בית משפט השלום בחיפה דחה תביעה שהגישה חברת הבנייה ש. דורפברגר נגד דיירת בת 81 בעקבות דברים שהטיחה בפניו של מנכ"ל החברה, שלטענתו היוו לשון הרע. את הדיירת ייצגו עוה"ד אורן כ"ץ ואלי הירש ממשרד יוסף ישורון עורכי דין.
התביעה, בסך של 100,000 שקל, הוגשה בשנת 2018 על ידי חברת ש. דורפברגר ומנכ"לה שרון דורפברגר נגד בעלת דירה בבניין ברחוב רות בכרמליה, שהיה מצוי בפרויקט תמ"א שאותו ביצעה החברה. לפי כתב התביעה, ב-25 ביוני 2018 "התייצבה הנתבעת בשטח הבניין וביקשה לברר מדוע נותק זרם החשמל מדירתה. לאחר שהתובע הסביר לנתבעת שאספקת החשמל נותקה באופן זמני בשל כך שחברת החשמל חתכה בשוגג את כבל הזנת החשמל לבניין והנושא נמצא בטיפול, החלה הנתבעת לצרוח ולאיים, כך ממש, על התובע כי היא תפנה לדיירי הבניין ולרוכשים פוטנציאליים של התובעת לשם הכשלת עסקיהם של התובעים. יתרה מכך, בעזות מצח שאין שנייה לה, הנתבעת הטיחה בתובע אמירות קשות הקשורות בו באופן ובעסקיה של התובעת, ובין היתר את אלו: 'אתה נוכל ושקרן, ואני מבטיחה לך שאני אספר את זה לכל הלקוחות שלך', 'אתה לא תמכור אף דירה', 'כל הדירות שלך יהיו שלי', 'אני אספר לכולם איזה קבלן אתה כדי שלא יקנו ממך דירות' ו'אין לך כסף לסיים את הפרויקט, ואני אספר את זה לכל מי שמכיר אותך'".
עוד נטען בכתב התביעה כי "להוסיף חטא על פשע, אמירותיה משולחות הרסן של הנתבעת, אשר נועדו להשחיר את פניהם של התובעים, נאמרו בנוכחות חלק מעובדיה של התובעת, בנוכחות לקוחות של התובעת ובנוכחות לקוחות פוטנציאליים של התובעת, אשר באותה העת לוו על ידי מתווך והתעניינו ברכישת דירה בבניין. גם בקשתו של התובע מהנתבעת כי זו תנמיך את קולה, באשר ובין היתר אמירותיה השקריות והזדוניות הסבו נזק לתובעים, לא הועילה. נהפוך הוא, ההבנה של הנתבעת כי דבריה אכן מסבים נזק לתובעים הלהיבו אותה – דבר שגרם לה להמשיך ולצעוק. רק לאחר דקות ארוכות של צעקות ואיומים בחרה הנתבעת לעזוב את המקום".
רוצים להישאר מעודכנים?
ביום שישי ניתן פסק הדין על ידי השופט רמזי חדיד שממנו עולה כי ב-5 במרץ 2014 נחתם בין בעלי הדירות בבניין, לרבות הנתבעת ובעלה, לבין התובעת הסכם שלפיו התחייבה החברה לבצע עבודות לחיזוק הבניין ותוספת בנייה לדירות כנגד הוספת ארבע יחידות דיור שיועברו לחברה. במסגרת ההסכם התחייבה החברה לשלם לבעלי הדירות בבניין, שיצאו מהן במהלך ביצוע העבודות, דמי שכירות חודשיים בסך של 3,300 שקל. בין הצדדים התגלעה מחלוקת ביחס למועד השלמת העבודות ומסירת הדירה כשהיא ראויה למגורים. ב-1 במרץ 2018 הפסיקה התובעת לשלם לנתבעת ולבעלה את דמי השכירות, זאת על אף העובדה כי העבודות בבניין טרם הושלמו והדירה לא היתה ראויה למגורים. על רקע מחלוקת זו הגיעו הנתבעת ובעלה ב-25 ביוני 2018 לביקור בדירה, והיא פגשה את התובע בקרבת מקום והטיחה בו את האמירות.
באשר לטענת אמת דיברתי כתב השופט בפסק הדין כי "נחה דעתי שהנתבעת זכאית להגנת אמת בפרסום ביחס ללשון הרע, ומטעם זה דין התביעה להידחות. הבטחות לחוד ומציאות לחוד. נכון לחודש יוני 2019, כשנה לאחר המועד שהובטח למסירת הדירות בבניין, הן לא היו ראויות למגורים, והעבודות בפרויקט הסתיימו באיחור ניכר של 26.5 חודשים מהמועד המוסכם, לא פחות. קיים גם קיים עניין לציבור בפרסום נשוא התביעה. לציבור אינטרס מובהק לדעת מי הקבלן המקיים את הבטחותיו ומי הקבלן המבטיח הבטחות שווא חסרות כל בסיס. יתרה מכך, הפרסום נשוא התביעה תורם לקידום תחרות הוגנת בין הקבלנים, המבוססת על מידת קיום התחייבויותיהם כלפי רוכשי הדירות ובכלל, וזאת במקום תחרות המבוססת על הבטחות שווא שאין להן כיסוי".
על אף שרק מטעם זה דין התביעה להידחות, התייחס השופט גם לנושא תום הלב וכתב: "התובעים הפרו ברגל גסה מספר התחייבויות שנקבעו בהסכם, כמו גם הבטחות שהבטיח התובע לנתבעת וזאת על אף כי הוא ידע שאין אמת בפיו. הדבר גרם למצוקה קשה של הנתבעת, שכן נוסף על כך שהיא לא קיבלה לחזקתה את הדירה במועד שסוכם אלא בעיכוב ניכר של 26.5 חודשים, התובעים הפסיקו לשלם את דמי השכירות עוד ב-1 במרץ 2018 – הרבה לפני מסירת הדירה. בנסיבות העניין, אין לומר כי הפרסום חרג ממתחם הסביר. יוצא אפוא כי הנתבעת זכאית ליהנות מהגנת תום הלב, והרי לך טעם נוסף לדחיית התביעה נגדה".
עו"ד אורן כ"ץ (צילום: יח"צ)
העסקה שחלמתם עליה מחכה לכם כאן. היכנסו עכשיו לזירת הנדל״ן של חיפה
דפנה
כל הכבוד לאשה האמיצה הזאת ולעורכי הדין שייצגו אותה.