השיר שלא משאיר עין אחת יבשה: "איך אתם שם?"

ימים ספורים לאחר אירועי 7 באוקטובר התחילו להתגלגל ברשתות החברתיות בשפה הרוסית מילותיו של שיר מצמרר שעוסק במלחמה והפך ויראלי תוך זמן קצר מאוד. אנשים שנשאלו על ידי קרובי משפחה וחברים לשלומם, פשוט שלחו את השיר כתשובה. וזה תפס. 

"מישהו מעביר לך טקסט של שיר בווטסאפ", מספר מארק איגנטובסקי, "אתה קורא את המילים ומבין עד כמה השיר הזה מצליח להעביר את מה שאתה מרגיש. אתה קורא שוב, והכאב צף ועולה. לא ברור מי כתב את השיר, אבל אני רוצה להגיד לו תודה. העברתי את השיר לחברים, וכולם הגיבו אותו הדבר. המלחמה נמשכת, היום מתחיל ונגמר בעדכונים מעזה ומלבנון, אתה עוקב אחר החדשות וגולש ברשתות החברתיות, ואז מישהו משתף לך סרטון בפייסבוק. אתה פותח ורואה את אחד הקליפים המדהימים שיצאו בזמן המלחמה הזאת, וקולט שהאשה היפה ששרה בקליפ היא זאת שראית בקיץ בים, ושהמילים שקיבלת הם אלו שהעברת הלאה לחברים". 

הזמרת שכתבה ומבצעת את השיר בקליפ היא בלה ריאס, שמשלימה הכנסה בימות הקיץ החמים בטיילת חוף דדו. שם, בזמן השקיעה, היא מנגנת בגיטרה ושרה שירים שהיא כותבת ומלחינה. 

בלה ריאס שרה ומנגנת בחוף דדו (צילום: איליה נובומודסקי)

כשריאס עזבה את עיר הולדתה יקטרינבורג ברוסיה לפני שנה וחצי, היא לא חשבה ששתי בנותיה יחוו מלחמה נוספת בהפרש זמנים קצר כל כך. המשפחה התיישבה בחיפה, וריאס מתפרנסת ממה שהיא יודעת לעשות הכי טוב – לשיר – כשהיא מלווה את עצמה בגיטרה. לפעמים היא מנגנת ושרה בהרכב הכולל גם את הגיטריסט גלב לוביאנסקי ואת הקלידנית ולריה גלנסקה, בדיוק כמו הלהקה שהיתה לה ברוסיה שנקראה טרנטינה. 

את המפגש המקרי של איגנטובסקי עם ריאס בקיץ הוא לא ישכח: "אתה הולך בטיילת, נהנה מהשקיעה בים ופתאום שומע צלילי גיטרה וקול של אשה. היא מנגנת ושרה ומחייכת לעוברי אורח. בדף מודפס במדפסת רגילה כתוב שהיא שרה שירים משלה. אתה עוצר, מקשיב, מבין שמדובר בזמרת מקצועית ומקורית. אתה מתיישב, מחפש בגוגל, קורא עליה, קם, שם שטר של כסף ומתיישב שוב. במקרה אתה גם מבין רוסית ויכול להתרשם לא רק מהקול ומהנגינה היפים אלא גם ממילים חזקות שמשאירות עליך רושם כביר. גם אם אתה לא מבין את השפה, זה פשוט כיף גדול לשמוע את היצירות שלה".

וכשראית את הקליפ יצרת איתה קשר?

"אני מחובר לעולם המוזיקה ויודע לזהות מקוריות ומוזיקה טובה. כששמעתי את בלה מנגנת בטיילת, מיד קלטתי את הכישרון האדיר שלה והתחשק לי לחשוף אותה לאנשים. בגדול, התחלתי לעזור לה במוזיקה ובחשיפה. עזרתי לבנות את האתר שלה ביחד עם איליה נובומודסקי, עזרתי לחשוף אותה לתקשורת – ערוץ 9, רדיו כאן-רק"ע, רדיו 1 תל אביב – שם השמיעו את השיר, הקרינו את הקליפ וראיינו אותה. בגלל הרקע שלי – אני מתעסק במוזיקה הרבה שנים, ניגנתי בלהקות והייתי מארגן הופעות מקומיות ופסטיבלים גם עם אמנים מחו"ל – עזרתי לפתור דברים לוגיסטיים בהקלטות. הפכנו לידידים טובים, ואז בלה ביקשה ממני להיות המנג'ר של הפרויקט".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

איך בעצם נולד השיר?

