בין ממשלת ישראל לקופיקס

ההודעה הדרמתית של אבי כץ, מייסד רשת קופיקס, על כך שאחרי שלוש וחצי שנים של מהפיכה, של שינוי המרחב הציבורי ושל שבירת יוקר המחייה לחתיכות של חמישה שקלים, יעלו מחירי המוצרים שלה לשישה שקלים כדי להמשיך את המהפיכה ולהפוך את קופיקס למותג אלמותי, תפסה אותנו בשלהי ההכנות וההתרגשות לקראת יום זכויות קהילת הלהט”ב בכנסת, ורגע לפני החלטות הרות גורל הקשורות לעתיד הקהילה הגאה החיפאית. פיהוק, קריצה.

פעם, כמו הרבה צעירים תמימים וחסרי ניסיון שחולמים על בית קפה גאה או גיי בר משלהם, פנטזתי על ונוס עתיקה שתעמוד זקורה ונוצצת במרכז הבר ותשרה אווירה ייחודית ומיוחדת בבית הקפה. ונוס היא מכונת הקפה האייקונית עם פסלון הנשר של חברת ויקטוריה ארדואינו האיטלקית, המיוצרת בעבודת יד מנחושת, מפליז ומכרום לפי הזמנה אישית, ומחירה היה ונותר בערך כמו עלות הקמה של עסק. בבית הספר של הקפה והחיים עצמם למדתי שאפשר להכין אספרסו מעולה גם במכונות פשוטות וזולות, שהעסקים מקבלים כחלק מחבילת שירות ושיתוף פעולה עם יבואנים ועם חברות קפה מקומיות שמייצגות מותגי קפה עולמיים. בדרך זו עלות חומר הגלם היא גבוהה יחסית, אך בתמורה לבלעדיות ולוויתור על הייחודיות ועל העצמאות נהנים העסקים מחסות המותג הגדול, וחברת הקפה מעמידה בנקודת המכירה מכונת קפה מקצועית, מטחנת קפה, כוסות ממותגות ועוד אביזרים, כלים והדרכות על חשבונה, שעלותם או הנחות משמעותיות ברכישתם מגולמות במחיר פולי הקפה שהעסק מתחייב לרכוש אך ורק מהמותג בתקופת העסקה. הבלעדיות למותג הקפה היא הכרחית ומהווה תנאי בסיסי להטבות, להנחות, לשירות תחזוקה שוטף, לשיתוף פעולה יציב ולבניית אמון הדדי לאורך זמן בין ספק המוצר החשוב ביותר לבית הקפה לבין העסק, ובסופו של דבר מאפשרת הצדקה כלכלית ורווח סביר לכל הצדדים.

בעשר שנים האחרונות עבדנו עם לוואצה ונהנינו ממותג חזק, שגם אם נשחק קצת בגלל כניסתו לתחנות הדלק הוא שמר על רמת איכות קבועה, גבוהה ובלתי מתפשרת של תערובות הקפה ועל שירות מצוין לשווקים העסקי והמוסדי. הצוות הצפוני של היבואן אף נתן לנו חופש פעולה מעל ומעבר למקובל בתחום ואפשר לנו להשתעשע מדי פעם עם תערובות קפה של מותגים מתחרים ידועים בציוד שלו וללא הפרה של תנאי החוזה. בזכות החופש החלקי הזה ומתוך בחירה חופשית ומושכלת חזרנו תמיד למותג הקבוע והאהוב, גם אם המחיר לקילו קפה עלה משמעותית בשנים האחרונות ביחד עם מחירי השכירות ועם עלויות השכר וההעסקה של הצוות.

