הדיוק גילה את השיטה לחיים ארוכים וטובים

21:30 בערב, אמצע השבוע, ופאב הדיוק מלא מפה לפה. ארבע נשים שנראות בעשור השמיני לחייהן יושבות על הספות, אוכלות סלט ומקשקשות, זוג בגילאי ה-30 שותה יין בשולחן הפינתי באווירה רומנטית, שני גרושים מקריחים אוכלים סטייק ושותים ויסקי על הבר ומראים האחד לשני תמונות של דייטים פוטנציאליים באפליקציית היכרויות, ובשולחנות בחוץ יושבות שתי חבורות של צעירים שניכר שהשתחררו לא מכבר מהצבא. 21 שנה אחרי שהדיוק נכנס לחיינו, והוא עדיין חי ובועט. איך הוא עושה את זה?

מעטים הם מקומות הבילוי שמגיעים אל העשור השלישי לקיומם, על אחת כמה וכמה כשמדובר בפאבים שמזדקנים בדרך כלל בשנות כלב. יש שתי דרכים לצלוח את המירוץ הזה. הראשונה היא לקפוא על השמרים בכוונת מכוון, לא לשנות דבר ולחכות עד שהמקום יהפוך למיתולוגי – דבר שקשה לעשות בעולמנו המהיר והאינטנסיבי. הדרך השנייה והמסובכת יותר היא להיות בתנועה ולהתחדש מעת לעת, לא באמצעות גימיקים אלא ממקום של סקרנות ומצוינות. וזאת הדרך שבה בחרו בעלי הדיוק.

פאב הדיוק (צילום: נמרוד אשכנזי)

את שנת 2003, שבה נפתח הדיוק, אפשר לכנות "התקופה האירית". את הארץ וגם את חיפה רבתי מילאו פאבים אפלים ורועשים, מרוהטים ברהיטי עץ כבדים וכהים, עם ברים עמוסים לעייפה בבקבוקי ויסקי, בירה גינס מהחבית בטמפרטורה פושרת ותפריט מצומצם ושמנוני. מאז ישראל השתנתה, ציר מוריה השתנה, וגם הדיוק השתנה והוסיף לעצמו לפני כמה שנים את התואר בר-מסעדה. הוא עבר שיפוץ מוקפד, התאורה הפכה בהירה יותר, התפריט התמלא במנות לא טריוויאליות, ושעות הפתיחה נמתחו לכיוון הצהריים לטובת בילוי שמתאים גם לכל המשפחה. הבר הגדול והעצי במרכז החלל נותר כמעין מזכרת לחיים של פעם.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

הדיוק חי עם שני לבבות שפועמים בקרבו – הבר והמטבח. שני התפריטים, זה של האוכל וזה של האלכוהול – הם עשירים ומגוונים. יש שם ברוסקטות שונות, עשרה סוגים של בירות מהחבית, סלטים, אינספור קוקטיילים, סטייק אנטרקוט, יינות מכל המינים וגם ארוחות ילדים. אבל אני באתי בשביל לשתות בירה צוננת ולאכול את ההמבורגר הדיוקי ששמו יצא למרחקים. הדיוק אולי התקדם, אבל אני נשארתי מעט אירי.

בכל זאת, לא יכולתי לדלג על מנת פתיחה והזמנתי ברוסקטה ברזאולה (65 שקל) – שלוש פרוסות לחם מחמצת שעליהן מונחות פרוסות שייטל בכבישה קרה עם רוטב קיסר, ריבת תאנים, קונפי שום, קורנישונים, חרדל, צ'ילי אדום, גרידת אגוזי מלך ופרמז'ן. המון מרכיבים שמתחברים ביחד לביס נהדר ומעניין, שיש בו מתיקות וחמיצות לצד רוך וקריספיות.

ברוסקטה ברזאולה בפאב הדיוק (צילום: נמרוד אשכנזי)

ההמבורגר (67 שקל ל-220 גרם) הוא פשוט במובן הטוב של המילה – לחמנייה רכה, חסה, עגבנייה, בצל סגול, מלפפון חמוץ, וקציצה עסיסית וטעימה. ביקשתי תוספת של גבינת עזים סנט מור מעל וקיבלתי פרוסה נאה ועבה, שהעלתה את המנה רמה עם הטעמים המיוחדים שלה ועם המרקם החצי-קשה. פשוט המבורגר מעולה. הצ'יפס שהגיע עם המנה היה חביב, וראוי לציין את רוטב המיונז קארי שהוגש איתו והיה הפתעה מרעננת ונחמדה.

המבורגר בפאב הדיוק (צילום: נמרוד אשכנזי)

בעודי לוגם בירה ויינשטפן קרה על הבר, ניסיתי לחשוב איך אפשר לסכם את המקום הזה, ואז פתאום הבנתי שהתשובה מסתתרת בשם של הפאב – דִּיּוּק. הכל כאן מדויק. המוזיקה מנוגנת בווליום הנכון ששומר על אווירה טובה אבל מאפשר לנהל שיחה, השירות הוא אדיב, מהיר ומהוקצע, התאורה בול, האוכל עשוי היטב ואפילו המזגן בטמפרטורה האידאלית. הדיוק מצא את הדרך שלו להתבגר יפה, כששמר על חלק מהדברים שאפיינו אותו לפני 20 שנה אבל השתדרג והתחדש וממשיך להתקיים בהווה בלי להתרפק יותר מדי על הנוסטלגיה. הלוואי שכולנו נצליח להתבגר בדיוק כמו הדיוק.

שדרות מוריה 107. שעות פתיחה: ראשון-רביעי ושבת, 1:00-12:00, חמישי ושישי, 2:00-12:00.