"כשהתחילה המלחמה הציפו אותה ואת משפחתה בהודעות 'איך אתם שם?', ובלה החליטה שהיא תענה לכולם במילים של שיר. הטקסט, שהיה עדיין ללא מוזיקה, פשוט הציף את הרשת. בעקבות הרזוננס הגדול היא הלחינה והקליטה את השיר, וגם החליטה לצלם קליפ. בלה קראה לאנשים ברשתות החברתיות להצטרף לצילומים, והרבה מתנדבים הגיעו והתרשמו מהשיר. הצטרף גם חייל מעזה. הצילומים נערכו ברחובות העיר, במקלט, בבית של אנשים שהזמינו אותה לצלם הכנות לשבת. זה היה מדהים. גבר אחד פרץ בבכי בזמן הצילומים, רואים אותו בקליפ עם עיניים מלאות בדמעות. הבנתי שיש לו בן בצבא". 

לא פשוט לעבור שתי מלחמות בתקופה כל כך קצרה. מה היא מספרת על מה שעבר עליה?

"בלה עזבה את המדינה שלה בגלל המלחמה הנוראית והלא מוצדקת באוקראינה, אבל פגשה את המציאות הכואבת בבית החדש שלה. היא סיפרה לי על הקשיים שעברה כדי להקליט את השיר ולצלם את הקליפ באפס תקציב, איך עזרו לה כדי שהיצירה הזאת תגיע לאוזניים ולעיניים של אנשים, על המתנדבים שהשתתפו בצילומים, על התחושות שהם חוו מול המצלמה במקלט ועל האנשים שעזרו לה עם התרגום לעברית".

יש המון תגובות לשיר ביוטיוב.

"את קוראת את התגובות לקליפ ומבינה עד כמה זה נגע ללב של האנשים. אנשים מודים בתגובות שהם בכו בזמן הצפייה. הם פותחים את הלב, משתפים את התחושות ופשוט אומרים לה תודה. לא שהשיר הזה שינה משהו – המלחמה נמשכת והכאב לא נעלם לשום מקום – אבל כשאתה כותב ושואל את החברים 'איך אתם שם?' והם עונים לך 'אנחנו לאט לאט', אתה טיפה מחייך כי אלה בדיוק המילים מהשיר המדהים הזה. מדהים איך אשה שנמצאת בקושי שנה בארץ הצליחה בשיר אחד לגעת בלב של אלפים".

זהו, נדמה שהיא קשרה את גורלה עם ישראל בכלל ועם חיפה בפרט.

"יש בעיר הזאת אנשים מדהימים, ובלה היא אחת מהם. אם תראו אותה מנגנת בטיילת דדו או במקום אחר, תעצרו, תקשיבו, תיהנו מהאור שהיא מקרינה בשירים שלה ותגידו לה תודה. יש משהו בעיר הזו שהיא מיוחדת במינה, והמרכיב החשוב ביותר הוא תושביה. איזו עיר יפה ואלו אנשים מדהימים גרים בה, ובלה ריאס היא היום חלק בלתי נפרד מהעיר הזו".

מתוך השיר "איך אתם שם"

איך אתם שם?
סיימנו לבכות לומדים לשנוא
איך אתם?
עמדנו בתור לתרום דם, מוצרי מזון, ציוד
אולי יש כאן מישהו שיודע איך מרפאים חולי נפש?
כל כך הרבה אש ומוות רק כדי לצרוח את שם אלוהיהם
איך אתם? בבקשה, ענו לי!
איך אתם?
אנחנו אט אט…
קשה לענות לכל אחד
איך מילים מייבשות את החך
איך כל אחד שיש לו ילדים
מוכן למכור את נשמתו
לו רק נשארו לחיות על כוכב הלכת שירד מהפסים..
איך אנחנו?
בחיים

לצפייה בקליפ לחצו כאן.

בלה ריאס בזמן צילום הקליפ (צילום: איליה נובומודסקי)