ביום ראשון יוקרן בחיפה סרט אנטי ישראלי. השאלה היא איפה

תושבים שעברו בין שכונת הדר לעיר התחתית, בעיקר ברחוב מעלה השחרור, מדווחים על פלאיירים שנתלו ומזמינים את הציבור להקרנת הסרט האנטי ישראלי "Gaza – fights for freedom" ("עזה – מאבקים לחופש") של אבי מרטין משנת 2019, ביום ראשון בשעה 18:45. אלא שמקום ההקרנה לא צוין במודעה.

לפי הפוסטרים, שהודפסו באנגלית, נוסף על הקרנת הסרט יתקיים דיון עם עבוד שובייר ויוספה מקיטון על אודות "המאבק לשחרר את עזה משני צדי הגדר במהלך צעידת השיבה הגדולה ב-2018".

תזכורת: בבוקר 30 במרץ 2018 הגיעו אל גדר הגבול בין ישראל לעזה פלסטינים שיידו אבנים ובקבוקי תבערה והבעירו צמיגים, וכן זוהו ניסיונות ירי שכוונו לעבר החיילים בחסות המפגינים. צה"ל הגיב בירי אמצעים לפיזור הפגנות ובירי צלפים כלפי מי שהוגדרו מסיתים מרכזיים. הפגנות דומות נמשכו במשך שלוש שנים בעידודו של ארגון הטרור חמאס ולוו בטרור הבלונים ובירי רקטי.

הסרט מגולל את הסיפורים מאחורי "צעדת השיבה הגדולה", כפי שכינו זאת תושבי הרצועה, שנערכה בקריאה לשוב לבתי אבותיהם לפני שהפכו לפליטים. ואם תהיתם על הנרטיב של הסרט, הפלאייר מספק אותו: "העיתונאית אבי מרטין ביקרה ברצועת עזה במהלך היוזמה הלא אלימה הגדולה של התושבים לנער את סורגי הכלא שלהם".

די לשמוע את דברי הפתיחה של הקריינית בסרט כדי להבין את הלך הרוח בו, ולהצטמרר מהזיכרון של אלפי עזתים פורצים את הגדר ב-7 באוקטובר: "מה שישראל מכנה גבול הוא בעצם גדר היקפית מחומשת בכבדות. אם אתה מתקרב למה שמכונה 'אזור שאין להתקרב אליו', שמשתרע למרחק 300 מטר מהגדר, הכוחות הישראלים מורשים לירות כדי להרוג. אלפים פלסטינים לא חמושים נורו בגלל שעברו על החוק רק ב-2018. כך גם לגבי רצועת החוף של עזה. זה המקום היחיד בעולם שאתה אפילו לא יכול לברוח בסירה כפי שאפשר לעשות לעתים במקומות אחרים בעולם. דייגים מורשים לדוג כמה מיילים מהחוף, ואם הם חוצים זאת בטעות הם עלולים להתפוצץ בתוך המים על ידי ספינות מלחמה ישראליות".

ויש עוד: "כשכבר עתה אינה מתאימה לחיים לאף בן אנוש, אפילו האו"ם מדווח כי רצועת עזה תהיה בלתי ראויה למגורים בשל מחסור במים בלבד עד לשנת 2020. 97 אחוז מהמים בעזה הם רעילים. חלק גדול ממתקני הטפלת המים שמייצרים מים נקיים נהרסו או נפגעו בהפצצות ישראליות ולא יכולים לפעול. כדי לתקן אותם נדרשים חומרים שנאסרים באמצעות הסגר".

ואם לא די בכך, כך מגוללת הבמאית את סבלו של מוחמד, תושב שהגיע ל"צעדה", נורה ברגלו ונדרש לקבל טיפול בחו"ל ולא רגלו תיקטע, אך יציאתו לטיפול נדחית שוב ושוב: "מאין ספור מוחים נוספים נמנע טיפול רפואי הכרחי מצד ישראל בטענה לקשרים משפחתיים לחמאס. עוד צורה של עונש קולקטיבי. מוחמד לא יכול לנסוע כדי להציל את רגלו מקטיעה בגלל שישראל מתייחסת לכל פלסטיני כאל טרוריסט".

תושבת העיר שנחשפה לפוסטר: "התחושה היא קשה, בעיקר בנושא הביטחון האישי. יש גורמים עוינים בתוכנו שמצד אחד נהנים מזכויות ומצד שני מרשים לעצמם לפגוע בנו. כשעוברים ליד הפוסטר לא ממש מבחינים בו כי הדגל הפלסטיני קצת מטושטש והכיתוב הוא קטן, וצריך להתעמק כדי לקרוא. אפילו חששתי לצלם את זה, אולי מישהו יראה אותי. זה מטריד מאוד".