איך הפך זעאתרה לאיש שכולם רודפים אחריו אבל גם מתנערים ממנו?

על קו הסיום של הבחירות לראשות העיר מתייצבים שני מתמודדים ראש בראש – יונה יהב ודוד עציוני. הראשון נתמך על ידי סיעות רבות ונדמה שהוא מוביל לניצחון, והשני, שבינתיים חתם על הסכמים קואליציוניים עם ארבע סיעות, נותן פייט עד לרגע האחרון. המשותף לשניהם הוא שבמהלך הקמפיין הם דיברו על עיר של כל תושביה, כי זה אף פעם לא מזיק לקרוץ לערבים ולחרדים, עד שהגיע שלב ההסכמים הקואליציוניים אשר לאחריהם, אם הייתי נמנה עם אחד מהמגזרים האלה הייתי מתבייש.

חיפה היא עיר של דו קיום. אבל המונח הזה, וגם מונחים דומים כמו קיום משותף ורב תרבותיות, נלעסו עד למצב של קלישאה שחוקה במהלך מערכת הבחירות. ההסכמים הקואליציוניים הראשונים של עציוני, עוד לפני יום הבחירות היו עם אגודת ישראל ועם ש"ס. בהסכמים האלה מבטיח עציוני לאגודה, שכזכור מגיע עם מנדט אחד בלבד, סגנות ראש עיר ואת ראשות ועדת המשנה לתכנון ובנייה – התפקיד הנחשק ביותר בעירייה. כמו כן מבטיח עציוני לש"ס שאם הרשימה תזכה בשני מנדטים, גם היא תקבל סגנות. כמובן תוך שמירה על הסטטוס קוו. זה היה מספיק כדי להדביק לו תג של מי שמכר את העיר לחרדים.

כל הפלורליסטים מהמחנה הליברלי, סו קולד, יצאו בקמפיין גוועלד. כזכור, מדובר באותו חיבור בדיוק שיהב עצמו נהנה ממנו בבחירות 2018. השיא היה כאשר נפוצו שמועות על כך שעציוני סגר גם עם מיכי אלפר מדגל לתושב והבטיח לו את ראשות ועדת המשנה לתכנון ובנייה – התפקיד שבו שימש בקואליציה היוצאת של עינת קליש רותם – בניגוד להבטחתו לאגודת ישראל לפני הבחירות. טבעי היה ששמועה כזו תופרח לחלל האוויר, וזאת לנוכח ההסכם הקואליציוני שעליו חתם השבוע עציוני עם יעקב בורובסקי – מועמד שבסיבוב הראשון נתמך על ידי אלפר. ביקשנו לבדוק את העניין מול עציוני, וזה הפנה אותנו לדובר המטה שטען כי לא נחתם הסכם עם אלפר. אלפר עצמו הבהיר כי "אין הסכם". על זה נאמר ימים יגידו.

ואחרי העיסוק במגזר החרדי הגיע תורו של המגזר הערבי. אולי בלי שהתכוון לכך הפך השבוע רג'א זעאתרה לתפוח האדמה לוהט שאיש לא רוצה להחזיק בידיו. לאורך מערכת הבחירות קולו כמעט לא נשמע, ובזמן הזה הוא יצר חברויות גם מחוץ למליאת המועצה. הסערה הגיעה עם הפרסום ב"כלבו – חיפה והקריות" על פגישתו של זעאתרה עם מטה יהב ועל ההבטחות שניתנו לו תמורת כניסה לקואליציה. גם עציוני קרא את הדברים, שנפלו לידיו כפרי בשל. בריאיון ב"כלבו – חיפה והקריות" הוא קרא ליהב להתייצב לעימות מולו ואמר: "איך בן אדם שישב עם קואליציה של חרדים במשך 15 שנה עושה קמפיין שנאה נגדם? מה הוא הבטיח לזעאתרה? הציבור צריך לדעת מה הוא הבטיח לו. למה הוא מחביא את ההסכם?".

הדברים האלה גרמו למחול שדים. פעיליו של עציוני שיתפו את הריאיון ברשתות החברתיות וניצלו את הסיטואציה עד תום. עציוני, מתוך מכעס על חד"ש או בהברקה פוליטית, למרות שידע שאין הסכם חתום אלא רק מגעים בין יהב לחד"ש, החליט להפוך את הקערה. אם תווית החרדים הודבקה לו, עכשיו תורו של יהב להסביר את החיבור עם זעאתרה. במטה יהב הבינו שעציוני עשה להם פיגוע תקשורתי. יהב עצמו רתח מזעם.

