אחרי פרעות יום שני יצא לי לחשוב לא מעט על כל מה שקרה. מה זה לחשוב לא מעט? יהיה יותר מדויק לומר שיצא לי לחשוב מדי פעם גם על דברים אחרים.
אז מעבר להשלכות הרות האסון על מכבי חיפה ועל כל הכדורגל הישראלי, מעבר להרס שנזרע כאן בתוך הקהל הגדול בארץ, מעבר לכל הבלגן הנראה לעין, מקננת המחשבה – איך יכול להיות שאותם האנשים שעבדו כל כך קשה על הטקס המפואר שלפני המשחק, על תפאורה מרטיטת לבבות שלא הותירה עין יבשה בכל הארץ, הם גם אותם האנשים שדאגו לחרב הכל ולבזות את עצמם ואותנו באופן הכי שפל שיש. השלטים שרוממו את רוחם של משפחות החטופים והנרצחים כמו הפכו את עורם ושימשו מחבוא וכר פעולה לפגיעה העצמית ולחילול הקודש הנורא ביותר שנראה בכדורגל שלנו. והכל במרחק של עשר דקות האחד מהשני.
אז איך הם יכולים לדור בכפיפה אחת? זו דילמה רצינית, ולאחר התחבטויות לא מעטות ומחשבות בעניין הגעתי למסקנה, ונדמה שהמסקנה הזו היא עקבית מאוד גם ביחס לכל ההתרחשויות שקרו לפניה.
הסיבה שבגללה שני הדברים הכל כך סותרים האלו קרו באותו הערב היא שהם משרתים מטרה אחת, מטרת העל של אותם ראשי ארגונים – להיות במרכז ההתרחשות. לא לתרום להצגה הגדולה, להיות ההצגה הגדולה בעצמם. ברצותם ירוממו את רוחנו ביכולותיהם המופלאות, וברצותם אחרת יטיחו אותנו ברעש לאדמה. הם קבעו ויקבעו לנו את סדר היום, כמו שעשו בעונה שעברה, ובזו שלפניה, כשההתנהגות שלהם גרמה לסגירת יציעים, לאיסורי נסיעות, לחרמות ולהפחתת נקודות. מה יותר משכר מלקבוע גורלות במו ידיך?
עבור אותם האנשים, החורבן שאנחנו רואים כרגע זה לא באג – זה פיצ'ר! זו המטרה שלהם. לא נאה להם שמכבי משחקת באיצטדיון מפואר וקהל של עשרות אלפי אנשים "נורמטיביים" זהה במעמדו לזה שלהם. הם רוצים לחזור לשטייטעל בקרית אליעזר, הם רוצים לחזור לימים שבהם הם עודדו בהפסדים והם היו ההצגה המרכזית. השמועות בנוגע למעמדו של יעקב שחר הן כצלצולי פעמוני גאולה באוזניהם, הם לא מפחדים מהחורבן, הם מייחלים לו. סוכני כאוס עובדים הכי טוב ב… ובכן – כאוס.
רוצים להישאר מעודכנים?
מי שמכבי חיפה יקרה לו באמת וטובתה בראש מעייניו לא היה מעז לעשות את מה שהם עשו. בטח לא מי שהטיקט שלו בחיים זה שנאת מכבי תל אביב. אבל כשהדבר הכי חשוב לך בעולם זה אתה ועצמך, אז גם לא ממש אכפת לך לספק את השירות הכי טוב ואת זריקת האנרגיה שמכבי תל אביב היתה צריכה להמשך הדרך. כל זה, כאמור, תוך כדי הרס מוחלט של העונה לקבוצה שלך.
ארגוני אוהדים הם הכרח עבור כל מועדון שמכבד את עצמו. ליצור אווירה באיצטדיון כזה זו עבודה לא פשוטה ויש צורך במי שירים אותה. אני מבין שגם בתסריטים המפליגים והמחמירים ביותר נידרש לפתרון שיכלול ארגוני אוהדים ביציע הצפוני. זאת ועוד – יש רבים וטובים שחברים בארגונים האלו ולבם ירוק וטהור, והם לא מסכימים להתנהלות הנוראית הזאת. גם בארגון האוהדים הנוכחי היו בעבר מנהיגים שמילתם היתה מילת כבוד, גם אם לא תמיד מסכימים איתם, אנשים שהיו מעדיפים לחתוך לעצמם זרוע ולא לפגוע במכבי חיפה, בטח לא בקלות ובאדישות שבה זה מבוצע בשנים האחרונות.
את מפלצת האגו של היציע הצפוני יש להעלים. אין יותר יכולת לנהל כל מערכת יחסים עם אנשים שהוכיחו שמכבי חיפה והכדורגל פשוט לא מעניינים אותם. האנשים האלו לא יכולים לבוא יותר בקהלנו, לא בבית, לא בחוץ, לא באף מקום.
בימים שבהם המילה "רפורמה" מושמעת באופן תדיר, יש שיאמרו תדיר מדי, נדמה שאין מנוס מאחת כזו ביציע הצפוני. עבורנו וגם עבורם.
תגובות