יונה יהב הוא המנצח הגדול של בחירות 2024. המועמד בן ה-80, שנאלץ להתמודד מול קמפיין אגרסיבי ולעתים אף מלוכלך, חוזר ללשכת ראש העיר בגו זקוף אחרי ההשפלה שספג ב-2018.
אם אפשר למצוא ליהב מקבילה הולמת, הרי זהו המירוץ של אריאל שרון לראשות הממשלה ב-2001. שרון, האיש החבול פוליטית אך גם שועל קרבות ותיק, התייצב לקרב האחרון של חייו מול אהוד ברק בבחירות האישיות האחרונות לראשות הממשלה. פרוץ האינתיפאדה השנייה הגביר את האכזבה מברק ואת תחושת חוסר הביטחון. אנשי הקמפיין של הליכוד, שרצו עם הסיסמה 'שלום וביטחון', לקחו את שרון ושיוו לו תדמית של סבא טוב ומחבק. הזאב הרע של הפוליטיקה הפך לכבשה חביבה שקרצה גם לבוחרים שסלדו ממנו. סבא אריק סחף את ישראל עם 62.4 אחוזי תמיכה, לעומת 37.6 אחוז לברק. מבצע שלום הגליל, סברה ושתילה, ואפילו העלייה להר הבית שהציתה את אינתיפאדת אל-אקצא נשכחו לו. נראה שאין זו יד המקרה שבסיבוב השני בבחירות לראשות העיר קיבל יהב את תמיכתם של 62.6 אחוז מהמצביעים לעומת 37.4 אחוז שבחרו בדוד עציוני?
וכך, בדיוק כמו שרון בזמנו, התייצב יהב לקרב האחרון של חייו. זה היה בבחינת להיות או לחדול. חבוט פוליטית, פגוע מכך שלא אפשרו לו להתראיין בבניין עיריית חיפה ונושק לגיל 80, הפקיד יהב את גורלו בידי משרד הייעוץ האסטרטגי של אורי רמתי. ליהב הוצמד דובר אישי שסינן את התגובות ובחר בפינצטה היכן ומתי יתראיין יהב. מלכתחילה היה ברור, וכל הסימנים העידו על כך, שיהב ייאלץ להתמודד ראש בראש מול עציוני – מועמד רענן, ייצוגי, בעל כושר ביטוי ונוטף חיוניות, וגם העובדה שהוא בחור נאה הוסיפה לו יתרון. היה גם ברור שנושא הגיל יהווה כלי ניגוח בידי המתחרים. לכן הוחלט שיהב לא ישתתף בכנסים פוליטיים או בעימותים מול מתמודדים אחרים – צעד אסטרטגי חכם, למגינת לבו של עציוני.
וכך הומצא הסלוגן שהלך והתקבע בכל ריאיון של יהב – "לפטריוט חיפאי אין גיל" – ולאורו נבנתה התדמית החדשה של יהב, שהוצג כסבא חביב אבל בעל ניסיון שיידע להשיב את הסדר בעיר על כנו. כי לחיפאים נמאס. נמאס להם מהשביתות בעירייה, נמאס להם מהלכלוך ומהזוהמה בכל פינה, נמאס להם מהחזירים, נמאס להם מהמלחמות עם משרדי הממשלה, נמאס להם מהיעדר פסטיבלים שנעלמו בקדנציה של עינת קליש רותם. הסנטימנט ששלט ב-2018 וקבע "רק לא יונה" התהפך ל"רק יהב".
אבל לא רק המצב הקשה שבו נתונה העיר הכתיר את יהב לראש עיר בפעם הרביעית. ותיקי המערכת הפוליטית ודאי זוכרים את ההנחה שהתקבעה לאחר שזכה בקדנציה שנייה ב-2008 – שיהב זכה בזכות תפקודו המרשים במלחמת לבנון השנייה. הפעם זוהי מלחמת חרבות ברזל. תושבי העיר עדיין זוכרים ליהב את התנהלותו הדומיננטית במהלך המלחמה ב-2006. הוא הקפיד להגיע לזירות של נפילות טילי החזבאללה ולשדר ביטחון לתושבים. יש גם מי שזוכרים לו את הדחתו של סגן ראש העיר וליד חמיס מבל"ד, שהתבטא נגד המלחמה. יהב כתב לו אז: "בדבריך לא ייצגת ציבור. פעלת ממניעים אישיים ומפלגתיים צרים, סייעת לאויב רצחני ונפשע בזמן מלחמה, החלשת את כוח העמידה האסטרטגי של העורף החיפאי, ובעיקר, ועל זה לא תהיה כפרה – לקחת על עצמך באופן ציני לקרוע קרע מיותר, זדוני ובלתי נתפס בין תושבי העיר. לתדהמתי, בחרת לא לטפל בנפגעים מבני עמך בחיפה, כנראה שאין בעזרה נדרשת זו תמורה פוליטית מספקת". התחושה של החיפאים היא שבמלחמה הבאה נגד חזבאללה – תרחיש לא מופרך – כדאי שהידיים של יהב יהיו על ההגה ולא של יריבו הצעיר. הוא כבר מנוסה באסונות.
