מה ביקשנו, שלט קטן שיזכיר שפעם היה כאן איצטדיון?

לפני עשר שנים וחודש, במאי 2014, שוחק המשחק האחרון באיצטדיון קרית אליעזר, שהיה ביתה של מכבי חיפה במשך 59 שנה ושל הפועל חיפה לאורך 33 שנה. על כר הדשא שלו הגיעו הקבוצות החיפאיות להישגים רבים והביאו כבוד ויוקרה לעיר כולה. אך בשטח שבו עמד פעם האיצטדיון המיתולוגי, והיום עומדת שכונה גדולה, אי אפשר למצוא זכר להיסטוריה הספורטיבית המפוארת שנכתבה שם – לא פסל, לא ציור קיר ואפילו לא לוח ברזל קטן שמציין מה התרחש שם לפני שנבנו רבי הקומות.

האיצטדיון העירוני בקרית אליעזר נבנה באמצעות תרומה של איגוד הפועלים האיטלקי ונחנך ב-24 בספטמבר 1955, במשחק שבו הביסה מכבי את הפועל 1:4. זה היה דרבי ראשון מני דרבים רבים וסוערים שהתקיימו בין כתליו של האיצטדיון. השמועות מספרות שראש העיר דאז אבא חושי, שהיה אוהד של הפועל, קם בזעם כשהשער הרביעי נכנס לרשת האדומה ועזב את היציע.

איצטדיון קרית אליעזר ב-1969 (מתוך הירחון "חיפה 69" של עיריית חיפה)

אך דווקא הפועל היתה הראשונה לזכות בתואר באיצטדיון החדש – גביע המדינה לשנת 1963 – והיא עשתה זאת מול לא אחרת מאשר יריבתה העירונית המרה, כשניצחה 0:1 לעיני כ-10,000 אוהדים משולהבים. ב-1965 עזבה הפועל את קרית אליעזר לטובת האיצטדיון שהוקם בקרית חיים, וחזרה אליו רק בשנת 1991. כעבור שמונה שנים, בעונת 1999-1998 עשתה הפועל היסטוריה כשזכתה באליפות המדינה היחידה בתולדותיה – בקרית אליעזר.

הפועל אף אירחה בקריה משחקים באירופה, שהזכורים שבהם היו בעונת 2000-1999 – תיקו 0:0 מרשים מול בשיקטש הטורקית והפסד 2:0 מכובד לוולנסיה הספרדית במוקדמות ליגת האלופות, ואז ניצחון סנסציוני 1:3 על קלאב ברוז' הבלגית ולבסוף הפסד בלתי נשכח לאימפריה ההולנדית אייאקס אמסטרדם בתוצאה 3:0.

איצטדיון קרית חיים (צילום: מימל)

בצד השני של הכביש, מכבי היתה צריכה להמתין עד לשנת 1984 כדי לחגוג תואר על כר הדשא הצהוב בקריה, ולא סתם תואר אלא אליפות המדינה הראשונה ב-71 שנות קיומה. 22 שנה לפני כן מכבי היתה החיפאית הראשונה שזכתה בתואר ארצי – גביע המדינה ב-1962 – וגם הקבוצה הראשונה מחוץ לגוש דן שזכתה בתואר כלשהו, אך היא עשתה זאת באיצטדיון גבעת רם בירושלים. מאז 1984 ועד לעזיבת הקריה זכתה מכבי בביתה בעוד עשר צלחות אליפות (בעונת האליפות של 1985-1984 אירחה מכבי את משחקיה בקרית חיים בשל שיפוצים שבוצעו בקרית אליעזר).

לצערו של הקהל הירוק, רבים מהרגעים היפים של מכבי באירופה לא התרחשו שם, אם בגלל מצב ביטחוני מתוח שאילץ את הקבוצה לארח מחוץ לגבולות המדינה או אם מפני שמשנות ה-2000 איצטדיון קרית אליעזר כבר לא עמד בסטנדרטים של אופ"א לאירוח משחקים בשלבי הפלייאוף והבתים.

אבל היו כמה משחקים אירופיים גדולים של מכבי בסבא אליעזר, ובהם ניצחון על טורפדו מוסקבה הרוסית והפסד דרמטי בדקות הסיום לענקית האיטלקית פארמה בגביע אירופה למחזיקות גביע בעונת 1994-1993, שהיתה הראשונה של המועדון במפעלים הרשמיים של אופ"א. היה גם הניצחון הענק 2:3 על פריז סן ז'רמן הצרפתית באותו המפעל בעונת 1999-1998, ואחריו ניצחון יוקרתי 1:4 על ריד האוסטרית שהעלה את מכבי לרבע גמר המפעל. ואי אפשר שלא לציין את הניצחון על אקטובה הקזחית בסיבוב השלישי של מוקדמות ליגת האלופות בעונת 2010-2009, שבו מכבי חזרה מפיגור 3:0 לניצחון 3:4 ששלח אותה לשלב הפלייאוף ולאחר מכן לבתים של הטורניר היוקרתי.

