השר דרעי שוקל להוציא את מתחם בז"ן מתחום השיפוט של חיפה

רוביק אגרון

זה עתה, נודע כי שר הפנים אריה דרעי, הרחיב את סמכות הוועדה הגיאוגרפית של ישובי מפרץ חיפה, להחליט בעניין כינונה של ״מועצה מקומית תעשייתית״, באזור בו ממוקמים כיום כל מפעלי הפטרוכימיה, בתי הזיקוק, ושדה התעופה.
זוהי מזימה נכלולית להחזיר את האזור עשרות שנים אחורה!
זוהי מזימה שמטרתה למנוע מתושבי מפרץ חיפה להגן על שלומם ובריאותם.
אסור ליפול בפח!
ההצעה הזו, הינה מלכודת!
כעת, משהבינו כל בעלי המפעלים המזהמים והמסוכנים, כי הציבור הפך להיות עירני ועומד על זכויותיו, הם מנסים בעורמה, לכונן ״רשות תעשייתית״ שלא תהא נתונה לפיקוח ולמרות הרשויות המקומיות הסמוכות.
קל להבחין שהבעלים של חיפה כימיקלים לא מוכנים להפנים את ההחלטה של בית המשפט לסגור את מיכל האמוניה; ולכן הם עושים תרגילים, מערערים על ההחלטה, מפעילים לחצים, ואינם מוכנים לסלק את האיום הנורא לחיי תושבי מפרץ חיפה; במקביל, גם עידן עופר ״האזרח הבריטי״ החרד כעת לשגשוגו של ״מפעל המחנק״ – בז״ן, ולכן הוא, יחד עם עוד בעלי הון ציניים ותאוותניים, מנסים כעת בערמומיות ובשיתוף פעולה עם שר הפנים – אריה מכלוף דרעי, לערוף את המכשול.
ההגנה על בריאות הציבור, תוכל להתממש ב״השבתת מחאה״ של העיר חיפה, כי רק ל״הגנה עצמית״ פעילה, יש סיכוי להזיז את קובעי המדיניות בממשלת ישראל להתייחס ברצינות לתביעה הצודקת לסלק את ״מיכל המוות״ – מיכל האמוניה,לסגור את ״מפעלי המחנק״ – בתי הזיקוק (בז״ן) של ״האזרח הבריטי״ – עידן עופר, ולשים סוף לכל התעשיות המזהמות והמסוכנות, במפרץ חיפה.
הבעייה היא, שאי אפשר לסמוך על יונה יהב, ועל שאר ראשי הרשויות המקומיות במפרץ חיפה, שפרט לדיבורים כדי לצאת ידי חובה, בעצם כמעט ולא עושים כלום!
כי יונה יהב וראשי ישובי המפרץ הם הרי שבויים של הטייקונים.
יונה יהב מפחד מכך שברגע שיעמוד בראש מחאה אמיתית, וישבית את העיר, יתחילו הטייקונים לחפש לו מחליף….
הפחד שלו מובן, אך לחלוטין לא מוצדק!
מי שמתיימר להיות מנהיג, חייב לקחת גם סיכונים.
אין ספק שהטייקונים ועידן עופר בראשם, ברגע שיבחינו שיונה יהב חדל להיות ״כלבלב פודל״ שלהם, הם יתחילו בקמפיין להדיח אותו.
כך גם עשו הטייקונים בזמנו לאריה גוראל, והצניחו במקומו את עמרם מצנע.
לכן, אי אפשר לקוות שיונה יהב ישתנה וייעשה את מה שמצופה ממנהיג אמיתי שמוכן גם לקחת סיכונים אישיים.
הפיתרון:
לעקוף את ראש עיריית חיפה ואת ראשי ערי המפרץ, בעלי ה״ברכיים הרועדות״, ולהכריז על מחאה עממית, אינטנסיבית ונחרצת.
מחאה כזו תבוא לידי ביטוי ב:
א. השבתה מלאה של העיר חיפה, וערי המפרץ.
ב. השבתת הדרכים אל ישובי המפרץ.
ג. השבתת הרכבת
ד. השבתת הנמל
וכו׳ וכו׳
כאשר המוני תושבי מפרץ חיפה יחסמו בגופם את הדרכים ל:
1. מפעלי בז״ן
2. נמל חיפה
3. מיכל האמוניה
4. רכבת ישראל
וכו׳ וכו׳
רק אז תחל הידברות אמיתית מלווה בערבויות ובטחונות לשינוי דרסטי של המצב.