מכשירי חשמל אריה – החנות למוצרי חשמל בעיר התחתית שהפכה למוסד מאז הקמתה לפני 62 שנה – נסגרה בקול ענות חלושה. במקומה פתחו הבעלים חנות חדשה – LastPrice – על שם האתר שהקימה החנות ונמכר במיליונים, ובמיקום חדש: שדרות מוצקין 9 בטירת כרמל. מדובר למעשה במרלוג (מרכז לוגיסטי) המתפרש על יותר מ-2,000 מ"ר.
לפני 62 שנה פתח אריה חמו את החנות בשדרות המגינים בעיר התחתית, וצירף אליו את אחיו אברהם כשותף. עד מהרה הפכה החנות למוסד. כאשר ליאור חמו, בנו של אריה, נכנס גם הוא לעסק, הוא הבין שצריך ליישר קו עם הקידמה, ובשנת 2002 פתח את אתר הסחר המקוון LastPrice, שם ניתן היה למצוא מוצרי חשמל, סלולר, מחשבים, כלי עבודה, פארם, תמרוקים ואפילו רהיטים. היקף המכירות של האתר היה 180 מיליון שקל בשנה.
בחברת ניופאן – יבואנית מוצרי החשמל מהגדולות במשק – הבינו שהחמואים מחזיקים בתרנגולת שמטילה ביצי זהב, ולפני שנתיים, באקזיט מקומי נדיר, רכשו 80 אחוז מהמניות של LastPrice תמורת סכום המוערך ב-60 מיליון שקל. ניופאן הפעילה את החנות כחלק מההסכם, ולמרות זאת השלט המיתולוגי שנושא את השם חשמל אריה נותר כעדות היסטורית, ואריה ואברהם הגיעו מדי יום לחנות, בעוד שליאור משמש מנכ"ל בפועל גם אחרי המכירה.
ליאור, אריה ואברהם חמו (צילום: חגית הורנשטיין)
אלא שצוק העתים הגיע גם לפתחה של משפחת חמו, ולמרות הרצון להישאר בעיר התחתית הם סגרו את החנות ועברו למשכנם החדש בטירת כרמל. "החנות המיתולוגית אכן נסגרה לאחרונה", מספר ליאור חמו, "לעיר התחתית היו שנים טובות ושנים פחות טובות, ועכשיו חזרו השנים הפחות טובות. גם המלחמה לא הוסיפה, והיקפי העבודה והתנועה של הלקוחות בעיר התחתית ירדו פלאים, כך שלהחזיק שם חנות הפך להיות מאוד לא כלכלי. העשור האחרון היה טוב לנו, אבל השנה האחרונה היתה קשה מאוד. גם לא באים אנשים, גם יש שם בעיית חניה".
בעיר התחתית תמיד היתה בעיית חניה.
"נכון, אבל הבעיה רק מחריפה. בעשר השנים האחרונות חנינו בחלונות הסיטי וגם היה לי מנוי לחניון, אבל בשלוש שנים האחרונות, מאז שהקימו מבנים חדשים ברחוב פל-ים, הייתי מוצא את עצמי מסתובב 20 דקות או חצי שעה בתוך חניון ומבזבז את הזמן למצוא חניה. וזה כשיש לי מנוי לחניון שעלה מ-360 שקל ל-650 שקל. כך גם הלקוחות לא מצאו חניה. זה נהיה נורא. העיר התחתית לא יכולה להכיל יותר אנשים ממה שהיא תוכננה להכיל, ואם כן – צריך לשנות את התשתיות. אי אפשר להקים עוד מבנה משרדים ענק בלי להוסיף עוד חניונים ושירותים ובלי לטפל בדברים אחרים. בקיצור נהיה לא כיף. ספקים כבר לא רצו להגיע אלינו כדי לפרוק ולהעמיס סחורות. העיר התחתית היא לא מקום שאפשר לעבוד בו בהיקפים גדולים בשינוע של אלפי חבילות ביום. במקום החדש אפשר לעבוד".
החנות LastPrice בטירת כרמל (צילום: פרטי)
רוצים להישאר מעודכנים?
