוצאה של היעדר משאבים. רמב”ם הוא בית חולים מעולה, אחד מבתי החולים הטובים בארץ, אבל הוא משרת אוכלוסייה גדולה מאוד ולכן איכות הטיפול נפגעת. יחס שונה בין השקעה ופיתוח לבין גודל האוכלוסייה הוא תנאי לשיפור המצב. אמנם לא תנאי יחיד, אבל הכרחי.
השקעה ממשלתית שהיתה נותנת מענה לצרכים רפואיים על הציר שבין חיפה לנהריה והקמת בית חולים בקריות היו מאזנות באופן ניכר את הצפיפות ברמב”ם, מועילות לחולים שזכאים למענה, מספקות מקומות עבודה חיוניים, ורוב הסיכויים שהיו מסייעות לצמצום שיעור הנפגעים מזיהום בבתי החולים באזור.
צריך להבין שככל שהרופאים והצוותים הטיפוליים בבתי החולים – אחיות, מתמחים וכוחות עזר – יהיו מקצועיים ומסורים, הם לעולם לא יוכלו להעניק את הטיפול המיטבי בתנאי העומס והצפיפות הקיימים. ללא השקעה ממשלתית שתפתור את המצוקה הפיזית של בתי החולים, הנחיות למניעת זיהום לא יהיו בגדר מענה מספק ומטופלים ימשיכו למות לחינם בגלל חוסר נגישות למתקנים רפואיים ובגלל צפיפות. כך הופכים המקומות שאמורים להבריא אותנו למקומות שפוגעים בבריאותנו ומייצרים חולי ותמותה.
רוצים להישאר מעודכנים?
מצער שהפתרונות שמציע משרד הבריאות הם פתרונות לא ראויים כשמדובר בחיי אדם. תמריצים לבתי החולים כדי שיצמצמו את הזיהום הם דבר נחמד, אבל הם לא פותרים את בעיית המחסור בכוח אדם, בציוד רפואי חיוני ובמקום. המדינה, כמו במקרים רבים (כולל במקרה של הזיהום הסביבתי – ע"ע רעיון צמצום הזיהום מתחבורה תוך התעלמות מהמפעלים), מתנכרת לאחריותה שלה ומבקשת להטיל את האחריות על הצוותים הרפואיים. הם ימשיכו לקרוס תחת העומס הרב בעוד שהמדינה תמשיך להשקיע במקומות אחרים, שנראים לה חשובים יותר מהבריאות ומהחיים של אזרחיה.
מדינת ישראל הולכת וגדלה מבחינה דמוגרפית. תוחלת החיים עולה, וכך גם המודעות לטיפולים רפואיים שיכולים להאריך את החיים. החובה להעניק את הטיפולים האלה, שהם אינם בגדר מותרות אלא צרכים בסיסיים, היא לא עניין לתמריצים. זוהי חובה ממשלתית. יש לגבש תוכנית לאומית רצינית ומקיפה, שבמסגרתה יש לכלול הקמה של בתי חולים נוספים באזורים הזקוקים לכך, ובהם בית חולים בין חיפה לנהריה, הורדה של הצפיפות במחלקות ותוספת כוח אדם לצוותים הרפואיים. הזמן לעשות זאת הוא עכשיו.
הכותבת היא פעילה פוליטית ואקטיביסטית חברתית
דבי
תודה. כתבה חשובה. מי יתן ותיפול על אוזניים קשובות ותסייע להוביל שינוי.