למידה, ממש כמו נשימה, היא פעולה טבעית שאיננה בגדר בחירה עבור ילדים קטנים. למידה פשוט מתרחשת, ילדים לא מחליטים במודע שכרגע הם הולכים ללמוד משהו חדש. טבעי להם לקלוט את העולם דרך חושיהם ולמצוא בו מובן, אפילו בלי לדעת שהם עושים זאת. דאגתנו לגבי התרחשות הלמידה עשויה לפגוע בחופשיות, ביצירתיות הראשונית ובתהליך החקירה והלמידה הספונטניות אצל ילדים צעירים. אני מציעה להאיר את תופעת “הלמידה והחקירה העצמאית” כטבעית בגיל הילדות, ולאפיינה כחוויה התפתחותית מנטלית שמתחוללת בכל רגע נתון בתוך עולמו הפנימי של הילד שנמצא ביחסי גומלין עם עצמו ועם סביבתו.
חשוב לאפשר את עוררות ההנעה הפנימית של הלומד ואת תחושת הרלוונטיות והשייכות שלו לסביבת הלמידה ולתכניה כדי לא להחניק תהליכי למידה עצמית אוטונומית. חוויית למידה משמעותית היא זו שנוגעת בעולמו הפנימי של הילד ורלוונטית לעולם החוויה הרגשית שלו. משימת החינוך המיטבי כרוכה ביכולתנו לאפשר לילדים מרחב בטוח לגרות, לעודד ולממש בו את סקרנותו הטבעית מתוך חיבור אוטנטי לעצמו. ניטיב לעשות אם נצליח לא לחבל ביצר הסקרנות ולהימנע מלטעת בילד חרדות באשר לתהליך הלמידה שלו. ילד שחווה את סביבת בית הספר כטוטלית, חודרנית וחד משמעית מדי פוחד לטעות ואינו מנסה כלל להבין את מהותו של החופש לחשוב.
הרחבת אישונים לנוכח תגלית ראשונית שממלאת את הילד בתדהמה כמוה כפרי בשל שנקטף ישר מהעץ, “מאכל אורגני שהילד מגדל בעצמו”. לעתים נראה שעם כניסתו לבית הספר לומד הילד לנטוש מעט את חוויית האוטנטיות שבהכוונה עצמית ללמידה לטובת הישרדות במערכת חינוך הישגית, אשר מעריכה את תהליך הלמידה שלו ומקטלגת אותו בציונים. היכולת לצרוך ולשלוף עובדות מוגמרות, לאסוף הרבה כמותן ולקבל על כך ציון טוב הופכת לא פעם גם בקרב סטודנטים באקדמיה למטרה בפני עצמה על חשבון אתגר החיפוש והזיהוי של האזורים הלא מעובדים, שיש בהם תגלית חדשה באמת.
בעולם המודרני המשתנה חדשות לבקרים אין די בחשיפה לכמות אינפורמציה גדולה שמרחיבה את התחום הידוע והופכת אותו למורכב וסבוך. עלינו לעודד תלמידים לשאילת שאלות חקר עמוקות שיסייעו להם לפרוץ אל התחום הלא ידוע ולהתמצא בו בעתיד.
מכוונת עצמית יוצרת למידה משמעותית המונעת מתוך עניין. לפיכך, מודל הכשרה שמאפשר גם לפרחי הוראה מידה של חופש אמיתי לצאת ל”מסע” למידה נטול חרדות במרחב בטוח, ייצור העברה בטוחה של מודל דומה לתלמידיהם בעתיד. הבנת הממשקים בין סקרנות, רגש וקוגניציה תיצור מודל בהכשרת מחנכים שירשה לצירוף שלהם להתקיים ביחד על מנת לנסות להחזיר לעיניים את ברק התגלית שבחוויית הלמידה העצמית כציר מתמשך בחיי הלומד מילדות לבגרות.
אולי מספר יוזמות הסטארטאפ ופרסי הנובל במדינת שבעה מיליון התושבים שלנו מוכיח שאנחנו כנראה בכל זאת בדרך הנכונה.
הכותבת היא סגנית נשיא המכללה האקדמית גורדון לחינוך
מחנך
כלכך נכון
מיקי - אמא ל-3 מיואשת ממשרד החינוך
מילים כדורבנות ד"ר ברנסקי!!! הלוואי ויאמצו מודלים של למידה עצמית ופיתוח סקרנות אישית.
יש לאפשר לתלמידים את המסלול המהיר המאפיין את אומת הסטארט אפ.
המסלול נקרא ניסוי וטעייה או עפ"י האקדמיה ללשון "נסייה וטעייה". אין כמו חוויה עצמית מתוך סקרנות, זו למידה שתיצרב לעד!
תלמידה
בתור תלמידת תיכון אני מזדהה עם כל מה שכתוב
כל מילה בסלע! מתי יתחילו להסתכל עלינו בגובה העיניים, להאמין בסקרנות שלנו ולתת לנו את החופש לחקור ולגלות את העולם בעצמנו
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
תודה רבה על הדברים המלמדים והמשכילים.
