כבר יותר משבועיים חלפו מאז מותו של נווט הקרב החיפאי רס"ן אסף דגן, אך הוא עדיין לא נקבר, כאשר הסיבה לכך היא מחלוקת בין המשפחה לצה"ל ולמשרד הביטחון שמסרבים להכיר בו כחלל צה"ל.
ב-23 באוקטובר קיבלה משפחת דגן את הבשורה המרה על כך שאסף שם קץ לחייו ביער סמוך לעתלית. במכתב שהותיר לאמו מירי הוא כתב: "אני רוצה שתדעי, אמא שלי, שעכשיו לא כואב לי יותר. עכשיו, אמא, מצאתי סוף סוף מנוחה. אני מאמין שכל יצור חי זכאי לבית. מקלט. ואני כל כך עייף, מותש. כל יום רק מוסיף לי כאב וקושי כשאני רואה אותך נלחמת בשארית כוחותייך. אני יודע שכשאת קמה בבוקר (או באמצע הלילה) את דואגת לי ומודאגת ממני. אני לא רוצה שיהיו לך תקוות שווא. אין לי מקום בעולם הזה. הנחמה שאני מוצא היא שכעת אולי יוקל לך לדעת שמצאתי נחמה ושלא תצטרכי לדאוג לי יותר. ההחלטה שלי לעזוב אותך מוסיפה לתחושת הבושה שממלאת את כולי, אבל כל כך הרבה קושי ממלא אותי, ואני לא יכול עוד".
דגן ז"ל החל את שירותו הצבאי בחטיבת הצנחנים ולחם במלחמת לבנון השנייה. במסגרת שירותו הוא התנדב לקורס טיס, הפך לנווט קרב והשתתף במבצעים משמעותיים. לפני ארבע שנים הוא השתחרר מצה"ל והמשיך לשרת במילואים. הוא שם קץ לחייו כשהיה בדרך לבסיס.
בפוסט מרגש שכתבה אחותו ענבל דגן היא תיארה את מצבו בשנים האחרונות מאז שחרורו ואת המאבק של אמה לאחר שמצבו הנפשי הורע: "בארבע השנים האחרונות, מאז שהשתחרר משירות קבע בגיל 35, אמא שלי הקדישה את כל חייה בניסיון להציל את אסף. אסף נפצע בנפשו במהלך שירותו הצבאי – פציעה קשה ומורכבת יותר מכל פציעת גוף. עוד לפני שהשתחרר באופן רשמי משירות קבע, אסף הראה את כל התסמינים, 'לפי הספר', של פוסט טראומה. בארבע השנים האחרונות מאז השתחרר מקבע, שבמהלכן אסף המשיך בשירות מילואים פעיל, מצבו הלך והתדרדר. אמא שלי נלחמה עליו בכל כוחה. בארבע השנים האחרונות עסקה רק בניסיונות להצילו. היא פנתה לכל גורם אפשרי – ממשרד הביטחון וצה"ל, דרך ארגונים ועמותות ועד לחברי כנסת. היא נפלה על אוזניים אטומות. למרות מצבו, גם בשנה האחרונה, ובאופן עצים במיוחד מאז 7 באוקטובר, המשיך לשרת במילואים בבור חיל האוויר בקריה. את המשמרת האחרונה הוא עשה שם אך לפני שבועות ספורים".
רוצים להישאר מעודכנים?
לאחר מותו של אסף היתה למשפחה, שתרמה את איבריו, בקשה אחת – שהוא ייקבר בהלוויה צבאית ויוכר כחלל צה"ל. בצבא סירבו. "כעת אנחנו המשפחה מבקשים מהעם להירתם ולסייע לאסף בכל רמה ודרג כדי לדאוג שייעשה עמו צדק, כדי שיובא לקבורה צבאית, וכדי שיזכה לכבוד ולהכרה שמגיעים לו (כפי שבשלב זה הצבא מסרב לעשות)", כתבה האחות ענבל ימים אחדים לאחר מכן, "למען אסף ולמען רבים אחרים, המשפחה לא תאפשר את העוול הכפול והמכופל הזה, ותסרב בתוקף לקבור אותו בכל טקס שאינו טקס צבאי מלא, וקבורתו בחלקה צבאית בבית עלמין".
וכך, יותר משבועיים מאז שנפטר, ממתינה גופתו של אסף בקריה הרפואית רמב"ם, והמשפחה מתחננת שהוא יזכה למנוחה. "אח שלי, שהקדיש את חייו לצה"ל, קיבל זימון דחוף להגיע לבור בקריה ולא הגיע לשם. אם הוא היה מתאבד כשהגיע לבסיס ולא בדרך, לבד, בחורשה, אולי לא היינו צריכים להיאבק כל כך קשה כדי לתת לו את הקבורה הצבאית הראויה לו", כתבה אתמול (חמישי) האחות בחשבון ה-X שלה, והוסיפה פנייה לשר הביטחון יואב גלנט: "בשעות האחרונות לתפקידך יש לך יכולת לעשות צדק אחרון עם גיבור ישראל רס"ן אסף דגן ז"ל".
המשפחה גם החלה בגיוס תרומות למאבק משפטי וציבורי באמצעות האתר beactive. "בימים האחרונים, אנחנו – האם מירי, והאחיות נטע וענבל, משפחתו של אסף – נמצאות במאבק כואב וקשה כדי לוודא שאסף ייקבר בקבורה צבאית, כראוי לו", נכתב בדף התמיכה, "חקירה שערכה המשפחה בימים האחרונים העלתה כי אסף ביצע את המעשה כאשר היה בדרכו לפעילות בבור בקריה. נדהמנו כאשר הבנו כי צה"ל מסרב להעניק לאסף קבורה צבאית. מאז חיינו נעצרו, ואנחנו, ביחד עם חברים של אסף ומתנדבים נוספים, עובדים מסביב לשעון כדי לוודא שאסף יזכה לקבורה צבאית שכל כך ראויה לו – גם מבחינה חוקית וגם מבחינה מוסרית. נכון לרגע זה, אסף טרם הובא לקבורה, וגופתו נמצאת בבית החולים רמב"ם. אנחנו מתמודדים מול צה"ל, פונים לעשרות חברי כנסת ושרים, פועלים בתקשורת וברשתות החברתיות, ושכרנו עורכי דין שיילחמו לצדנו את מלחמתו של אסף. כדי שנצליח במאבק הזה, אנחנו צריכים אתכם איתנו. כל תרומה תסייע לנו לשאת בעלות המאבק למען אסף, ותשמש אך ורק לטובתו".
לתרומות למאבק של משפחת דגן לחצו כאן.
רס"ן אסף דגן ז"ל (צילום: מתוך דף התמיכה באתר beactive)
דידי
המדינה חייבת לאפשר קבורה צבאית!! מגיע לו.
ליבי עם המשפחה הכואבת.
עירית
הלב נשבר ! ברור שהוא חלל צה"ל. נפשו נשברה בעקבות שרותו .