רוצים להישאר מעודכנים?
ולשם השלמת התמונה, לידיו של יהב שיחקה דעת הקהל והלך הרוח ברחוב לנוכח המהפיכה המשפטית והמלחמה. יהב העמיד את עצמו כמועמד הליברלי האולטימטיבים. בריאיון ל-N12 הוא הבטיח להפעיל את הרכבלית בשבת. באותה העת, נראה היה שזהו פיגוע תקשורתי. היה ברור שדבריו ירחיקו את החרדים מתמיכה בו, למרות שחלק מהסיעות החרדיות תמכו בו בבחירות 2018. ואכן, ש"ס ואגודת ישראל בחרו לתמוך בעציוני. למרות שיהב לא היה מתנגד לתמיכתן, הקמפיין שלו הדביק לעציוני תווית של מי שמכר את העיר לחרדים. וזה הצליח לו. המאבק בכנסת על חוק הגיוס, בעיקר לנוכח המלחמה בדרום ובצפון, והצטיירותו של עציוני כמועמד ימין סחפו את הגוש הליברלי אל יהב. הצטרפותם של אביהו האן שרץ בבחירות כשהוא זוכה בתמיכה מבני גנץ, של שרית גולן שטיינברג שחברה למובילי המחאה, ושל יוסי שלום מיש עתיד הביאה אל חיקו של יהב את מאוכזבי הממשלה. עד כדי כך שגם הצטרפותו של יוסי הניג, מועמדו של בצלאל סמוטריץ', לא פגעה בו כהוא זה. הפשקווילים שנתלו ברחוב החרדי וקראו לערוך תפילות מיוחדת להפסדו של יהב כבר שיוו לבחירות מלחמה של בני אור בבני חושך. ומכיוון שעציוני הוא זה שזכה לתמיכתם של החרדים, כבר היה ברור מי הוא מי. יהב גם שיתף פעולה עם קמפיין הגוועלד. "הציבור החרדי יוצא להצביע בהמוניו. אם אתם רוצים לשמור על חיפה כעיר ליברלית פתוחה ונעימה, צאו להצביע", הוא אמר בסרטון שהופץ ביום הבחירות.
רבות דובר על המניעים של יהב לרוץ לראשות העיר בגילו. אין ספק שהוא אוהב את העיר, ותפקידים ציבוריים הם בדמו. אבל עם ההכרזה על התמודדותו, היו מי ששייכו זאת לאגו הגדול שלו. ואולי עדיף להקשיב ליהב כשהוא לא נצמד לנאומים המוכתבים, כי זהו יהב האמיתי. "בגיל 12 קמתי בכיתה בליאו בק והודעתי לכולם שאני אהיה ראש העיר, ואף אחד לא צחק", הוא אמר בנאום הניצחון, "ונעשיתי ראש עיר. ואז מישהי לקחה את זה ממני. לא יכולתי לסבול את זה, אז חזרתי".
הסיבה האמיתית לריצתו לתפקיד לא באמת מעניינת את התושבים. ליהב יש זכויות רבות בעיר. לדבריו, ראש העיר הטוב ביותר של חיפה הוא אבא חושי. זה שהקים כאן את האוניברסיטה ואת התיאטרון ושבתקופתו הפכה חיפה למטרופולין. יהב רוצה גם הוא להיזכר ככזה עם איצטדיון סמי עופר ועם מנהרות הכרמל. אבל גם הוא יודע שזה לא מספיק. "אתם עוד תראו את חמש השנים הבאות", הוא אמר בנאום הניצחון. כעת חובת ההוכחה מוטלת עליו. מונומנטים כבר לא מעניינים איש, העיר זקוקה למכת חשמל שתעיר אותה. לא רק למנוע מצעירים לברוח מחיפה אלא למשוך אותם מערים אחרות, להפוך את חיפה ליעד תיירות ארצי ועולמי, להחיות את התאגיד העירוני יפה נוף, לחש את הקשרים עם הממשלה, להעלים את חזירים מהרחובות, לעצור את העלאת הארנונה, לבנות שכונות חדשות, להחיות את חיי הלילה המשמימים, לפנות את המפעלים המזהמים ולפתוח את העיר אל הים. הוא יצטרך להוכיח שהוא זה ששולט בעירייה ולא הסגנים. עבודה רבה נכונה לו. בניגוד לקליש רותם, הוא לא יוכל לתרץ כישלונות במועצה לעומתית. עוד לפני שהסתיימו כל המגעים הקואליציוניים הוא כבר אוחז ב-18 חברי מועצה בקואליציה. קליש רותם, בשיאה של הקואליציה שלה, התהדרה רק ב-19. וכולם יודעים איך זה הסתיים.
