מכבי חיפה הודיעה אתמול (שני) בפוסט בפייסבוק על החתמתו של רמי גרשון לעונה נוספת במועדון, השמינית במספר. כמיטב המסורת, אוהדים רבים בירכו את השחקן הוותיק בתגובות מלוות בלבבות ירוקים, אבל היתה תגובה אחת שהתבלטה בין שלל האיחולים. "לא רוצים את דיא סבע בחיפה. האחים שלנו לא הלכו לחינם כדי שתעבור חצי שנה ותכשירו את השרץ", נכתב בה, והלייקים זרמו כמו מים בנהר.
יותר משמונה חודשים עברו מאז שיתפה נרמין, אשתו של סבע, סטורי באינסטגרם שהביע צער על מותם של ילדים בעזה, ולמרות שהוא נמחק שעות ספורות לאחר שפורסם ונרמין התנצלה כבר באותו היום, אף אחד לא שכח אותו. בזמן שעבר בין הסטורי השנוי במחלוקת לבין שחרורו של סבע מהמועדון, הוא התנצל בכמה הזדמנויות על הדברים וניסה להתנער מהם, אך התנצלותו לא נתפשה כאותנטית או שנפלה על אוזניים ערלות.
הפוסט על החתמתו של גרשון, שנוצל על ידי כמה אוהדים להוצאת קיטור, אינו היחיד. בתקופה האחרונה, כל פרסום של המועדון ברשתות החברתיות מקבל את אותו הטיפול. למשל, כשמכבי עדכנה בתחילת השבוע כי תארח בפולין את משחקיה במפעלים האירופיים, רוב התגובות, באינסטגרם ובפייסבוק, לא עסקו במחירי הטיסות ללודז' אלא שוב, בסבע. "לא רוצים תומכי טרור במכבי", היתה התגובה הפופולרית ביותר, ומגיב אחד אף הגדיל וכתב: "אין מקום למחבלים במכבי".
בקבוצות הפייסבוק השונות של האוהדים עולה פעם בכמה ימים פוסט עם השאלה "חזרה של סבע למכבי – בעד או נגד?" ומושך מאות מגיבים אמוציונליים. הפוסט האחרון מהסוג הזה שפורסם לפני כמה ימים קיבל 500 תגובות. הרבה יותר מכל נושא אחר. היו גם לא מעט אוהדים שהודיעו קבל עם ואינסטגרם שיחרימו את המשחקים אם סבע יהיה על הדשא, וקיבלו בחזרה תגובות סרקסטיות לרוב שהציעו לקנות מהם את המנוי. והיו אפילו כאלה שאיימו לחדש את מחאת "יענקל'ך", והפעם עם מוטיבציה שונה, שכן המחאה הקודמת עסקה בכלל בהישגיה הדלים של הקבוצה מבחינה מקצועית.
אך יעקב שחר לא התבטא לגבי עתידו של סבע במכבי, וכך גם שאר הגורמים המקצועיים וחברי הנהלת המועדון ששומרים על שתיקה בנושא, לפחות באופן רשמי. עם זאת, הדיווחים בתקשורת על כוונתו של המאמן ברק בכר להשיב את סבע לסגל הקבוצה העצימו את הביקורת מצד חלק מהאוהדים. הפרסום בשבוע שעבר שבישר כי סבע הוכנס לקבוצת הוואטסאפ של השחקנים הצית מחדש את הוויכוח שמאיים לפלג את הקהל.
רוצים להישאר מעודכנים?
בצד השני, יש לא מעט אוהדים שמביעים סלידה מההתנגדות לחזרת סבע, אשר מובילה לדיונים סוערים ובמקרים רבים להתנגחויות ברשתות החברתיות. בין שלל התגובות שמביעות תמיכה בסבע, ובעיקר בהחלטותיו המקצועיות של ברק בכר, לא פעם נזרק לאוויר השם "לה פמיליה" – ארגון האוהדים של בית"ר ירושלים שמתנגד לשחקנים ערבים בקבוצה. ניכר שיש חשש בקרב חלק מהאוהדים שהמקרה של סבע מצביע על שינוי כיוון בקרב הקהל, ומגיבים לא מעטים טוענים שהם "לא רוצים להיות בית"ר סניף צפון". הקול שתומך בחזרתו של סבע למכבי, או יותר נכון – מסתייג מהסיבות שבגינן הוא הודח, נשמע בקרב הקהל, אבל הוא חלש יותר ונראה שקיים חשש מסוים להביע אותו בפומבי.