הקשיים הללו יצרו תגובת שרשרת. בתחילה היה זה המחסן שנסגר לפני שנה וחצי. "בעל הנכס החליט שהוא רוצה 100 שקל למטר" מסביר חמו, "זה לא ריאלי. זה מחיר של חנות במקום מרכזי בתל אביב". לאחר מכן נסגרו גם משרדי החברה, ורק בסוף גם החנות. "לא מיהרנו לסגור את החנות, למרות הקשיים", הוא מסביר, "אמרנו שנשאיר את החנות כי היא מוסד, אבל עם הזמן פחות ופחות אנשים הגיעו בגלל מצוקת החניה, וספקים לא רצו להגיע בגלל הפקקים והיעדר החניה. גם העובדים שלנו התקשו למצוא חניה. זה היה עינוי".
כיצד מגיבים הלקוחות שרגילים לחנות המיתולוגית?
"הלקוחות הקבועים מגיעים לטירת כרמל. החנות היא הרבה יותר גדולה מזו שהיתה לנו, עם הרבה יותר תצוגות, וגם המחסן הוא חלק מהמתחם. המתחם מחולק ל-300 מ"ר משרדים, 300 מ"ר חנות ו-1,600 מ"ר מחסן, ויש גם חניה ל-30 ואפילו ל-40 רכבים. אז אין בעיה של חניה, ואין בעיה של משאיות שמגיעות ופורקות סחורה או משנעות מוצרים לבית הלקוח".
כואב על החנות המיתולוגית שנסגרה?
"כן. קודם כל LastPrice נמכרה לניופאן, אבל אנחנו תמיד היינו שם, ולמרות שהחנות כבר הופעלה על ידי ניופאן, אבא ואברהם הגיעו לשם כמו בסוג של התנדבות. הם המשיכו להגיע יום יום בשביל לנסות לשמר את המוניטין ואת האותנטיות, כי היו הרבה לקוחות שכן חיפשו אותם. אבל אתה רואה שהמכירות יורדות ושיש פחות קהל ושהמחסן כבר רחוק. אחד מהיתרונות היו שהמחסן היה במרחק של שלוש דקות הליכה, וכשסגרנו אותו זה השפיע גם על הלקוחות, כי פתאום כמעט לא היתה סחורה לספק במקום".
לדבריו, ניופאן שרכשה את LastPrice והפעילה את החנות ברחוב סגרה את החנות בשל חוסר כדאיות כלכלית: "חלק מההסכם בינינו היה שהחברה תפעיל את החנות ותשתמש במוניטין, אבל שום דבר לא חי לנצח. כשהוחלט לעבור מקום, אבא ואברהם לקחו את זה קשה מאוד. הם כבר מבוגרים, ובגיל הזה לוקחים דברים בצורה מאוד רגשית. במשך יותר מ-60 שנה הם ירדו יום יום לעיר התחתית. הם לא רצו לעזוב, אבל נדרשנו להחלטות כואבות. ניסיתי לחשוב על כל מיני דרכים להותיר את המקום על כנו, בין אם זה לשפץ או לתכנן משהו אחר עם אדריכלים, אבל כל הדברים היו קשים מאוד לביצוע. גם בעלי המניות בחברה איבדו אמון במקום, שאמרו 'אם המקום לא מצליח למכור כמו שהוא מכר, בואו נחתוך מהר ולא נדמם'. בסופו של דבר, אנשי עסקים קיבלו החלטה מושכלת".
והלקוחות? ליאור מספר שהם שומרים אמונים ומגיעים גם למקום החדש: "עיקר העבודה שלנו היא באינטרנט, ואנחנו מספקים אלפי הזמנות ביום. הצוות שהיה בחיפה עבר לטירת כרמל, ולקוחות שלנו של עשרות שנים מגיעים אלינו לקנות, להגיד שלום או לשתות קפה. אז אנחנו שמחים לתת שירות גם לתושבי חיפה, גם לתושבי טירת כרמל וגם לתושבי הקריות".
החנות LastPrice בטירת כרמל (צילום: פרטי)
עמי
משפחת חמו היא האייקון של חיפה. לקנות אצלם זאת חווית קניה שאין שני לה במחוזותינו בין עם ברמה המקצועית לבין הקשר האישי. אני לקוח שלהם עשרות שנים ואמשיך אתם לכל מקום. מאחל להם הצלחה בטירת הכרמל
רוחמה, כרמל
חיפה גוססת. לא רק עסקים, גם תושבים עוזבים. בעיקר הצעירים. מי שיכול עובר לטירת הכרמל או לקריות. אט אט חיפה הופכת לעיר נטושה, זקנה, ענייה. ותודה ליונה יהב.