-->
בית המשפט העליון (צילום: Lucidwaters/depositphotos.com)
בית המשפט העליון (צילום: Lucidwaters/depositphotos.com)

העליון פסק: העירייה תשלם 8.5 מיליון שקל לחברת בנייה

אחרי 17 שנים של התנהלות משפטית פסק בית המשפט העליון כי עיריית חיפה תשלם פיצויים של כ-8.5 מיליון שקל לחברת הבנייה שרביב על עיכוב בהוצאת היתרי בנייה. עם זאת, השופט יחיאל כשר קיבל חלקית את בקשת העירייה לעיכוב ביצוע פסק הדין

פורסם בתאריך: 4.6.24 10:31

עיריית חיפה תשלם פיצויים של כ-8.5 מיליון שקל לחברת הבנייה שרביב על עיכוב בהוצאת היתרי בנייה – כך החליט ביום ראשון בית המשפט העליון בפסק דין של השופט יחיאל כשר, וקיבל חלקית את בקשת העירייה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית המשפט המחוזי.

הפרשה החלה ביוני 2000 ונסובה סביב פרויקט בנייה בשכונת רמת אלון. בהחלטת העליון נכתב כי באותו החודש זכתה שרביב במכרז של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומשרד הבינוי והשיכון לשיווק קרקע לבניית יחידות דיור בשכונה. כעבור חודשיים נכרת חוזה בין המשרד לשרביב, שבמסגרתו התחייבה החברה לסיים את בנייתן של 180 יחידות דיור בשלושה בניינים תוך 36 חודשים, ולבצע פרצלציה ורישום בלשכת רישום המקרקעין. ממועד כריתת החוזה התגלגלו הדברים במשך כשש שנים, ורק באוגוסט 2006 הסתיימה הפרצלציה והמגרש נרשם בשלמותו על שם המדינה. לרישום הסופי קדמו תיקון של רישום החלקה והגשת תב"ע להגדלת שטחי הדירות המתוכננות. באפריל 2004 ניתן היתר בנייה לבניין הראשון, בינואר 2007 ניתן היתר הבנייה לבניין השני, ובפברואר 2007 ניתן היתר הבנייה לבניין השלישי.

בשנת 2007 הגישה שרביב לבית המשפט המחוזי תביעה על סך של 60 מיליון שקל נגד נגד רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון, ואלה הגישו הודעת צד ג' נגד עיריית חיפה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ובעקבות זאת תוקנה התביעה והן נוספו גם כנתבעות. התביעה הוגשה בגין נזקים שנגרמו לשרביב, לטענתה, בשל העיכוב בהוצאת היתרי הבנייה.

בית המשפט המחוזי פסק כי העירייה, משרד הבינוי ורמ"י אינן חבות בנזיקין כלפי שרביב, ועל כך הגישה החברה ערעור לעליון. הערעור התקבל, ובפסק הדין נקבעה חלוקת האחריות בין הצדדים, ולפיה שרביב תישא באשם תורם של 50 אחוז, העירייה תישא ב-30 אחוז מהנזק, והמדינה תישא ב-20 האחוזים הנותרים.

בית המשפט המחוזי קבע עוד כי "בגין הוצאות מימון עודפות, על המבקשות (העירייה, משרד הבינוי ורמ"י; ב"כ) לשלם 50 אחוז מהסכומים שייקבעו בהחלטה משלימה בגין הוצאות תקורת חברה עודפות. המבקשות ישלמו עבור שנת 2001 סך של 1,186,709 שקל, עבור שנת 2002 סך של 834,972 שקל ועבור שנת 2003 סך של 171,198 שקל. בגין הוצאות תקורת אתר עודפות ישלמו המבקשות, לאחרת הפחתת שיעור האשם התורם, סך של 1,750,000 שקל". נוסף על הצמדת הסכום משנת 2001 עד לשנת הגשת התביעה נקבע כי הסכומים יישאו הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. בגין נזקים המפורטים, נקבע בהתאם לפסק דינו של העליון בדבר חלוקת החבות, תישא המדינה ב-40 אחוז מהנזק והעירייה והוועדה המקומית יישאו ב-60 אחוז ממנו. עוד נקבע כי על שרביב להגיש שומת הוצאות שתכלול הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

בהמשך, בפסק הדין המשלים של המחוזי שניתן בפברואר השנה, נקבע כי שיעור הנזק בגין הוצאות מימון עודפות עומד על 11.7 מיליון שקל, שיישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום התגבשות הנזק ועד למועד הגשת התביעה, ולזכות שרביב נפסקו הוצאות משפט של 3.7 מיליון שקל.

 

 

בעקבות פסקי הדין הגישה העירייה שני ערעורים – האחד על פסק הדין החלקי והשני על פסק הדין המשלים – והמדינה הגישה ערעור אחד, ובמקביל גם בקשות לעיכוב פסקי הדין. בבקשות לעיכוב הביצוע נטען כי נכון למועד הגשת הבקשות, סכום הפיצוי הכולל לאחר שערוך הריבית הוא 29.2 מיליון שקל, כאשר לפי החלוקה שקבע העליון על העירייה לשלם כ-17.5 מיליון שקל ועל המדינה לשלם כ-11.7 מיליון שקל. העירייה והמדינה טענו כי יש לעכב את ביצוע פסקי הדין עד להכרעה בערעורים, הן מהטעם שסיכויי הערעורים הם טובים והן לנוכח מאזן הנוחות. בבקשות נטען כי "היה על בית המשפט לנכות את הרווח שהפיקה שרביב מעליית ערך הדירות עקב מכירת הדירות במועד מאוחר יותר, כתוצאה מהעיכוב במתן היתרי בנייה. לנוכח עליית המחירים המשמעותית באותה התקופה צמח לשרביב רווח של כ-31.5 מיליון שקל (נכון לשנת 2011, לפני שערוך), אשר עולה על כל סכום הנזק שחויבו בו המבקשות".

