התקופה האחרונה מהווה חוויה מורכבת כל כך, עד שנראה שמהטראומה הזו יהיה קשה מאוד לצלוח את העתיד לבוא ולבנות אמון. מאז תקופת השואה לא חווינו קושי כזה, שבו אנו מרגישים שאין לנו על מי לסמוך לאחר שאיבדנו את הביטחון האישי והלאומי שלנו. השאלה החשובה היא אם נוכל לצקת הזדמנות במשבר האיום הזה ולפתח מחדש תקווה ואמון מחודשים. לשם הסיכוי לכך אנו נדרשים ללמוד על גורמים שמעודדים צמיחה.
בעוד שאירועי חיים קשים יכולים לגרום להתפתחותה של תסמונת פוסט טראומטית, חוקרים רבים דיווחו על כך שאירועים טראומטיים יכולים להיות גם נקודת מפנה חיובית או לעודד שינויים חיוביים בחייהם ובמצבם הנפשי של החווים אותם. צמיחה פוסט טראומטית מוגדרת כחוויה של שינוי פסיכולוגי חיובי שמתרחש כתוצאה ממאבק עם משברי חיים. המושג מתאר את חווייתם של אנשים שלא רק שרדו וחזרו אל קו הבסיס ברמת התפקוד והרווחה שלהם, אלא גם חוו חוויה אמיתית של שיפור. שיפור זה נחווה אצל אנשים מסוימים כשינוי מהותי. כלומר, עבורם זוהי אפשרות אף לצאת מחוזקים יותר מהחוויה הקשה שהם עברו.
לתהליך הצמיחה הפוסט טראומטית תורמים אלמנטים שונים, כמו מאפייני האירוע, מאפיינים אינדיבידואליים ומאפיינים מצביים. לפי המודל הידוע ביותר, תהליך הצמיחה הפוסט טראומטית מושפע מניסיונות חייו של הפרט, מאמונותיו הבסיסיות לגבי עצמו ולגבי העולם, ומהאופן שבו הוא נוטה להתמודד עם מצוקה רגשית. עם זאת, הצמיחה היא תהליך אקטיבי המבוסס על תהליכים של עיבוד קוגניטיבי, ביטוי רגשי ועיבוד רגשי, וגם נשענת על תמיכה חברתית.
רוצים להישאר מעודכנים?
עיבוד קוגניטיבי הוא תהליך בדיקתו וניתוחו של האירוע הטראומטי, של משמעותו ושל השלכותיו, אשר בהתאם למודל הוא הכרחי לקיומה של צמיחה. במסגרת תהליך זה משתנות אמונות והנחות בסיסיות שקדמו להתרחשותו של האירוע הטראומטי, ולעתים אף נבנות סכמות ומטרות חדשות. תהליך ההערכה הקוגניטיבית של האירוע שאותו חווה הפרט הוא בעל השפעה משמעותית על תגובתו הרגשית של אותו הפרט.
ביטוי רגשי ועיבוד רגשי הם שני תהליכים שזוהו אצל אנשים המתמודדים עם חוויות טראומטיות באופן הטוב ביותר. ביטוי רגשי מתייחס לשיחה על רגשות עם אחרים או לביטוי רגשות באמצעות כתיבה. עיבוד רגשי מתייחס להתבוננות פנימית באופן פעיל ולעיבוד של החוויה, תוך שימוש באסטרטגיות עיבוד בין אישיות, רגשיות וקוגניטיביות. הרעיון בבסיסם של שני תהליכים אלה הוא העובדה שכאשר אדם מתעמת עם רגשותיו ובונה להם היגיון מסוים, גוברת היעילות של התמודדותו במצבי לחץ.
התמיכה החברתית נחשבת בספרות המקצועית כמשאב התמודדות, מקור שממנו ניתן לשאוב בעתות לחץ. ייתכן שהתמיכה החברתית היא המשאב השכיח ביותר שמצוין בספרות הפסיכולוגית. בתמיכה חברתית הכוונה היא בדרך כלל לפונקציות שמיוצרות עבור הפרט על ידי "האחרים המשמעותיים", כמו למשל משפחה וחברים, שיכולים להעניק לו סיוע חומרי, מידע ועזרה רגשית בעת לחץ.
את שלושה הגורמים האלו ראוי שנאמץ ונטפח מדי יום, ונעצים את תחושת הבוא יבוא בכוחות עצמנו גם בשיאו של השבר הכואב והמורכב כל כך שאותו אנו חווים.
* הכותבת היא ראש המרכז הקליני הבין תחומי באוניברסיטת חיפה
תגובות