כמו ברשת קופיקס הצעירה, גם באימפריית קפה פאזל בת ה־20 כמעט חישבנו מסלול מחדש והוצאנו לראשונה בחיי החברה מיני מכרז בין מותגי הקפה המובילים עם דרישות לחוזה אספקה, כולל בדיקה של עלויות הפנטזיה להיות קהילה קפאינית חופשית במסדה עם מכונת קפה פרטית משלנו, עם מיתוג מקומי וייחודי של הפאזל הכתום תמיד, וכמובן עם הפחתת עלויות הקפה לנו וללקוחות. כמו אספרסו כפול על הבוקר העירה ההכרזה הדרמתית של המאסטר בריסטה של פאזל את מותגי הקפה והפכה את היוצרות. פתאום במקום שארדוף בבקשות שונות ומשונות אחרי המותגים הגדולים, הם רוצים דריסת רגל במסדה, וההצעות המפתות הן בהתאם. אחד מציע חידוש של ציוד הקיץ הממותג שלו בשווי אלפי שקלים, השני מבטיח מחירי רצפה לקפה בעסקה לטווח ארוך, והשלישי נותן מכונת קפה חדשה מהניילונים עם כל האבזור הנלווה. כאשר רוב המותגים הידועים הם איכותיים וטעימים, חוכמת הקפה היא די פשוטה: מספיק חצי גיליון אקסל, קצת שכל ועוד קצת ניסיון עסקי בשביל לבחור את העסקה הכי משתלמת, ושהמעצב הגרפי יתמודד עם ערכי המותגים ועם התאמתם האחד לשני.

אלף אלפי הבדלות ושישה צבעי הקשת, נראה שהקהילה הגאה נמצאת במשבר זהות, בחירה ומיתוג קשים ביותר. מצד אחד, קהילת כל השמאל שמיתגה את עצמה במהלך השנים כאקטיביסטית, סולידרית ורדיקלית, הנאבקת עצמאית על זכויות הציבור שלה בכל מחיר וללא תלות או רפיסות מול הממסד, אפילו עד בג”ץ אם צריך, ומצד שני, הימין הגאה המתעורר כחלק אינטגרלי מגוש מפלגות השלטון הימניות והומופוביות לכאורה, זוקף לזכותו הישגים ומקדם את עצמו בקהילה ואת הקהילה בכנסת ובממשלה בשיטות הפוליטיות החדשות-ישנות, למורת רוחם של לוחמי החופש המסורתיים ולשמחתם של כל המקורבים לפוליטיקאים הגאים. באמצע, בין כל הספינים והדמגוגיה, יום זכויות הלהט”ב בכנסת נראה כמו פרק רע ב”האח הגדול” במקרה הטוב או מסיבת סלפי סלבס שיצאה משליטה במקרה הרע, כשברקע מתנגחים כל פלגי הקהילה זה בזה כאילו לא שמעו על שיטת הפרד ומשול הישנה והטובה.

הנבואה הוורודה ניתנה לטיפשים הגאים, אבל לא צריך להיות גאון גדול כדי לנחש שיש הרבה מאוד נפשות טובות בקהילה שיעדיפו בשנים הקרובות עסקאות לטווח ארוך עם מותג חזק וידוע כמו ממשלת ישראל על פני סולידריות, עצמאות וערכי המותג “המאבק הגאה לזכויות הקהילה הגאה”, למרות המחיר הגבוה שהקהילה תשלם בשילוב ידיים הזה עם הממסד. גם את העתיד המקומי אפשר לחשב מעשית, ולהבין שלבעלי עסקים גאים, שבהגדרתם אין דבר וחצי דבר במאבקים אקטיביסטיים מעורפלים, נוח יותר לעבוד עם הממסד המסודר ולא נגדו, ובוודאי עם משרדי ממשלת ישראל ורשויותיה.

לא רחוק היום שבו נראה יותר ויותר להטב”קים מחוץ לארון מצטרפים לדרך הגאווה הממשלתית החדשה ומשכתבים מחדש את הדרך הגאה, ואולי נראה בקרוב את ראש הממשלה כמו ראש העיר שלנו – לוקח אחריות על הקהילה הגאה או לפחות מכריז שהוא אבי המהפיכה הגאה, ותודה לכל חברי הכנסת וחברי המועצה שיצאו בשבילו במקרה מהארון ונשכבו על הגדר כל השנים כדי לעזור לו לקדם את ענייני הקהילה.

הכותב הוא ממובילי הקהילה הגאה והבעלים של קפה פאזל