ראשי רשויות בעמק: לבחון את הנזקים שיגרום שדה התעופה

באופן לא מפתיע, דעתם של ראשי הרשויות המקומיות בעמק יזרעאל לא נחה מהחלטתה המעורפלת של המועצה הארצית לתכנון ובנייה בישיבתה בתחילת נובמבר, ולפיה שני האתרים שנבחנו כחלופות להקמת שדה תעופה אזרחי משלים לנתב”ג – רמת דוד ונבטים – הם “אתרים אפשריים”, ובהמשך לכך “תוכנית מפורטת לשדה המשלים תקודם במועצה הארצית על כל המשתמע מכך”.

לקראת ישיבה הנוספת של המועצה הארצית בנושא ביום שלישי, שלפי מסמך סדר היום היא אמורה לדון בה "במתן הנחיות לתסקיר השפעה על הסביבה" של השדה המשלים, פנו השבוע ארבעה מראשי הרשויות המקומיות בעמק – ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל אייל בצר, ראש המועצה האזורית מגידו איציק חולבסקי, ראש המועצה המקומית רמת ישי עפר בן אליעזר ראש המועצה המקומית קרית טבעון דוד אריאלי – במכתב לראש האגף לתכנון סביבתי במשרד להגנת הסביבה שחר סולר והציגו לו את הדגשים שבהם לדעתם יש להתמקד בתסקיר.

בפתיחת מכתבם כתבו הארבעה: “אנו מודעים לכך שזו פנייה חריגה אל המשרד להגנת הסביבה ושאין זה מקובל להתערב בכתיבת הנחיות לביצוע תסקיר השפעה על הסביבה. אין בכוונתנו להתערב בתהליך של כתיבת ההנחיות, אלא אנו באים להציע את הנושאים שחשוב לדעתנו שייבחנו בעת הזו”.

באוקטובר 2014 החליטה הממשלה לקדם הקמת שדה תעופה אזרחי לטיסות בין לאומיות כשדה תעופה משלים לנתב”ג והורתה על תכנונו במרחב קיבוץ רמת דוד בעמק יזרעאל. החלטת המועצה הארצית מהחודש שעבר אמנם מלמדת על אפשרות להקמת השדה המשלים באתר נוסף, אך מפלס הדאגה בעמק כלל לא הונמך בעקבותיה, וזהו למעשה המסר העיקרי במכתבם של ארבעת ראשי הרשויות המקומיות שבו הם מפרטים שבעה נושאים המגלמים פוטנציאל להשפעות סביבתיות שליליות של הקמת הפרויקט בעמק, ובהם רעש, זיהום אוויר מתעופה, עומסי תחבורה צפויים ופגיעה בחקלאות.

בנושא הרעש צוין במכתב: “יש לבחון רעש נקודתי ורעש לאורך שעות היממה. נבקש את התייחסותכם בתסקיר למחקרים המציגים השפעות משניות של הרעש על בריאותם הפיזיולוגית והמנטלית של התושבים, כמו פגיעה באיכות השמיעה, פגיעות בריכוז, הפרעות שינה ומתחים מנטליים”.

בהיבט זיהום אוויר מתעופה ביקשו ארבעת ראשי הרשויות המקומיות “לבצע הערכה כיצד ישפיע שדה בהיקף שכזה על הזיהום ועל התחלואה באזור”.

באשר לחששותיהם מעומסי תחבורה צפויים צוין כי כבר כיום עמק יזרעאל פקוק לחלוטין. לדבריהם, הארכת כביש 6 צפונה צפויה להקל על העומסים במידת מה, אך אין באפשרות הרחבה כזו לשאת עומסי תחבורה הנדרשים לשדה תעופה משלים שבו ישתמשו מיליוני נוסעים בשנה.

על הפגיעה הפוטנציאלית בחקלאות נכתב: “עמק יזרעאל הוא אחד מהאזורים החקלאיים הפוריים והחשובים במדינת ישראל. שדה בין לאומי ידרוש ללא ספק נגיסת שטחים גדולים מהשטח החקלאי. כמו כן, לשדה כזה השפעה על הגידולים המותרים סביבו (לצורך הקטנת אטרקטיביות השדה לציפורים). יש להבהיר מהן ההנחיות הצפויות ומה תהיה השפעתן על החקלאות ועל חקלאי הסביבה”.

בסיום המכתב כתבו הארבעה: “בתוך המתח הקיים בין צורכי הפיתוח להכרח לשמור על הסביבה יש לבחור בחלופה שבה הפגיעה בסביבה ובאדם תהיה מועטה ככל האפשר. עמק יזרעאל שייך לאזרחי מדינת ישראל לדורותיהם. אנחנו מזהירים כי הפיכת העמק מאזור חקלאי פתוח לשדה תעופה בין לאומי (הלבשת העמק ב’שלמת בטון ומלט’) תהיה בכייה לדורות הבאים. הטעויות שבוצעו בעבר (כמו ייבוש אגם החולה או היחס לים המלח) יחווירו לעומת טעות הרסנית זו. נראה לנו כי הרעיון להקמת שדה תעופה בין לאומי ענק בעמק יזרעאל הוא חסר אחריות בכל קנה מידה, יהווה פגיעה בדורות הנוכחיים ובדורות הבאים ויהווה בכייה לדורות. אנו מצפים שתסקיר ההשפעה על הסביבה יוכן ויבוצע תוך מתן משקל הולם לנקודות שהעלינו, ומצפים מהמשרד להגנת הסביבה להרים את דגל המאבק בתוכנית גרועה זו”.

ראשי הרשויות המקומיות בעמק בהפגנה נגד שדה התעופה (צילום: דוברות המועצה האזורית עמק יזרעאל)