בבקשת העיכוב מטעם העירייה נטען כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לצדן של העירייה והוועדה המקומית, שכן "לנוכח הנסיבות הביטחוניות השוררות במדינה בעת מלחמת חרבות ברזל, תשלום כספי בהיקף שנקבע לחובתן יפגע ברזרבות לטווח קצר השמורות לצורך התמודדות עם מצב חירום ביטחוני שעשוי להתרחש עקב התלקחות מלחמתית בצפון. ככל שהערעור יתקבל, השבת הכספים תתבצע לכל המוקדם רק לאחר הדיון הקבוע ל-19 בדצמבר 2024, וככל שהתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך השלמת דיון, הכספים עשויים להיות מוחזרים אף חודשים רבים (אם לא שנים) לאחר מכן. בתקופה זו הכספים לא יעמדו לרשות העירייה לצורך מימון והספקת צרכים דחופים בקשר למצב הביטחוני".

עוד טענה העירייה כי "אף אם לא ייווצר הצורך בכספים למטרת התמודדות עם השלכות המצב הביטחוני, כספים אלו מיועדים לצורך מימון פרויקטים עירוניים בתחומי חינוך, תשתיות, תברואה, בטיחות ועוד", וכי "העירייה נאלצת להתמודד עם הקפאת תקציבים ממקורות אחרים לנוכח המשבר הכלכלי השורר כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל".

בתשובה לטענת העירייה בדבר הפגיעה בקופה הציבורית שתקשה על מתן שירותים לתושבי העיר, שרביב טענה כי "טעם זה אינו מצדיק חריגה מהכלל לעניין ביצוע פסק הדין, ואין בו כדי לבסס נזק בלתי הפיך. כבר בשנת 2021 נקבע בבית משפט זה כי העירייה אחראית בגין נזקי שרביב בשיעור של 30 אחוז, ולפיכך עמד לרשותה זמן רב להיערך לתשלום הנזקים. עסקינן בסכום זעום ביחס לתקציבה השנתי של העירייה. באשר למצב הביטחוני, הטענה מהווה ניצול ציני ובלתי ראוי של המצב, והיא נטענה באופן כללי וסתמי, ללא פירוט בגין היקף הרזרבות השמורות למצב חירום ואיזה חלק מהן ישמש לתשלום חיובי העירייה על פי פסק הדין".

באשר לבקשות לעיכוב הביצוע דחה העליון את בקשת המדינה במלואה וקיבל חלקית את בקשת העירייה. "אינני מקל ראש עם הטענה לפגיעה האפשרית בקופה הציבורית, בפרט בעת מלחמה", כתב השופט כשר, "נקודת המוצא באשר לפסק דין המטיל חיוב כספי היא שלא לעכבו, אלא אם כן מצביע המבקש על חשש ממשי שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו (השבת התשלום מהמשיב אל המבקש) ככל שהערעור יתקבל. עם זאת, כאשר מבקשת עיכוב הביצוע היא רשות מקומית, בית משפט זה הכיר בשיקול הפגיעה בכספי ציבור כשיקול שיש ליתן לו משקל נכבד, בנסיבות חריגות שבהן הוכח כי הציבור ייפגע מביצוע מיידי של פסק הדין".

עוד כתב השופט: "אני סבור כי יש ליתן משקל, במישור מאזן הנוחות, להשפעה של ביצוע פסקי הדין על הקופה הציבורית, בראי המצב הביטחוני השורר במדינה. אשר לסיכויי הערעור, ובזהירות המתחייבת, אציין כי הם חוצים את הרף הנדרש לצורך בקשה לעיכוב ביצוע, ומאידך אינם גבוהים במידה המטה את הכף לקבלת הבקשה. אשר לטענת השיהוי, הגם שיש טעם בטענת שרביב בדבר קיומו של חיוב כספי קונקרטי ניכר כבר בעת מתן פסק הדין החלקי, איני מוצא לנכון לראותה כמצדיקה את דחיית הבקשות מטעמי שיהוי. בנסיבות אלה הנני מורה שמחצית מהסכום שעל העירייה והוועדה המקומית לשלם לשרביב יעוכב עד להכרעה בערעורים שהוגשו, ומחציתו תשולם בלא עיכוב".

 

העסקה שחלמתם עליה מחכה לכם כאן. היכנסו עכשיו לזירת הנדל״ן של חיפה

 

תגובות

3 תגובות
3 תגובות
  1. ישראל

    יונה יהב היה אז ראש העיר. למה לא לחייב אותו באופן אישי לשלם את הנזק?

  2. אחד העם

    מענין מי היה המהנדס המטומטם שסרב לחתום על היתר הבניה למרות שידע ששרביב זכתה כדין במכרז לקרקע?
    עכשיו זה יעלה לעירייה 20 מיליון שקל חדש.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר