שנת 2023 מסתמנת כשנה שבה התנפצו בישראל חלק מהקונספציות ששלטו כאן כמה שנים טובות: שמדיניות הימין מחזקת את הביטחון, שחמאס הוא נכס אסטרטגי למדינת ישראל, שהמודיעין הישראלי רואה ויודע הכל, וש"יהיה בסדר".
אלא שלרוב הציבור בישראל עוד לא נפל האסימון. זה ניכר במיוחד בדיון על "ההסברה", כאשר תוהים שוב ושוב למה בדעת הקהל בעולם – אפילו בקרב יהודי ארצות הברית – מתקשים לקבל את ההסברים שמציעים דוברי ישראל. איש אינו מעלה על דעתו שעיקר הבעיה אינה בהסברת המדיניות אלא במדיניות עצמה.
הציבור הערבי בישראל בכלל ובחיפה בפרט אוחז לדעתי בפרספקטיבה נדירה בעולם – הוא היחיד שחי את ההוויה הישראלית ובה בעת גם את זו הפלסטינית. הוא מתחכך עם ניצולי השואה וצאצאיהם וגם עם שורדי הנכבה וצאצאיהם. הוא יודע מה זה להיות פליט בארצו ומה זה לאבד משפחה שלמה ביום אחד. הוא יודע מה זה להרגיש עם הגב לקיר, שאין לך לאן לחזור ואין לך לאן ללכת. בלחיצת כפתור הוא עובר בין חדשות 12 לבין אל-ג'זירה, יכול להבין הכל ואפילו להזדהות עם כאבה של אמא שקוברת את בנה וגם עם זו שאינה זוכה לקבור אותו, בין אם בגלל שהגופה לא הגיעה או כי לא נותר ממנה דבר.
רוצים להישאר מעודכנים?
בהיותנו חלק מהחברה בישראל, אבל גם מהעם הפלסטיני, אנחנו יודעים שבין הים לנהר חיים שני עמים שאף אחד מהם לא הולך להיעלם מחר בבוקר, ושחייבים למצוא דרך לחיות כאן ביחד. אנחנו יודעים שעם כל הכבוד לאיחוד האמירויות ולסעודיה, אי אפשר לעקוף מיליוני פלסטינים ואת זכותם להגדרה עצמית. אנחנו יודעים שאי אפשר להחזיק מיליוני בני אדם נטולי זכויות בסיסיות ולצפות מהם להתנהג יפה, רק כי הרשו להם קצת אוכל. והרי לפי המשורר שאול טשרניחובסקי "לֹא בָרָעָב יָמוּת עֹבֵד, דְּרוֹר – לַנֶּפֶשׁ, פַּת – לַדָּל".
אנחנו יודעים שהחיים ביחד, של יהודים וערבים, הם אפשריים. זה לא תמיד קל, לעתים זה מורכב וטעון, כמו בימים אלה, אבל עובדה שזה מתקיים. זהו גם – לטעמי ולטעם אלפי תושבים משני העמים בעיר הזאת – הערך המוסף של חיפה. נקודת המוצא היא כה פשוטה – שכולנו בני אדם, שאנחנו לא הסכסוך הראשון שנמשך שנים רבות עקובות מדם ומשנאה, ושהפתרון הוא שוויון מלא וכבוד הדדי.
"כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם, גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז", התעקש אותו טשרנחובסקי בסוף המאה ה-19. משורר דגול אחר, מחמוד דרוויש שמו, כתב בסוף המאה ה-20: "ואנו נאהב את החיים אם נמצא דרך אליהם". האמונה ברוח האדם, בכמיהה לחיים נורמליים ובאפשרות לחיים ביחד היא תמצית הקונספציה החיפאית. ויום אחד, כך לפחות אני מאמין, היא עוד תנצח.
* הכותב הוא יו"ר רשימת חד"ש למועצת העיר
ליאת
"אין לו לאן לחזור", תחזור למצרים, בשנים האחרונות כבר אמרת שאתה חוזר לשם, לא מתאים לך? סע לירדן, שום נכבה, פה זה ארץ-ישראל, מדהים איך מצרים וירדן "האחים" של הפלסטינאצים (שהם ירדנים ומצרים ופלסטינאים זו המצאה גאונית כמו הפסטה המעופפת), לא מוכנים לקבל אותם ולהכניס אותם כפליטים אבל אתה מצפה שאנחנו עוד נדבר איתם, לא סתם לזרת ממצרים,טוב לך ישראל דמוקרטית אבל תסנג'ר על הברברים האלו ברשת.
חיפאי
בחיפה זה עובד כי אתם לא 50% אלא איזה 10-15%. ברגע שאנחנו נתן כוח ל-50% זה יבוא עלינו רק בעוד אלימות
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
תומך טרור
איך לא שמו עדיין בבית סוהר
המצליף
הקונספצייה היחידה היא לגרש ערבים כמוך ולעודד ערבים שרוצים להשתלב .
גרוש או שילוב ההחלטה שלך!!!