שי מיינר
מנהל מחלקת אחזקה בכללית מחוז חיפה וגליל מערבי, בן 39, נשוי + 3 ילדים, בני 6, 9 ו-12. תחת ניהולו 20 עובדים, וביחד הם נותנים מענה לכל תקלות השבר והאחזקה במתקני המחוז, אחראים על שיפור נראות 20 מרפאות בשנה ומכינים את המרפאות לשעת חירום. מיינר גויס למילואים בגבול הצפון בשבת, 7 באוקטובר, בתפקיד מ"פ מפקדה של אוגדת מילואים. בשרות הסדיר שירת בחיל השריון. הפלוגה שלו מורכבת ממתנדבים לשירות מילואים מעל גיל 45, ותפקידם לתת מעטפת לוגיסטית לכוחות המתמרנים בצפון.
"הצוות אחראי על מגוון משימות לוגיסטיות, כמו סידור מקומות לינה והתמקמות בשטח ושינוע ציוד ליחידות הקדמיות. המתנדבים, שבחרו להגיע לכאן, הגיעו עם הרבה רוח התנדבות ומוטיבציה לעשייה. מדובר באנשים שעזבו מקום עבודה ומשפחות כדי להתנדב ולתרום".
על היציאה למילואים כעובד חיוני במקום העבודה, הוא אומר: "לא פשוט לשלב בין העבודה למילואים, אני חוזר כל שבת שנייה ומשתדל להיות זמין 24 שעות כדי לתת מענה לעובדים".
ד"ר ליאור בן צבי
אורתופד כף רגל וקרסול במרכז הרפואי זבולון של כללית ואורתופד בכיר במרכז הרפואי כרמל מקבוצת כללית. הוא בן 40 ומתגורר בחיפה. בשבת, 7 7 באוקטובר, הוא היה בביתו כשקיבל צו 8 ומיד התייצב למילואים, ומאז בקושי ראה את הבית. בתפקידו הוא רופא קרבי בחטיבה 261 שנלחמת בצפון רצועת עזה, וביחד עם פלוגתו הם מעניקים טיפול רפואי ללוחמים הפצועים ומבצעים פינויים משדה הקרב.
"חשוב לנו שהלוחמים יידעו שאנחנו איתם כל הזמן ומוכנים לטפל בהם בכל מצב. מטבע הדברים, זירת הפעילות שלנו היא תחת איום וחשש תמידי, אך אני רואה בכך זכות ושליחות וגם החיילים רואים זאת כך. למשל, היה לנו מקרה של קצין שנפגע מרסיס, אבל הוא לא שאל על חומרת הפציעה שלו אלא רק מתי הוא יוכל לחזור להילחם עם חייליו", משתף בהתרגשות ד"ר בן צבי.
טומי אלון
רוקח קליני בבית המרקחת במרפאת נהריה-יוספטל ומנחה סדנאות לגמילה מעישון. הוא בן 55, נשוי + 3 ומתגורר בנהריה. מ-7 באוקטובר הוא משרת במילואים בצפון בדרגת רב סרן בתפקיד אחראי כוח אדם וציוד רפואי. הוא אחראי על התרופות, על הציוד לטיפול ראשוני בפצועים ועל התחזוקה וההחלפה במידת הצורך. ביחידה הרפואית שלו מטפלים בפצועים בשלב ראשוני, ולרשותם שמונה אמבולנסים שמוקפצים בעת הצורך. במשפחה של אלון, כמו במשפחות רבות אחרות, הוא אינו היחיד שגויס למילואים, כך גם החתן שלו ובן הזוג של בתו.
כשאלון חוזר הביתה בסוף השבוע ובהפוגות הוא הולך לעבוד בבית המרקחת בנהריה. "חשוב לי להמשיך לתת שירות בבית המרקחת. כשאתה עובד בארגון בריאות, אתה עובדי חיוני בשגרה ובחירום", הוא משתף.
על השרות במילואים מספר אלון: "בשטח יש ערבות הדדית גדולה. אנשים תורמים אוכל, ציוד רפואי מתקדם, הגיעו אלינו אמנים להופיע ולהעלות את המורל, וזה מרגש לראות את זה".
על הזמן הפנוי בין משימה למשימה, הוא אומר: "אני מנצל את ההזדמנות ומעביר לחיילים סדנאות לגמילה מעישון ולאורח חיים בריא".
הבעיה האמיתית היא המגזר הערבי
בזמן הזה יושבים כל הזעאתרה למיניהם ומתכננים איך להרוס את הדו-קיום שעוד נותר ואיך להרוס מבפנים בעזרת טרור משפטי ופרלמנטרי בכנסת את המדינה… הם כמובן לא צריכים לשרת או לתרום כלום הם רק "שווי זכויות" לא חובות.