אוהדי מכבי חוגגים בקרית אליעזר את האליפות ב-1984 (צילום: מוזיאון מכבי חיפה, מימל)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

רוב האיצטדיונים הגדולים והמוכרים באירופה נבנו במחצית הראשונה של המאה הקודמת, ולכן לא מעט קבוצות כדורגל אירופיות נפרדו מאז תחילת שנות ה-2000 מהאיצטדיונים המזדקנים שלהן לטובת מתקנים חדישים ומודרניים. גם שם במרבית המקרים הפכו השטחים שבו שכנו האיצטדיונים לפיסות נדל"ן מבוקשות. אך בשונה ממה שנעשה בחיפה, ביבשת הישנה ובעיקר באי הבריטי דאגו המועדונים והעיריות לשמר את ההיסטוריה הספורטיבית ואת המורשת של המועדונים בשכונות החדשות שנבנו במקום האיצטדיונים.

ב-2003 עזבה מנצ'סטר סיטי את מיין רואד לאחר 80 שנה שבהן היא אירחה בו את משחקיה, ובמקומו נבנה מתחם מגורים. במרכזו של המתחם ניצבת עד היום פיסת הדשא ששימשה כעיגול האמצע של מגרש הכדורגל. הגדרות שמקיפות את הבתים נצבעו בצבע תכלת שמזוהה עם הקבוצה, ושמות הרחובות שואבים השראה מהמסורת של המועדון. למשל Blue Moon Way, שנקרא על שם ההמנון של האוהדים. גם ווסטהאם הלונדונית עזבה את אפטון פארק שלה ב-2016, אחרי 112 שנה, ובמקומו הוקם פרויקט דיור יוקרתי. בדומה למה שנעשה במנצ'סטר, גם שם שמרו על עיגול האמצע, קראו לרחובות הסמוכים על שם אנשים שמזוהים עם המועדון והציבו שלטים שמספרים מעט מההיסטוריה.

אם במקומות שבהם היו האיצטדיונים של ווסטהאם וסיטי נותרו רק רמזים למורשת שלהם, בהייבורי של ארסנל לקחו את זה לשלב הבא ויצרו מאסטרפיס של שימור. מתחם הדירות שהוקם במקומו מהווה מעין אנדרטה לאיצטדיון האייקוני. בשנת 2006 סיימה ארסנל את הפרק שלה בהייבורי ששימש אותה במשך 96 שנה, אך הוא לא נהרס לגמרי. כל הקירות החיצוניים של האיצטדיון והקורות התומכות של היציעים שומרו והפכו לחזיתות של הבתים. השערים הישנים שהובילו אל היציעים משמשים היום כניסות למתחם המגורים, והיכן שהיה הדשא הוקמה גינת בצורת מגרש כדורגל, כשבמרכזה כמובן עיגול האמצע המקורי. נוסף על כך, הסמל של ארסנל וצבעיה – אדום ולבן – מעטרים כל פינה במתחם, ובתוך הבניינים מוצבים פסלים של אגדות המועדון.

קורות היציעים והדשא ששומרו במחתם הייבורי בלונדון (מתוך האתר של משרד האדריכלים allies and morrison)

אי אפשר להתעלם מכך שתרבות הכדורגל האנגלית היא ותיקה ועשירה מהישראלית, וגם מרוב תרבויות הכדורגל ברחבי העולם. הבדל מהותי נוסף הוא שבישראל האיצטדיונים נמצאים בבעלות עירונית לעומת אנגליה, שבה רובם שייכים למועדונים שדואגים שהמורשת שלהם תישמר גם לאחר שיעלו עליהם דחפורים.

לא צריך להיוולד במולדת הכדורגל כדי להבין עד כמה איצטדיון קרית אליעזר היה מוסד משמעותי בחיים החיפאיים, והדבר הזה ראוי להכרה ולהנצחה. ביציעים האלה חוו המוני אוהדים את הרגעים המאושרים ביותר בחייהם, וכוכבי הכדורגל ששיחקו בקריה היו גיבורי הילדות של מאות אלפי ילדים חיפאים במשך 60 שנה. מן הראוי לספר את סיפורם, ואין מקום טוב יותר לעשות זאת מאשר לצד האיצטדיון שבו הם הגיעו לגדולות. הכיכר בקצה מתחם הדירות, שנקראת על שם אבי רן המנוח, גדול שוערי מכבי בכל הזמנים, היא התחלה טובה אך לא מספיקה. מה כבר ביקשו האוהדים? שלט קטן שעליו כתוב "פעם היה כאן איצטדיון כדורגל".

ֿ

כיכר אבי רן בקרית אליעזר (צילום: נמרוד אשכנזי)