שכתבת "ילד שחווה את סביבת בית הספר כטוטלית, חודרנית וחד משמעית מדי פוחד לטעות ואינו מנסה כלל להבין את מהותו של החופש לחשוב", בעיניי מסכם כל כך את מה שרבים חווים ולא תמיד מבינים את הסיבה, והגם שכן הם לא יכולים לפעול ולשנות-השינוי צריך להגיע מהמערכת וככל שיוקדם כך ייטב
שי תמיר עטיה סטודנטית במסלול הסבה לאקדמאים חינוך מיוחד -גורדון
קראתי ודמעות של אושר זלגו מעיניי. אישרת את על תחושותיו ומכאוביי. אני מתחברת לכל מה שכתבת מקום אישי, כאילו דיברת על הבן הבכור שלי שפיתח חרדות מעצם היותו במערכת רודפת הישגים וציונים,מקטלגת, תבניתית, מדכאת חקירה והנעה עצמית פנימית… המילה "הישרדות" מתארת במדיוק את שעובר על רבים מהתלמידים בביהס. החוויה הפנימית של התלמיד לעיתים ככ שלילית וטראומטית עד כדי שלא נותר מה להציל…
סקרנותו הטבעית נפגמת עד כדי נעלמת ובמקומה צומחת חרדה. במקום לגבש ולעצב את עצמו ואת אישיותו, הוא הופך למי שמעוצב על ידי המערכת הבית ספרית. אני תקווה שעוד אוכל לזהות ב"הרחבת אישונים" עליה כתבת אצל הילד שלי, שנותר ככ כבוי.
תודה על המילים. מרגישה שאני לא לבד בתחושה…
מעודד.
שי תמיר עטיה סטודנטית במסלול הסבה לאקדמאים חינוך מיוחד -גורדון
קראתי ודמעות של אושר זלגו מעיניי. אישרת את כל תחושותיו ומכאוביי. אני מתחברת לכל מה שכתבת ממקום אישי, כאילו דיברת על הבן הבכור שלי שפיתח חרדות מעצם היותו במערכת רודפת הישגים וציונים,מקטלגת, תבניתית, מדכאת חקירה והנעה עצמית פנימית… המילה "הישרדות" מתארת במדיוק את שעובר על רבים מהתלמידים בביהס. החוויה הפנימית של התלמיד לעיתים ככ שלילית וטראומטית עד כדי שלא נותר מה להציל…
סקרנותו הטבעית נפגמת עד כדי נעלמת ובמקומה צומחת חרדה. במקום לגבש ולעצב את עצמו ואת אישיותו, הוא הופך למי שמעוצב על ידי המערכת הבית ספרית. אני תקווה שעוד אוכל לזהות ב"הרחבת אישונים" עליה כתבת אצל הילד שלי, שנותר ככ כבוי.
תודה על המילים. מרגישה שאני לא לבד בתחושה…
מעודד.
עופר דואק / הסבת אקדמאים / לשון - מכללת גורדון
ד”ר נטע ברנסקי , יפה היטבת להדגיש את הצורך במטרות החינוך המעניינות במטרה להפוך תלמידים לכאלה שיהיו ביקורתיים ויצירתיים.
כל תלמיד צריך לחשוף דברים / נושאים שלא הכירו.
על התלמידים ,בהחלט, לשאול שאלות ולפרוץ לתחום " הלא נודע".
כזה מורה אני רוצה להיות.
שאפו אמיתי!!!
עופר דואק
חיפה
ניקול סמולקין- סטודנטית חינוך מיוחד לגיל הרך מכללת "גורדון"
אני ממש מתחברת למ ה שרשמת, ברגע שיתנו לתלמיד את הבחירה הנכונה ואת הרצון והסקרנות לחקור דברים שמעניינים אותם בלמידה עצמית הם יעשו זאת בשמחה ובאווירה אחרת ולא באווירה של תסכול ואי רצון ליישם את המטלה.
סטודנטית במכללת גורדון
כיף שהדעות שלי ושל המרצה שלי במכללה דומות.
צריך ללמד ולחנך תוך התנסות ורצון של התלמיד ללמידת חומר נוסף וחדש למענו.
אמינה עמאש סטודנטית להסבה אקדמית
כלכך נכון כיף לקרוא מה שרשמת אהבתי מתחברת לכל מילה
יאיר זריבי
כתוב מקסים ומדויק
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
ורדית מירון- סטודנטית להסבה להוראה טכנולוגית במכללת גורדון
מתחברת מאוד למה שכתבת ואחת הסיבות שהחלטתי לעשות הסבה היא בגרך החינוך שיש היום ושאני רואה בכיתות של הילדים שלי, הם רודפים אחרי ציונים והישגים ולא עוצרים לרגע לראות את הילד עצמו כאחד כבן אדם שלם וזה אחד הדברים שהכי חסרים לי ושם אני רוצה להיות במקום שבו אני כמורה אראה תלמיד תלמיד בפני עצמו ואעצים אותו מתוך רצון להביא אותו ללמידה משמעותית ורצון ללמוד באמת כי הוא רוצה ולא בגלל שהוא חייב.