תומכי סבע ומתנגדיו ברשתות, וגם אלה שיושבים על הגדר, תולים כמעט כולם את האשמה במועדון ובהתנהלותו, שמוגדרת לא פעם צינית. המתנגדים טוענים שההנהלה רואה לנגד עיניה רק את ההישגים המקצועיים ומוכנה לזרוק לפח את ערכי המועדון ברוח הסיסמה הידועה "האדם לפני השחקן". ואילו התומכים סבורים שמכבי היתה זו שהציתה בעצמה את האש מלכתחילה כשלא ניהלה את המשבר התקשורתי שנוצר סביב השחקן והדיחה אותו מסגל הקבוצה ללא הסברים לקהל. יש ביניהם גם כאלה שטוענים שמכבי השתמשה בסיטואציה שנוצרה כדי להיפטר מסבע, שלא התאים מקצועית למאמן דאז מסאי דגו או כלכלית להנהלה בעקבות הירידה בהכנסות בשל המלחמה. גם אלה שלא משתייכים לאף אחד מהצדדים באים בטענות למועדון שלא חותך את העניין לכאן או לכאן.
ואכן, מכבי לא הסבירה לאוהדים את הסיבה לעזיבה של סבע. ההודעה היחידה שיצאה בנושא היתה בתחילת פברואר, ובה נכתב כי המועדון והשחקן סיכמו במשותף על השאלתו לאמירייטס קלאב באיחוד האמירויות עד לסוף העונה. זה היה כמעט ארבעה חודשים אחרי הסטורי שהתחיל את הכל. בתווך, היתה התייחסות אחת של דגו שאמר בדצמבר כי סבע לא נכלל בסגל מפני שהוא "לא בתוכניות המקצועיות" של הקבוצה. המנהל המקצועי גל אלברמן, שהתראיין בתחילת החודש בפעם הראשונה השנה, סירב בכל תוקף להתייחס לשאלות בנוגע לסבע.
זה זמן של פגרה, כשברקע המלחמה בצפון ובדרום ובאירופה מתקיים טורניר היורו. חלון ההעברות דל בתקופה הזאת משתי הסיבות הללו, ובאין הודעה רשמית על עתידו של סבע, לקהל נותרו רק הספקולציות. נראה שמכבי, שבדרך כלל קשובה לאוהדים שלה, לטוב ולרע, לא נמצאת עם היד על הדופק כעת. ייתכן שחושבים שם שהסערה הזאת תשכך כפי שהיה לאחר הגעתו של עומר אצילי. אך לפי מה שמתרחש ברשתות החברתיות, הפעם זה סיפור אחר לגמרי, כזה שאי אפשר יהיה לפתור בעזרת כמה גולים מרהיבים.
לראשונה בתולדותיו, הקהל של מכבי חצוי סביב נושא פוליטי. הוויכוח מתנהל אמנם בעולם הווירטואלי אך עשוי לזלוג גם ליציעי סמי עופר עם תחילת המשחקים בגביע הטוטו בסוף יולי. נראה שמכבי טרם החליטה מה יהיו צעדיה הבאים ועוסקת כרגע בניסיון לבדוק את טמפרטורת המים בבריכה הירוקה. אך אם לא תגיע החלטה בקרוב, המדחום הזה עלול להתפוצץ.
ירוק ותיק
מכבי חיפה היא לא בית"ר ירושלים וגם לא מכבי תל אביב, או בני יהודה – מועדונים שבקרב הקהל שלהם יש קבוצות לא קטנות שתומכות בגלוי ברעיונות גזעניים ובפעולות אלימות. היער חיפה שונה מירושלים בכך שהמיעוט הערבי שבה משולב באופן מלא בחיי העיר, והדבר מקרין על מכבי מאז ימי חסאן בסטוני בשנות השישים. אסור להנהלה לתת יד לחדירת התופעות האלה ליציעים ולמועדון.
קק
כל מה שכתוב העיתונים מומצע. אל תאמינו למילה.
דודו
אין מקום במכבי לשחקן שלא לתוך במדינה
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
דודו. מכבי חיפה היא לא בית"ר ירושלים. גאווה לאומית לא חייבת להיות מלווה בגזענות, והתגובות הילדותיות כלפי סבע באו מהמקום הזה. מכבי היא קבוצה ולא מדינה. אני יכול לתמוך או לא לתמוך במדיניות הממשלה שבחרת בה, ועדיין לאהוב את מכבי בלב ובנפש.