טל רז נושמת את הים. היא נולדה בשכונת בת גלים – מקום מגוריה עד היום – ומדי יום, גם בחורף, היא נכנסת אל הים, שוחה לריף וצוללת עם מסיכה, שנורקל וסנפירים. חבריה מכנים אותה "בת הים". כך היא התאהבה בעולם התת ימי העשיר של בת גלים – מקום שבו אפשר לפגוש צבי ים, טריגונים ושאר שוכני מעמקים, שהפכו לחבריה הקרובים – והפכה לפעילה סביבתית. רז חשה מחויבות להיות קולם של חבריה מתחת למים, ויצאה למסע של שליחות – בשנים האחרונות היא מקיימת הרצאות להעלאת המודעות לשמירה על הים, עורכת סיורים בים של בת גלים ומשתפת תיעודים נדירים מהחיים במצולות.
רז מכירה קהילה שלמה של צבי ים בשמם – שמות שחבריה והיא העניקו להם. לפני יומיים, כאשר צללה בריף, היא נתקלה בצב ים חום שחבל כרוך סביב צווארו. היא צללה לכיוונו כדי לנסות ולסייע לו, אך הוא פחד וברח. "היינו במרחק של כ-500 מטר מהחוף, ובגלל שהוא ברח לא הספקתי לזהות אם הוא צב מוכר", היא מספרת. "זה נראה כמו חבל של תחתית של רשת מכוסה בצמדת ים – דבר שמעיד על כך שהחבל נמצא עליו כבר הרבה זמן, וזה ממש עצוב. אי אפשר היה לעזור לו. צב ים הוא בעל חיים מהיר מאוד, והוא נעלם בשנייה. הדבר האופטימי היחיד זה שהוא מתפקד, יכול לשחות ולעלות לנשום, ולא נראה שהסנפיר שלו נפגע. חשוב מאוד לדעת שאם פוגשים צב ים במצוקה, יש לדווח עליו לרשות הטבע והגנים במספר 3639* או באפליקציית SEA WATCH, וגורמים רלוונטיים יטפלו בבעיה".
הצב החום עם החבל סביב צווארו (צילום: טל רז)
רז מספרת שמצבה של קהילת צבי הים אינו מזהיר: "לפני חודש וחצי הצבה ברטה נתפסה ברשת דייגים ולא היה לה מזל כי היא לא הצליחה לעלות לנשום ומתה מטביעה. זה סוף עצוב מאוד. דייגים כנראה חתכו את הרשת שהיתה כרוכה סביבה והשליכו אותה למים. חברה שלי מצאה אותה כרוכה ברשת על קרקעית הים. למחרת, כשאני פגשתי אותה שרועה מתה על הקרקעית, הרשת כבר לא היתה עליה כי הזרמים של הים הפרידו אותה ממנה".
רוצים להישאר מעודכנים?
לדבריה של רז, ברטה היתה הצבה המוכרת ביותר בקהילת הצבים בבת גלים. "אני מכירה אותה הרבה שנים", היא אומרת, "היא היתה שוחה במרחק של 50 או 100 מטר מהחוף, ממש קרובה, כך שאפילו מי שלא שחה רחוק הכיר אותה. יש צבים שבאים לאזור בעונות מסוימות של השנה ואז שוחים למקומות אחרים ושוב חוזרים, אבל ברטה היתה צבה מקומית, של ריף בת גלים, שנמצאת פה כל השנה".
רז מציינת את הסכנה שקיימת לבעלי החיים מרשתות הדייגים: "כשאני רואה רשת במים, אני מיד בודקת לכל אורכה שלא נתפס שם איזה צב. במקרה של ברטה, ייתכן שהיא הסתבכה במהלך הלילה, וכבר אי אפשר היה להציל אותה למחרת. הדייגים פורשים רשת וחוזרים רק אחרי כמה שעות או אחרי יום-יומיים, וכך נתפסים צבי ים ומינים מוגנים אחרים ומתים".
רז מחכה ליום שבו יוכרז הריף כשמורת טבע ימית, והאזור כולו יהיה מוגן מפני דיג מסחרי. "אנחנו פועלים להקמת שמורה ימית בבת גלים", היא אומרת, "קיימים כאן ערכי טבע נדירים מאוד, ואנשים טסים לכל מיני מקומות רחוקים בעולם כדי לראות בעלי חיים שאני מתעדת פה, ליד הבית. כיום המקום מותר לדיג מכל הסוגים – מסחרי וספורטיבי – זה חוקי לגמרי, הבעיה היא שעד שנגיע ליום שבו הריף יהיה מוגן, יש פה בעלי חיים כמו צבי ים ומינים מוגנים אחרים, שעבורם זו סכנת חיים ממשית. חייבים לפעול עכשיו כדי שמקרים כמו אלו שחווינו בשבועות האחרונים לא יישנו. כבר התחלנו בתהליך הידברות עם הדייגים, עם רשות הטבע והגנים (רט"ג), עם משרד החקלאות ועם עיריית חיפה, ואני מקווה שבקרוב נראה תוצאות ממשיות לרווחת שוכני הים כולם – בעלי חיים ואנשים".
לאתר של בת הים לחצו כאן
תגובות