מהי העשייה החברתית שלך?
“ אני חיפאית גאה, בוגרת בית הספר עירוני ה’ בעלת תואר ראשון מאוניברסיטת חיפה ותואר שני מהטכניון במדעי ההתנהגות והניהול. כמנהלת תקשורת ארגונית במעבדות המחקר והפיתוח של IBM בישראל אני מובילה את תחום האחריות החברתית ואת מערך המתנדבים במעבדות. ב־20 השנים האחרונות אני פעילה חברתית, וההתנדבות בשבילי היא דרך חיים. את הפעילות שלי התחלתי בארגון הבין לאומי מעגל נשים כחברת מעגל חיפה, ובמהלך השנים שימשתי כיו”ר המעגל וכנשיאה ארצית של הארגון כולו. כיום אני מתנדבת בשותפות חיפה-בוסטון ומשמשת חברת הוועד המנהל ויו”ר ועדת גשר לקשר. הוועדה הזאת גם מקדמת את המפגשים ואת הקשרים הבין אישיים בין שתי הקהילות – חיפה ובוסטון – ברובדי הקהילה השונים כמו למשל גמלאים מבוסטון שמתנדבים בימים אלה במשך חודש בבתי ספר ומלמדים אנגלית, סטודנטים מהטכניון ומ־MIT שמשתתפים בתוכנית ‘קונקטק’ מבצעים שת”פ עם ארגון הלל, פעילות של בני נוער עם תנועת דילר, וצעירים חיפאים שעושים שנת שירות בבוסטון לפני גיוסם לצבא, וגם אחראית לקשר בין הפעילים של הארגון בחמש הוועדות השונות שלו”.
כיצד משלבים עשייה חברתית עם קריירה?
“בהובלת עשייה של ארגונים ללא מטרות רווח ורק רצון של נתינה יש משהו מעצים במיוחד. פוגשים הרבה אנשים טובים באמצע הדרך ומבינים שנחמד להיות חשוב אבל חשוב יותר להיות נחמד. אני מוצאת שההתנדבות היא לא רק בעלת ערך אישי אלא יכולה להעניק ערך מוסף לעובדים המתנדבים במסגרת הארגון שבו הם עובדים ולהוות כלי ניהולי מדרגה ראשונה. לפני כ־15 שנה התחלתי את מעורבותי בפעילות החברתית במסגרת התוכניות של IBM, שמאמינה במעורבות שמעבר לפילנתרופיה פשוטה ומעודדת את עובדיה לרתום את כישוריהם, את מומחיותם ואת זמנם ולתרום בצורה משמעותית ומשנה בקהילה שבה הם חיים. התוכניות השונות עוסקות בהעצמת בני נוער ובהעלאת המודעות לחשיבות של מקצועות ההנדסה, הטכנולוגיה והמדע. התוכניות לקשרי קהילה יצרו דינמיקה של עשייה, יציאה מהשגרה, גאווה וגיבוש בקרב העובדים, ובניית התוכנית נעשתה תוך שיתוף מלא של רבים מהעובדים המתנדבים בפועל. לאורך כל שנות פעילותי נתקלתי במאות עובדים ששמחים להיות חלק מהפעילות הזו, לא כי יש להם זמן רב אלא כי יש להם לב רחב”.
העשייה שלך מחלחלת אל הילדים שלך?
“במסגרת העשייה שלי אני נמצאת בקשר הדוק עם בני נוער, ואני שמחה שגם הילדים שלנו נמצאים שם. אור, בתו של גל, עשתה שנת שירות בקרית שמונה, וכיום הבת שלי אופיר איזן עושה שנת שירות בבית אליעזר בחדרה לפני שרותה הצבאי. לא קל לחיות בקומונה, לחלוק הכל עם עוד חמישה אנשים שלא הכרת לפני כן, לוותר על החדר, על האוטו ועל החיים הנוחים ולהשקיע את כל זמנך, מרצך ומשאבייך בקהילה. אני מעריצה אותן על זה”.
מהו המסר שלך לקוראים?
“אני מאמינה בעשייה מתוך שמחה כמנוף להספק ולסיפוק, וכדי להסביר את זה אני אוהבת לצטט מדברי ג’ון לנון – ‘כששאלו אותי בבית הספר מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול, כתבתי שמח. אמרו לי שלא הבנתי את המשימה. עניתי שהם לא מבינים את החיים’”.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
,1