עצרו הכל. קחו נשימה עמוקה. ועכשיו הוציאו. חיפה ירוקה. כמה הייתי רוצה לשמוע את המשפט הזה מפיקוד העורף שמבשר על חזרה לשגרה, אבל עד שזה יקרה אפשר לשחרר צעקה. חיפה ירוקה.
וסוף סוף גם הצגה של הקבוצה בירוק. הכל עבד לברק בכר בדרבי הזה. ההרכב האמיץ עם כאילו שלושה בלמים, אבל בעצם שון גולדברג הוא מגן שמאלי ומתיאס נהואל זז קדימה. גם החזרה של חזיזה להרכב, למרות שהוא נפצע שוב ושיחק רק מחצית אחת, היא מבורכת כי כשהוא על המגרש, אפשר לסמן וי על המשחק. מכבי חיפה היא דולב חזיזה ועוד עשרה.
בכר חזר להיות אמיץ, כמו שאנחנו מכירים אותו. כשחזיזה נפצע, הוא הכניס את עילאי חג'ג' שלא נספר עד עכשיו, וזה החזיר לו בגדול. ואת הפלומבה הסופית על כך שחזר הברק קיבלנו כשגדי קינדה נכנס במקום מחמוד ג'אבר. אול אין, כמו שבכר אוהב. כמו שאנחנו אוהבים. ככה מחזירים את ההגמוניה בעיר לצד הירוק. ככה לוקחים אליפות.
בתשעת המשחקים שחלפו עד כה בעונה הזאת יש שני שחקנים שהם מעל כולם, ואני בוחר להתחיל עם ליאור רפאלוב. מתחילת השנה אני חופר לכם שמכבי לא יכולה לבנות על רפאלוב בגילו המתקדם. והאמת, אני בולע את הכובע. אני לא יודע איך לאכול את רפאלוב, שנראה כמו שחקן שעלה מהנוער – הכי רעב והכי פרש.
רוצים להישאר מעודכנים?
פייר, אין לי מושג איך הוא עושה את זה. בזמן שכולנו חוזים בנפילה של ערן זהבי, בא רפאלוב ומראה שבכדורגל אין גיל, יש תשוקה וניסיון. רפאלוב הוא האיש של מכבי. הוא האיש שהוציא אותה מהמרה השחורה של ההפסדים למכבי תל אביב ולבית"ר ירושלים, הוא כובש, מבשל, מתכנן מהלכים ומחבר את כל הקבוצה, אני לא יודע אם הוא בעצמו מאמין למה שהוא מציג על המגרש. רפאלוב הוא תופעה. הפתעת העונה.
והשחקן השני הוא כמובן דיא סבע. סבע של השנה הוא קילר, השחקן הטוב ביותר בישראל – ביי פאר. הוא עושה הכל על המגרש, כולל ירידה לגליצ'ים ועזרה בהגנה, ונמצא בכושר הטוב ביותר בקריירה שלו. העבודה הקשה בקיץ, כשכולנו התעסקנו בהכל חוץ מאשר בכדורגל, השתלמה לו. כשהוא בכושר כזה, אין מי שיעצור את מכבי.
הדרבי החיפאי המוזר הזה – הראשון בהיסטוריה בבירת ישראל – התחיל בקול ענות חלושה עם פחות מ-6,000 אוהדים ביציעים, אבל הסתיים בניצחון מוחץ. מכבי רקדה על המגרש. תשאלו את אוראל דגני שעד עכשיו מסתובב ברחבה ומחפש את סנדר סברינה. המשחק הזה היה מתנה לאוהדים, קצת נחת בתוך תקופה קשה כל כך. קצת אוויר לעיר שחיה כבר כמה חודשים במציאות בלתי נתפשת, בין אזעקה ליירוט, בין שכול לפחד.
אבל עזבו את זה לרגע. חיפה ירוקה.
תגובות