כולנו פתחנו את השבוע של השנה האזרחית החדשה בגשם מכובד שייחלנו לו במשך שבועות ארוכים. אלא שביחד עם 2018 ועם הגשם שבנו אל תופעת השיטפונות ואל המצוקה שחוזרת בכל שנה עם בוא החורף.
כבכל שנה הפך הגשם הכבד ברגע אחד את עירנו היפה לוונציה קטנה, ולא בקטע טוב ורומנטי אלא כמו בסרט אקשן אימתני. נראה שלאחר שקברניטי העיר לא הצליחו להפוך אותה לעיר אירופית (למרות הפנטזיות המנותקות על ברצלונה 2), הם החליטו על אסטרטגיה הפוכה – פשוט לא לטפל בבעיות הכי אקוטיות של חיפה.
ושלא תבינו לא נכון — חיפה לא צריכה לשאוף להיראות כמו אף עיר אחרת. היא קסומה בדיוק כמו שהיא. רק חבל שיש מי שנותנים לה לגווע במקום למנף ולטפח את הטוב שקיים בה.
זה לא חדש לאף תושב בעיר שבעיות התשתיות פה הן חמורות כל כך עד למצב של סכנה של ממש. משפחתי ואני מצאנו את עצמנו כלואים השבוע בשעות הבוקר בגלל הגשם בביתנו במשך שעתיים ללא יכולת לצאת. בשכונת הדר המצוקה הזאת היא דבר שבשגרה בכל חורף. תושבים שנאלצים לשלם הון על תיקון הרכב שהוצף, לקחת חופש מהעבודה או פשוט להגיע אליה רטובים וספוגים זה דבר שכיח.
כשכבר העזנו לצאת למסע מהדר אל האוניברסיטה ואל העבודה עם בתנו בת החודשיים, זה היה תוך ניסיונות הרואיים להתחמק מאגמים בכבישים. מכוניות ביצעו פניות פרסה לא חוקיות כדי לחמוק מהמפגעים תוך הסתכנות בתאונה בשל הסיטואציה הבלתי אפשרית. הנסיעה הקצרה הפכה לארוכה, למסוכנת וללא יציבה בגלל השיטפונות והכבישים הסואנים, כי כולם נאלצו להתעכב כמונו. רק דמיינו לכם את המבצע שנדרש מאיתנו להעמיס את עגלת התינוקת ולפרוק אותה תוך דאגה לשלום בתנו הפעוטה. ואני תוהה — למה למען השם זה צריך להיות ככה? למה דבר כל כך טריוואלי צריך להפוך לסיוט?
רוצים להישאר מעודכנים?
מסתבר שגם אם את העיר השלישית בגודלה בארץ, עיר מטרופולינית, בואו של החורף הישראלי המתון הופך אותך ברגע לעיר במדינת עולם שלישי, וכל זה דווקא בעקבות הדבר הכי מבורך שיכול להיות – הגשם שארצנו כה משוועת לו ושהופך את חיפה לפנינה הירוקה והיפה שהיא.
העיקר שבמרומי במגדל השן לא שוכחים להתרברב בכל מיני הישגים מדומיינים. הנהגה שלא מעוניינת או לא מסוגלת לטפל בתשתיות ושלא מוכנה להשקיע בתכנון רגיש למים גם במחיר של סכנת נפשות ממשית אינה ראויה לדבר. קיימים כיום פתרונות רבים לניהול מי נגר בעיר הכוללים השהיה, אגירה והחדרה של נגר אל מתחת לפני הקרקע עוד לפני שהם מגיעים לכבישים, ולהקטנת כמות המים שמגיעים לכביש כדי למנוע הצפות. חיפה היא לא המקום היחיד בעולם שמתמודד עם גשמים, ועם תכנון נכון ועם כוונה אמיתית לפתור את התופעה הקשה הזו אחת ולתמיד זה יכול להיות אפשרי ואפילו מוצלח. צריך לשלוח את היד אל הכיס ולהעדיף את איכות החיים על לחם שעשועים ואת העשייה על היחצנות. את ה”חיסכון” אל תעשו על חשבון איכות החיים שלנו, ובטח לא על חשבון החיים עצמם.
חיפה אהובתי היא ללא ספק העיר עם הפוטנציאל הכי גבוה בארץ. על ההזנחה הפושעת, זו שמייצרת החרבה שיטטית של המרחב המדהים הזה, אין מחילה. רק תקווה לשינוי, ומהר.
הכותבת היא אקטיביסטית חברתית ופעילה פוליטית
ותיק פה
גשם בחיפה הופך מברכה לסכנה לנפש ולרכוש.