רוזמרין משולם - הסבת אקדמאים להוראת מדעים
העולם המודרני מזמן לנו שפע של אינפורמציה, כך שתפקיד המחנך קיבל משמעות קצת אחרת מבעבר. אם בעבר המורה או המחנך היה מקור כל הידע (גם אם לא באמת ידע הכל) היום תפקידנו לכוון ולעודד חקר וסקרנות בקרב התלמידים. כפי שכתבת, המטרה אינה רדיפה לשם ציון, אלא לשם למידה, התנסות וחוויה.
רדמילה- סטודנטית להסבת אקדמאים
מתחברת לכתוב, היום יותר צריך לשים דגש על גבולות וסמכות מי התלמיד ומי המורה. ותפקידנו כמורים מצד אחד לעודד את הידע ולחקור אותו ולמלא את הסקרנות קרב התלמידים ומצד שני לגרום לתלמיד להבין שלכל דבר יש סבלנות.
לא מאמינה ברדיפה אחר ציון אלא הדרך.
שרון סטודנטית שנה א'
קראתי את המאמר בסקרנות רבה ותוך כדי קריאה עלו בי זכרונות של הילדים שלי מתקופת ילדותם,
התחברתי למה שרשמת מאוד וזה ממש כך עובדים הדברים לצערי. כי בגן הכל פשוט ורגוע והילד מרגיש בסביבה טבעית ונוחה וכך גם הלמידה שלו מתבטאת.
לעומת בית ספר שמתחיל כל הלחץ והדרישות הרבות ועמידה ביעדים התחרות בין הילדים, וכל זה גורם לילד להרגיש לא בטוח וחסר בטחון על כל צעד שינקט.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
כל-כך התחברתי למאמר וקראתי בשקיקה רבה.כיף לדעת שיש דימיון חשיבתי בקרב הרבה בני אדם.תודה.
ליטל ישראל בנעים
כתבת כל כך יפה.. המשפט "חוויית למידה משמעותית היא זו שנוגעת בעולמו הפנימי של הילד ורלוונטית לעולם החוויה הרגשית שלו" כל כך נכונה…בעידן של היום שאפשר ללמוד הכל מהכל בעידן המחשבים, צריך לשים יותר דגש על חוויות למידה…
יוסי לברון - סטודנט שנה א'
דבר ראשון כתבת בצורה מטורפת!! מאוד נעים לקריאה, ודבר שני אני חייב להודות שאני מאוד מתחבר למשפט הבא – "משימת החינוך המיטבי כרוכה ביכולתנו לאפשר לילדים מרחב בטוח לגרות, לעודד ולממש בו את סקרנותו הטבעית מתוך חיבור אוטנטי לעצמו", בעיניי זה הדבר שיצור במערכת החינוך למידה חווייתית ומאוד מאוד משמעותית אצל הילד.
יוסי לברון - סטודנט שנה א'
.
מוגס דינקו - סטודנט שנה במכללת גורדון בחוג מחח שנה א'
ראשית מאוד נהניתי לקרוא את הכתבה. נושא מאוד רלוונטי בעידן שאנו נמצאים בו. כולי תקווה שהכתבה תגיע לאוזניים הנכונות על מנת שיתממש הנכתב ולא יישאר על הדף. התחברתי למשפט הפתיחה שלך "למידה, ממש כמו נשימה, היא פעולה טבעית שאיננה בגדר בחירה עבור ילדים קטנים. "
סטודנטית שנה א'
מאוד התחברתי לנאמר בכתבה אכן מכוונת עצמית
יוצרת למידה משמעותית המונעת מתוך עניין.לפיכך מודל הכשרה שמאפשר חופש למידה כ"מסע" נטול חרדות במרחב פתוח.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
ענת צדוק- כתבת כל כך מדויק ונכון. בעיקר מסכימה עם זה: "משימת החינוך המיטבי כרוכה ביכולתנו לאפשר לילדים מרחב בטוח לגרות, לעודד ולממש בו את סקרנותו הטבעית מתוך חיבור אוטנטי לעצמו. ניטיב לעשות אם נצליח לא לחבל ביצר הסקרנות ולהימנע מלטעת בילד חרדות באשר לתהליך הלמידה שלו. ילד שחווה את סביבת בית הספר כטוטלית, חודרנית וחד משמעית מדי פוחד לטעות ואינו מנסה כלל להבין את מהותו של החופש לחשוב" זה ישר גרם לי לחשוב על הילדה שלי שמגיע לבית הספר מתוך פחד וחרדה ובעיקר לומדת כדי להגיע לציון טוב ולא כי זה באמת מעניין אותה.
ודאע
נהניתי מאוד לקרוא את הכתבה , הכתבה משקפת באופן מרהיב את הלמידה כפעולה טבעית וקסומה בחיי הילדים. הדגש על החשיבות של סקרנות, רגשות וחופשיות בתהליך הלמידה מעניק לכתבה אופי חמים ומעורר השראה.