אנחנו לא בימי שגרה, זה ברור לכולם. אלו הם ימים שבהם סדרי העדיפויות משתנים דרסטית, הן ברמה הלאומית, הן ברמה העירונית וגם ברמה האישית. ובכל זאת, ואולי בשל זאת, קשה להבין עוד החלטה הזויה מבית היוצר של עיריית חיפה לקצץ כשליש מתקציב אגודות הספורט בעיר.
לא מדובר מן הסתם במכבי חיפה, שלא באמת נזקקת לתקציב העירוני ומקיימת את עצמה ללא תלות. מדובר במשהו לא פחות מהותי, ובהיבטים מסוימים אף הרסני, עבור הספורט והתרבות שלנו.
אגודות הספורט של מכבי, הפועל, בית"ר, נוה שאנן, נוה יוסף ועוד ועוד הוציאו ומוציאות מדי שנה אלופים בכל הגילאים, אתלטים וספורטאים, למגוון תחרויות מקומיות ובינלאומיות. השחיינים מירון חירותי ואדם מראענה, קופצת המשולשת חנה קנייזבה מיננקו והרצה סיון אוירבך הם דוגמאות מידיות לשימוש הראוי בכספי משלם המסים החיפאי. כמובן, בגילאי הילדים והנוער, תקצר היריעה מלמנות את האלופים החיפאים הצעירים מכל האגודות ומכל הענפים.
מעבר להישגיות ולגאווה העירונית, החשוב מכל הוא הפעילות הספורטיבית ובעיקר הערכים שהאגודות מקנות לילדים בכל הגילאים – מסגרות יציבות, משמעת עצמית ותחושת משמעות לעשייה ולהשקעה שלהם. לעתים, בשכונות הנחשלות יותר, רק עצם קיומה של מסגרת מסודרת עבור ילד, יש בכוחה לעשות את ההבדל בין חיים נורמטיביים לבין הידרדרות לחיי פשע.
רוצים להישאר מעודכנים?
הקיצוץ המסתמן מסכן באופן משמעותי את המשך קיומן של מסגרות רבות שלא יוכלו להמשיך ולהתקיים ללא הסיוע העירוני. אבל כל זה לא מספיק חשוב כנראה לעיריית חיפה. זה שהבטיח לנו שיידע להביא לכאן תקציבים מניף את חרב הקיצוץ על תחום רגיש כל כך, חשוב כל כך, וכל זה רגע לפני תחילת הקיץ. מילים הן מצרך זול, ובימינו מעדיף ראש העיר לבזבז אותם בעיקר על החדרת פאניקה רבתי בציבור החיפאי ופחות על דיבור אל לבם של שועי ארץ ועל הצלת תקציבים חשובים.
גם בפינות האפלות ביותר ומול הנסיבות הקשות ביותר לאורך ההיסטוריה, בתוך שגרות קשות בהרבה אפילו מזו שאנו חווים כיום, ידענו כעם לשמר את התרבות שלנו. אין ספק שהמלחמה שאותה אנחנו נלחמים כעת היא מלחמת קיום, אבל לבו של הקיום שלנו, על אחת כמה וכמה כחיפאים, נטוע בתרבות ובטח בספורט. ובלעדיהם – אין לנו תכלית.
כולנו תקווה שתהיה אפשרות לבטל את רוע הגזירה, למען העיר ולמען הילדים.
בוחבוט אבי
תקציב אטוס לספורט ונוער הכי חשוב