לרגל יום הסוכרת העולמי שחל היום (חמישי), ד"ר חנה לודר, אנדוקרינולוגית ילדים ביחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בילדים במרפאת כללית ארמון בחיפה, מספרת על האתגרים ועל התקדמות הטיפול במחלה זו בקרב הדור הצעיר, וגם מציינת כי בשנה האחרונה נרשמה עלייה במספר מקרי הסוכרת מסוג 1 במרפאת כללית ארמון.
מהם הסוגים של סוכרת שפוגעים בילדים?
"אנו מבחינים בשני סוגים עיקריים של סוכרת בקרב ילדים – סוכרת מסוג 1 וסוכרת מסוג 2. כל אחד מהם מאופיין בהתפתחות שונה ודורש גישות טיפוליות ייחודיות".
מה גורם לסוכרת מסוג 1 והאם יש גורמים משפיעים?
"סוכרת מסוג 1, השכיחה יותר בילדים, מתפתחת כאשר הלבלב מאבד את יכולתו לייצר את הורמון האינסולין. הסיבה לכך היא תקיפה של מערכת החיסון את תאי הבטא בלבלב האחראים על ייצור האינסולין. בהיעדר אינסולין, הסוכר אינו יכול להיכנס מהדם אל התאים ולשמש מקור אנרגיה. למרות שהנטייה לפתח נוגדנים התוקפים את הלבלב היא תורשתית, עיתוי התפרצות המחלה הוא שונה מחולה לחולה. במחקרים מסוימים, עיתוי התפרצות המחלה בילדים בסיכון נקשר לגורמי לחץ על הגוף, כמו מחלה ויראלית או מצב של דחק נפשי".
ומה לגבי סוכרת מסוג 2?
"בסוכרת מסוג 2 התמונה היא שונה – הגוף אמנם מייצר אינסולין, אך מתקשה להשתמש בו ביעילות בשל תופעה הנקראת עמידות לאינסולין. הגוף מנסה לפצות על כך באמצעות הגברת ייצור האינסולין, עד שלבסוף אינו מצליח לייצר כמות מספקת להתגבר על העמידות. בעבר, סוג זה של סוכרת היה נפוץ בעיקר במבוגרים, וכיום רואים עליה בשכיחותו גם בקרב ילדים, בעיקר בשל העלייה בשיעורי ההשמנה. הטיפול במקרים אלה מתמקד בשינוי אורח החיים, ולעתים שימוש בתרופות המפחיתות את העמידות לאינסולין. במקרים מתקדמים ייתכן צורך גם בטיפול באינסולין".
האם זוהתה התקדמות בטיפול בסוכרת בילדים?
"הטיפול בסוכרת מסוג 1 עבר מהפכה של ממש. מניטור סוכר בשתן בלבד לשימוש בחיישנים מתקדמים המותקנים ומנטרים באופן רציף את רמת הסוכר; מעבר מזריקות אינסולין מספר פעמים ביום למשאבות אינסולין המייתרות את הצורך בזריקות; וכניסת מערכות משולבות המתקשרות בין החיישן למשאבה ומווסתות את מתן האינסולין באופן אוטומטי".
אלו פריצות דרך חדשניות נוספות קיימות?
"התקדמות משמעותית נרשמה לאחרונה עם פיתוח התרופה Teplizumab, שמסוגלת לעכב בשנתיים את הופעת הסוכרת בילדים בסיכון גבוה. התרופה, שעדיין אינה בסל הבריאות, פועלת על ידי עיכוב הפגיעה של מערכת החיסון בתאי הבטא בלבלב. בכללית בקהילה, ביחד עם בית החולים שניידר, מתקיים מחקר חשוב בשם 'אדיר' אשר מציע איתור מוקדם – באמצעות בדיקת דם – של מחלת הסוכרת בקרב ילדים בגילאים תשעה חודשים ועד לחמש שנים במספר מרכזים רפואיים. מטרת המחקר היא לאתר מוקדם ילדים הנושאים נוגדנים ללבלב, בתקווה שבעתיד ניתן יהיה לעכב ואולי למנוע את התפתחות המחלה באמצעות Teplizumab או תרופות חדשות אחרות הנמצאות בפיתוח".
זיהוי מוקדם מציל חיים.
"בפרט כשמדובר בילדים, חשוב להכיר את התסמינים המחשידים לסוכרת, שהם השתנה מרובה, צמא מוגבר, הרטבת לילה אצל ילדים שכבר היו גמולים, תחושת רעב מוגברת למרות ירידה במשקל, עייפות קיצונית, כאבי ראש ונטייה מוגברת לזיהומים בעור ובדרכי השתן. כאשר הילד או הילדה סובלים מכאבי ראש ובטן, מהקאות, מנשימות עמוקות, מריח אצטון מהפה ואף מירידה במצב ההכרה, זהו מצב חירום רפואי המחייב טיפול מידי".
מהי הבשורה הטובה עבור ילדים עם סוכרת?
"חשוב להדגיש – ילדים עם סוכרת מסוג 1 יכולים לנהל אורח חיים מלא ופעיל, לעסוק בכל מקצוע שיחפצו בו, להתנדב לצבא ולקחת חלק בכל סוגי הספורט".
מבט לעתיד?
"מגמת העלייה בשכיחות סוכרת מסוג 1 ו-2 בקרב ילדים מדגישה את חשיבות המודעות למחלה. בעוד שסוכרת מסוג 2 ניתנת למניעה באמצעות אורח חיים בריא, סוכרת מסוג 1 דורשת ניטור מתמיד וטיפול יומיומי. עם זאת, ההתקדמות הטכנולוגית והמחקרית מאפשרת כיום איזון טוב יותר של המחלה ומעניקה תקווה לעתיד שבו נוכל למנוע את התפתחותה בקרב אוכלוסיות בסיכון".
תגובות