בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים דחה עתירה מינהלית שהגיש מנזר הכרמליטים נגד עיריית חיפה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה.
בחודש מרץ הגיש המסדר עתירה נגד ההחלטה להפקיע חלק מחלקה שבבעלותו, שהתקבלה בישיבת הוועדה המקומית בדצמבר 2023. במקביל הגיש המסדר תביעת פיצויים בסך של 1.85 מיליון שקל נגד העירייה ותאגיד המים מי כרמל בנושא זה – הליך שעדיין מתקיים בבית משפט השלום.
בעתירה טען המסדר כי על החלקה חלה תוכנית שפורסמה עוד בשנת 1987 ואשר מייעדת את החלקה לאתר לשירותים עירוניים. לטענתו של המסדר, התוכנית קובעת הוראה שלפיה כל השטחים המיועדים בה לצרכי ציבור יופקעו על ידי הוועדה המקומית ויירשמו על שם העירייה. עוד נטען כי בדומה לרבות מהתוכניות המייעדות שטחים לשטחי ציבור או לשירותים עירוניים וקובעות כי אלו יופקעו, לא נקבע מועד למימוש התוכנית או מועד לביצוע ההפקעה.
לפי המסדר, למרות שהתוכנית אושרה ב-1987, מטרותיה הוזנחו והעירייה והוועדה לא פעלו ליישומן, עד שביוני 2023 התקבלה במסדר פנייה ממשרד אדריכלים שפועל מטעם מי כרמל, שביקש את חתימת המסדר לתוכנית של התאגיד לבניית בריכת מים בשטח המדובר. בשלב זה התברר כי על המקרקעין כבר נבנתה בריכת מים – לטענת המסדר, באופן לא חוקי – וכי התאגיד שקיבל שליטה על המקרקעין מהעירייה מתכנן בנייה של בריכה נוספת. כשהתברר למסדר כי החלקה לא הופקעה אלא נזנחה במשך 36 שנה, הוא הודיע על סירובו לבקשה. אלא שאז, "המשיבות אשר שקטו על שמריהן במשך 36 שנים ולאחר שלאורך כל השנים לא נקפו אצבע, פעלו באופן מיידי כדי להפקיע את המקרקעין", וכך אושרה הבקשה בוועדה המקומית בדצמבר 2023.
המסדר ביקש מבית המשפט לבטל את החלטת הוועדה להפקיע את החלקה, ולבטל את כל הליכי ההפקעה שננקטו.
בפסק הדין כתבה השופטת בטינה טאובר כי "אמנם התנהלות העירייה במשך שנים לא היתה משביעת רצון, אך בהתנהלותה בנסיבות העניין אין טעם מספיק כדי להורות בשלב זה על ביטול ההפקעה, זאת בשים לב כי מומשו בחלקן מטרות ההפקעה והן כלל לא נזנחו, וכן כי קיים צורך ציבורי אמיתי לבנות את הבריכה השנייה". השופטת העירה כי "במשך 36 שנה לא נשמעו טענות מצד המסדר באשר לבניית בריכת המים הראשונה במקרקעין ולשימוש בה. שתיקת העותר לאורך זמן כה רב, ובשים לב כי מדובר בבריכת מים הנראית לעין, מעידה לטעמי כי העותר שתק משום שבריכת המים מימשה את האמור בתוכנית". לסיכום כתבה טאובר כי "על אף ההשתהות בהפקעת המקרקעין, לא נזנחה מטרת ההפקעה ולא היה שינוי בצורך הציבורי שהוליד את ההפקעה".
המסדר טען גם לשורה של מחדלים בהתנהלותן של העירייה והוועדה המקומית באשר להליכי ההפקעה, ועל כך כתבה השופטת כי נכון שלפי פקודות הקרקעות יש לרשום אזהרה בפנקסי רישום הקרקעות לאחר שפורסמה הודעה כי המקרקעין דרושים לצרכי ציבור – אזהרה שתבוטל לאחר שהרשות תירשם כבעליה של הקרקע. העירייה והוועדה הודו כי הן לא רשמו אזהרה על הפקדת התוכנית, אך השופטת קבעה כי "אי מילויה אינו פוסל את הליך ההפקעה אלא רק מקנה לאדם שניזוק זכות לתבוע פיצויים בגין אי מילוי חובה של הרשות. לכן איני רואה מקום לפסול את ההליך אך ורק בגלל אי רישום האזהרה".
השופטת טאובר דחתה את העתירה והטילה על המסדר תשלום הוצאות בסך של 10,000 שקל לעירייה ולוועדה.
פנחס זימרי
הכרמליטים הבהאיים ואף זוגות צעירים ממזרח ירושליים משתלטים על קרקעות וראש העיר קורא לחיפה עיר מעורבת.
יש עוד עניין מרכזי שהם גרים שם בלי לשלם ארנונה ומיסים
הגיע הזמן להוציא את המסדר הזה מתחום מבנים דתיים הם גרים שם אז זה לא מבנה דתי זה מבנה מגורים.
כמו שמגדל מגורים שיש בתוכו בית כנסת הוא לא מבנה דתי.
המנזר לא מבנה דתי זה מבנה ששימש מאז הקמתו מבנה מגורים. יש להוציא את כל המנזרים בארץ מתחום מבני דת
לתחום מבני מגורים ולגבות עליהם ארנונה.
איף
יהודים שרודפים בני עמים אחרים סופם להיות גויים