אבל למרות הניצחון המהדהד של יהב, צריך לזכור שלפי אחוזי ההצבעה, את שני שליש מתושבי העיר לא עניין מי יהיה ראש העיר. יהב יצטרך להשיב את האמון במערכת הפוליטית למען הדורות הבאים, להתנתק מחשבונות פוליטיים ולדאוג לכל המגזרים בעיר. לפחות בשביל שליש מהתושבים שכן אכפת להם. אז ייתכן שהעיתוי סייע לו, אולי זה הקמפיין המוקפד ואולי אלה החיבורים הנכונים שעשה, אבל נראה שהסיבה היא שתושבי חיפה באמת אוהבים את יהב וחושבים שמגיע לו לסיים את שליחותו הציבורית כראש עיר מכהן ולא כראש עיר מודח. בכך הם מודים בטעות של 2018 ואומרים לו דבר אחד – סליחה יונה.
החיפאית
ומה עם הליקוקים לעובדי עירייה? המינויים האישיים? גם זה ימשך ? או הפרויקטים תמא 38 המזוויעים בכרמל
יוסי הקטן
אני , כמו רבים אחרים תכננו לבחור בעציוני – צעיר , נמרץ מייצג את העתיד . יהב ממש לא היה הבחירה הראשונהולא השנייה. לא שכחנו את התפקוד המחריד של העירייה בזמנו, את אגף ההנדסה שתקע כל דבר ,את החנפנות לעובדי העירייה ,את השירות הגרוע שקיבלנו מהם ואת דעיכתה של העיר בתקופתו ממטרופולין לסתם עיר . לא סתם נהרנו כולנו לקליש שיצגה הבטחה ותיקווה לשנוי.
אבל, מרגע שעציוני חבר לחרדים וקיבל את ברכתם ומרגע שאריה דרעי הודיע שבחירה בעציוני היא הדבר הנכון , הוא איבד אותנו.
הבעייה היא שיהב הפך לברירית מחדל – לא לבחירה מושכלת.
רק לראות את החגיגות והריקודים של עובדי העירייה עם פרוץ הידיעה וכל החששות הישנים חוזרים וצפים.
למרות כל האמור לעיל , אנו מקווין שיהב השתנה ושישתדל להיות אבא חושי או אריה גוראל – אותן דמויות מופת ששלטו בעיר .
כולנו נרוויח.
תודה לאל שעציוני הפסיד!
אדם שמתהדר בתפקידים שעשה וכולם מינויים פוליטיים.
אדם שנטש את המועצה ברגע שלא הייתה לו משכורת יותר.
אדם שקיבץ סביבו כל כך הרבה אנשים גסי רוח, אלימים מילולית שהפיצו כל כך הרבה רעל בעיר שלנו.
רק על זה אסור בחיים שיהיה פה ראש עיר. אדם אופרטוניסט, שכל מה שמעניין אותו זה הוא עצמו ולא חיפה.
יונה אולי לא משהו, אבל עציוני גרוע עשרות מונים.
מה הם אמרו עליו ואיך הם רצים אליו לקבל עכשיו ג'וב ומשכורת
ניר שובר חוגי בית 2018: "אפשר לתמצט את כל הצרות של חיפה בעשור האחרון בשתי מילים: יונה יהב"
שרית גולן חוגי בית 2018: "איזה שפנים כבר תשלוף לנו בקדנציה רביעית? נכשלת יונה, נכשלת. עד כאן".
צפוני
חיפה מלאה בחורבות: תחנה מרכזית בבת גלים, מתחם הבריכה הפועל, בתי קולנוע אורה, אמפי, עצמון….. צריך להנגיש ולפתח את הכרמלית. יששששש מה לעשות.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
יהב יצר עיר חורבות הבריח תושבים אוכלוסיה חזקה היגרה 15 שנה באלפים וכשי ןהסתיר אז יוליה שטראים הביאה עולים מברית המועצות.