שמלי הגריל הבולגרי: מלכת הקבב הבלתי מעורערת

החניתי את האוטו לא רחוק מהמסעדה וצעדתי אליה ברגל. לא יכולתי שלא לדמיין שאני בעצם הסבא הבולגרי של הסבא שלי, חמוש בשפם, חובש כובע קסקט, מתהלך ברחובות העיירה הקטנה בורגס ומחפש קבב טוב, או "קיבפ" כפי שהוא היה לבטח מבטא זאת, כדי להשביע את רעבוני לעת צהריים באמצע יום עמלי. המסעדה שאליה צעדנו, אני בכוחות רגליי וסב-סבי בכוח הדמיון שלי, היא שמלי הגריל הבולגרי בעיר התחתית.

לא הייתי חייב להרחיק עד לאבותיי הקדומים. גם אבי וסבי, בולגרים בני בולגרים, נהגו לסעוד אצל שמלי בגלגולה הקודם. שורשיה של המסעדה הנוכחית הולכים רחוק בשנים. מקורות יודעי דבר מספרים כי היא ממשיכה מסורת משפחתית שהתחילה ב-1876 בבולגריה, והיום זהו הדור החמישי לקבביונרים מבית שמלי. ב-1948 הקבב המשפחתי עלה ארצה. יוסף, הסבא של הבעלים הנוכחיים – האחים יוסי ומשה – הקים אטליז בתחילת שדרות הציונות שהן שדרות או"ם של אז. האטליז פעל רק במוצאי שבת – כי בשל תקופת הצנע, בשאר ימות השבוע לא היתה די סחורה למכור בו – ועם הזמן הוא הפך למסעדה של ממש. המסעדה הנוכחית הוקמה על ידי הנכדים ב-1987, ובחמש השנים הראשונות פעלה במקביל לחללית האם שהיא מסעדת הסב.

שמלי הגריל הבולגרי (צילום: נמרוד אשכנזי)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

זהו מקום צנוע, וכך גם הבעלים, שלא ששו להשיב לשאלותיי הארכיאולוגיות. הם מעדיפים שהאוכל ידבר במקומם, ובהמשך התברר לי שהם צודקים. השולחנות מוצבים בחלל האחורי של המסעדה, שהוא פשוט עד כדי סגפנות – שולחנות עץ קטנים, כמה תמונות על הקיר ותאורת פלורסנט משרדית. גם התפריט לא יומרני ומציע כמה מרקים – שעועית, עדשים או ירקות (33 שקל); מנות ראשונות – טחינה, חומוס וצ'יפס (20 שקל); ומנות עיקריות בשריות – שיפודי כבש, פרגית וסטייק כבש או בשר.

אך גם מי שלא ביקר אצל שמלי כבר יכול להבין מהי מנת הדגל – הקבב כמובן, ואחותו הקציצה. הזמנתי את שתיהן (עשרה שקלים ליחידה) לצד סלט בולגרי ופשוט של כרוב לבן וירקות (35 שקל). על השולחן, כמיטב המסורת, הונחו לחם לבן וסלט חצילים אדום, שצריך לעמוד בפניהם כדי להשאיר מקום למנה העיקרית. הקבב והקציצה עשויים שניהם מאותו בשר בקר מחוזק בכמות נכבדת של שומן כבש, אבל התיבול שלהם מציב אותם בשני קצוות שונים של הז'אנר. הקבב כמעט שלא מתובל, הבשר והשומן הם הכוכבים כאן. הקציצה היא האחות השובבה שלו, טעם התבלינים מורגש יותר וגם עשבי התיבול שמוכנסים אל התערובת שלה. שניהם רכים מאוד, מלאים בנוזלים, אדמדמים מעט בפנים ונימוחים בפה. הרכות הזאת מבדילה אותם מהמקבילות הרומניות.

המטבח הבלקני הוא לא פאר התחכום, וזהו סוד קסמו. הוא הצליח לקחת מרכיבים דלים ולהפוך אותם למנות שהן מעדן, ובגריל הבולגרי של שמלי מכירים את כל הסודות. לא צריכים נוסטלגיה כדי ליהנות שם וגם לא סיפורים משפחתיים חוצי דורות שמקבלים טיפול רומנטי מעל דפי העיתון. הקבב הזה הוא כל כך טוב, שגם לולא ההיסטוריה העשירה שמאחוריו הוא היה הופך ללהיט. בטח ובטח כשהוא נמכר במחיר שווה לכל נפש.

דרך יפו 56. שעות פתיחה: ראשון-חמישי ושבת, 17:00-12:00.

סלט בולגרי על רקע החלל הפנימי במסעדת שמלי הגריל הבולגרי (צילום: נמרוד אשכנזי)