אחרי תקופה מתסכלת הגיע סוף סוף שבוע של ניצחונות. הילדים נהנו בשבת בצהריים מרביעייה נגד עירוני קרית שמונה ואפילו מכמה דקות של כדורגל, ובהמשך נהנינו כולנו מעלייה לרבע גמר גביע המדינה אחרי ניצחון קשה על יריבה לא פשוטה שכבר העיפה אותנו מהגביע פעמיים. נכון, זה עדיין לא נראה טוב, זה רחוק מלהרשים, אין שיטה, אין חלוצים וחסרים שני מגינים, אבל אולי בכל זאת יש שוער בשער?
שריף כיוף הוא השחקן הכי מושמץ השנה במכבי, אפילו לפני דין דוד. גם אני הייתי בדעה שמכבי חיפה חייבת שוער בכיר, אבל נגד קרית שמונה בליגה, למרות היציאה המביכה שרק בנס לא הסתיימה בגול, וגם נגד מכבי נתניה בגביע, עם עצירה אחת שתיכנס למקום הראשון בקלטת, הוא נראה פשוט מצוין (חמסה, חמסה, חמסה). אני יודע שרבים יחלקו עלי, אבל אני מזהה אצלו שיפור ממשחק למשחק, בעיקר בכל הקשור לפן המנטלי. הוא צובר ביטחון, מחלק הוראות מאחורה, מדרבן ומכוון. סבלנות היא שם המשחק, ואם הוא רק ימשיך במגמת השיפור, יש מצב שהרווחנו שוער לעוד הרבה שנים.
רוצים להישאר מעודכנים?
קשה מאוד לפגוע בשוער טוב. זרים מהדרג הראשון לא יגיעו, ואיתמר ניצן אחד הספיק לנו. שוער הוא התפקיד החשוב ביותר במגרש, ולכן הוא חייב להיות עם ניסיון ועם ביטחון בשמים. הבעיה היא שצבירת ניסיון ובניית ביטחון היא עניין של דקות משחק – והרבה נפילות. לכיוף יש את כל הנתונים להיות שוער ראשון במכבי חיפה – הוא בנוי טוב, גמיש מאוד, יש לו את האחד על אחד אולי הכי טוב בליגה וגם משחק רגל לא רע. מנגד, הוא חלש מאוד במשחק הגובה ולא מוציא את הכדור מספיק מהר להתקפה. עושה רושם שההתעקשות של יעקב שחר על כיוף תשתלם בסוף, לו ולנו.
גם ניר דוידוביץ' לא הפך לאחד מגדולי השוערים של מכבי ביום אחד, לקח לו זמן להפוך לאגדה. כיוף, כמו דוידוביץ', גדל בקצף. גם הוא ירוק בנשמה, אין שחקן שרוצה לנצח יותר ממנו. הוא מבין היטב שבמכבי אתה מקבל צ'אנס אחד, זה עכשיו או לעולם לא. במשחקים האחרונים הוא מוכיח שהוא כאן כדי להישאר. חשבון אחד הוא כבר פרע כשהעלה אותנו שלב בגביע במו ידיו. וולקאם.
תגובות