האמת היא שלא ברור ממה נלחצו במטה יהב. הידיעה על הפגישה עם זעאתרה עברה חלק וללא ריקושטים, עד שהגיע עציוני ו"הדביק" להם הסכם חתום איתו. מטרת הפגישה הרי נועדה להביא להסכם, ואסור לשכוח שזעאתרה וחד"ש תמכו ביהב גם בבחירות ב-2018 ונותרו נאמנים לו עד לרגע האחרון, גם כשהיה ברור שהמהפך בפתח. אז מה השתנה הפעם? במטה יהב בחרו לא להגיב לדבריו של עציוני. אם הם היו עוצרים רגע ופועלים בשיקול דעת – כמצופה מסוללת יח"צ משומנת ומנוסה – הם היו מנצלים את הסערה לטובתם. כל מה שהם היו צריכים לעשות זה למסור הצהרה על כך שעציוני מנהל קמפיין נגד המגזר הערבי, ובכך לסחוף אחריהם את המגזר. במקום זאת, שלא באופן רשמי כמובן, הם בחרו להשליך גם על עציוני פגישה עם זעאתרה ועם אנשי חד"ש, כאילו זעאתרה הוא פרסונה נון גרטה.

אבל במטה יהב גם צדקו. עציוני אכן נפגש עם זעאתרה לפני פרוץ המלחמה, וביום שבו מטה יהב נפגש עמו אמורה היתה להתקיים עוד קודם לכן פגישה בין עציוני לזעאתרה, אך זו נדחתה לבקשתו של עציוני. לאחר הפרסום על ההתקרבות בין מטה יהב לחד"ש עוד התקשר עציוני לזעאתרה כדי לברר במה דברים אמורים.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

מהיום הראשון של קמפיין הבחירות שלו הקפיד עציוני לומר שהוא רוצה לייצג את כל המגזרים. הוא התהדר בחתימה על הסכם קואליציוני עם טטיאנה ג'ון מחיפה ביתנו ובתמיכתו של תבור להט, יו"ר סיעת מר"צ היוצא וחבר בקהילת הלהט"ב. איתם הוא התכוון לקרוץ גם למתנגדי ההפיכה המשפטית ולאנשי המחנה הליברלי. עציוני רצה גם תמיכה מהמגזר הערבי, וזעאתרה יכול היה להביא לו אותה. נראה שעציוני שכח את מערכת היחסים הרעועה של השניים במהלך הקדנציה האחרונה, שבשיאה הגיש יו"ר חד"ש תביעה משפטית נגדו וזכה – ועציוני נאלץ גם להתנצל. וכך, עוד לפני שהשתמש בזעאתרה, הוא כבר זרק אותו על יהב.

אתמול (שלישי) בערב התפרסמה ידיעה ב"ישראל היום" שכותרתה "טענות: עציוני ניסה לקבל את תמיכת המפלגות הערביות. לשכתו מכחישה". במטה יהב התענגו על הפרסום. מבחינתם זו היתה התשובה להתקפה של עציוני, ואולי גם ניסיון לצמצם נזקים. בתגובה לכתבה נמסר ממטה עציוני כי "בימים האחרונים אנחנו מקבלים בקשות חוזרות ונשנות לפגישות ולחיבורים ממספר רב של סיעות ומועמדים שמבינים כי דוד הוא האיש הנכון להציל את חיפה. הוא לא נפגש עם זעתרא ולא עם חד"ש". אז נכון, עציוני לא נפגש עם זעאתרה או עם אנשי חד"ש בימים האחרונים. אבל זה לא אומר שהוא לא ביקש להיפגש איתם. והנה, תוך יממה, עציוני השליך שוב את זעאתרה על יהב.

ואם לא די בכך, אתמול בערב פרסם יהב בדף הציבורי שלו פוסט שבו נכתב: "תמיד אשמור על ביטחונה, יציבותה וצביונה של חיפה. הניחו להודעות הפייק ולשקרים. לא נחתמו הסכמים עם סיעות ערביות – אלו שקרים, הודעות כזב ופייק". זמן קצר אחר כך, באופן פלאי, הוסר מהפוסט המשפט "לא נחתמו הסכמים עם סיעות ערביות – אלו שקרים, הודעות כזב ופייק". כנראה שמישהו שם הבין שהם הלכו צעד אחד יותר מדי בהתכחשות לסיעות הערביות.

מאז ומעולם היה בחיפה סגן ראש עיר ערבי. אפילו קליש רותם הבינה שזהו צו השעה כדי לייצג את כל התושבים. ולמרות שזעאתרה וחד"ש לא נמנו עם תומכיה, היא התעקשה להכניס אותם לקואליציה, גם במחיר של הפגנות מול ביתה ושיחת טלפון מראש הממשלה בנימין נתניהו. לנוכח המחאה הציבורית ויתר זעאתרה על הסגנות שהוצעה לו והעביר אותה למספר 2 שלו שהירה שלבי. במהלך הקדנציה, כסיעה היחידה שייצגה את הציבור הערבי במועצה, הוא למד היטב את התנהלות העירייה, וההתבטאויות הפרובוקטיביות שלו נותרו נחלת העבר. לכן לא ברור מדוע שני המועמדים ששיחרו לפתחו מנסים כעת להתנער ממנו. האם זו המלחמה? האם זוהי ההפגנה שארגנה חד"ש להפסקת הלחימה בעזה? האם זהו ניסיון לקרוץ גם לימין? לשניים הפתרונים.

הפוסטים של יונה יהב