אתמול (שני), בזמן מטח הטילים הכבד ביותר שנורה על חיפה והקריות מאז פרוץ המלחמה, א', תלמיד כיתה ה' בחינוך המיוחד, היה בדרכו בהסעה מבית הספר בחיפה לביתו בקרית חיים. בשעה שכל תושבי העיר ברחו למחסות, א' התקשר בבכי לאמו וסיפר לה שהמלווה לא מאפשרת לו לצאת מרכב ההסעה כדי להסתתר במקום מוגן אלא מאלצים אותו להישאר במונית. אמו של הילד התקשרה למלווה ודרשה שיאפשרו לו לצאת מהרכב ולהסתתר במבנה סמוך, אך התשובה שקיבלה היתה כי אלו הן הנחיות פיקוד העורף.
"יש להם הנחיה טיפשית שבאזעקה יש לעצור בצד ולהישאר באוטו, למה?", תוהה האם, "ההנחיה של פיקוד העורף לכל האוכלוסייה היא לצאת מהאוטו, להתרחק ממנו ולשכב עם הידיים על הראש. כשהאזעקה הופעלה, הילד התקשר אלי וצרח שלא נותנים לו לצאת מהאוטו. הוא רצה לצאת ולשכב לצד הכביש או להיכנס לאיזה מקום, אבל לא – יושבים באוטו. דיברתי עם האחראית על ההסעות ואמרו לי שיבדקו, ואז חזרו אלי ואמרו שאלה ההנחיות".
ואכן ההנחיות של פיקוד העורף בנוגע להסעות תלמידים ולאוטובוסים בין עירוניים קובעות כי בעת אזעקה "על הנהג לעצור בצד הדרך ולפתוח את הדלתות, ועל הנוסעים להתכופף מתחת לקו החלונות ולהגן על הראש באמצעות הידיים". להבדיל, באוטובוס עירוני "על הנהג לעצור בצד הדרך ולפתוח את הדלתות כדי שהנוסעים יירדו וייכנסו למבנה קרוב. אם לא ניתן להגיע למבנה בזמן העומד לרשותכם, התכופפו מתחת לקו החלונות והגנו על הראש באמצעות הידיים". גם בנסיעה ברכב ההנחיות הן לעצור בצד, לצאת מהרכב למקלט או חדר מדרגות במבנה קרוב, ואם לא ניתן להגיע למבנה בפרק הזמן הדרוש, יש להתרחק מהרכב ולשכב על הקרקע.
רוצים להישאר מעודכנים?
אלא שבמקרה הזה מדובר במונית, שבה היו א' וילד נוסף. "זו היתה מונית רגילה, לא אוטובוס", אומרת האם, "התקשרתי למלווה ולנהג ואמרתי להם 'אם אתם לא מוציאים את הילד החוצה, זה הסוף שלכם'. הנהג אמר לי 'אין לי איפה לעצור', ואני עם הבן שלי בשיחת וידאו וראיתי שהם בעיר ושיש איפה לעצור. הילד נלחץ ובכה. הוא אמר לי 'אמא, הם לא נותנים לי לצאת מהאוטו'. כל החודשים האחרונים אני מכינה אותו ואומרת לו 'אם יש אזעקה, תצא מהאוטו ותהיה עם הנהג או עם המלווה. עכשיו אומרים לו 'אל תצא מהאוטו'. מה הבעיה לצאת מהאוטו, לתת יד לילד וללכת למרחב מוגן? זה היה סרט אימה".
ל' מעלה סוגיה נוספת בנושא: "אני יכולה להבין שאם יש הסעה עם ילדים בעלי מוגבלות אז מבקשים מהם להישאר ברכב, אבל לא מדובר בילד עם מוגבלות".
בקבוצות הווטסאפ של הורים שילדיהם לומדים בחינוך המיוחד הפך המקרה לשיחת היום. חלק מההורים טענו שאין סיכוי שיצליחו להוריד לכולם את חגורת הבטיחות, להוציא אותם מהרכב בזמן וגם להשגיח עליהם שלא יברחו, שלא לדבר על הוצאה מהרכב של ילד בכיסא גלגלים. אחרים אמרו שהם פשוט ויתרו על ההסעה ומביאים בעצמם את ילדיהם למסגרות החינוך.
מעיריית חיפה נמסר: "העירייה מקפידה שכל הסעות החינוך המיוחד יתבצעו על פי הנחיות פיקוד העורף. במקרה שהועלה מדובר בהסעת ילדים בעלי צרכים מיוחדים. על פי הנחיות משרד החינוך, במקרה זה על נהג המונית לעצור בצד הדרך ולהנחות את הילדים להתכופף מתחת לקו החלונות ולהגן על הראש בעזרת הידיים".
מפיקוד העורף לא נמסרה תגובה.
סיגל
וזה שהמלוות יוצאות לעבודה כמו מטווח ברווזים זה בסדר?
חני
הבעיה היא המתייחסים לכל החינוך המיוחד, כאילו כולם באותה רמת תפקוד.
הבת שלי, אם יתנו לה לצאת מההסעה, רוב הסיכויים שהיא תלך לטייל, ואחר כך לא ימצאו אותה. אצל הבת שלי, ברור לי שהיא צריכה להשאר בתוך ההבעה ולא לצאת. הסכנה של הרקטות היא פחותה, לעומת הסכנה שהיא תעלם, כי אין לה מודעות לסכנות.
הצורך האמיתי היה שיהיה איש מקצוע שיתן הוראות לכל נהג ומלווה באופן ספציפי לפי האוכלוסיה שנוסעת איתם.
ע.ר
ואיך זה אפשרי אם בהסעה יש נהג ומלווה?
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
גם לנו מסרו מפיקוד העורף להשאיר ילדים בתוך ההסעה כפופים על הריצפה- הזייה .