ביום חמישי, משעה 18:00 ועד חצות, יהפוך מתחם סירקין 21 בשוק תלפיות לאירוע של אופנה. זה יקרה לא מעט בעזרת העסקים שבמתחם, אבל בעיקר בזכותו של כליל דקל, סטודנט צעיר לעיצוב אופנה באחד מבתי הספר לאופנה הנחשבים ביותר בעולם – Polimoda בפירנצה, איטליה.
דקל, זה מחייב הסבר. איך צעיר חיפאי בן 22 סיים שנתיים מתוך ארבע בבית הספר החשוב הזה?
"גדלתי בחיפה ולמדתי בבית הספר הריאלי עד לכיתה י"א, ואז עבר לאנקורי. התגייסתי ל-8200 והשתחררתי מוקדם בגלל בעיות אישיות. מיד כשהשתחררתי ארזתי את הדברים שלי כדי לרדוף אחרי החלום להיות מעצב אופנה".
תפרת בגדים לברבי של אחותך?
"כל החיים שלי עסקתי במוזיקה, אני בוגר בית הספר למוזיקה של הביט, אבל כבר בגיל 17 הבנתי שלצערי לא אוכל להתפרנס ממוזיקה, בטח לא בארץ. הייתי עושה רוק כבד, ובז'אנר הזה אי אפשר להתפרנס. לכן חיפשתי משהו שיש לי חיבור אליו, משהו אמנותי. הסתכלתי אל תוך עצמי והבנתי שחצי מהעיסוק שלי בחיים קשור לאופנה – מה אני לובש, איך אני נראה, מה הלבוש שלי אומר עלי, מה אני משדר החוצה. החלטתי להתעמק בזה וללמוד לצייר, ואז למדתי לתפור ביד. חקרתי על אוניברסיטאות בעולם כי ידעתי שאני רוצה יותר – אני חולם בגדול, תמיד הייתי שאפתן, קצת חי בעולם החלומות שלי והולך הכי רחוק והכי גבוה שאני יכול. הרבה פעמים גם נפלתי מן הסתם".
אתה ממש צעיר בשביל ליפול הרבה פעמים.
"נכון, אבל עשיתי הרבה דברים. עשיתי מוזיקה, שיחקתי כדורסל במכבי חיפה, ניסיתי לעשות הרבה מאוד דברים ונכשלתי. בדקתי בתי ספר וראיתי שבמקום הראשון נמצא בית הספר בפירנצה. אמרתי לעצמי שאני לא יודע לצייר וגם לא לתפור, אבל מה יש לי להפסיד. אני גם ככה צעיר בן 20 ומה אכפת לי לנסות. הכנתי תיק עבודות במשך כחודשיים ונרשמתי. אחרי כמה שבועות קיבלתי תשובה שהתקבלתי, אחד מבין 100 תלמידים חדשים מכל העולם".
קטע.
"קטע ממש, גם בגלל שזה היה בית הספר היחיד שנרשמתי אליו. שיחקתי עם המזל. אחרי חודש ארזתי את הדברים שלי בשלוש מזוודות ועברתי לשם. סיימתי את השנה השנייה ונותרו לי עוד שנתיים לסיום התואר בעיצוב אופנה. באוקטובר אתחיל את השנה השלישית, וזה קטע כי בדיוק עכשיו העיפו משהו כמו 40 תלמידים מהשכבה שלי".
ככה, במכה?
"כן. מי שלא טוב – עף. יש כאלו שנותנים להם אפשרות לחזור שוב על השנה. הם משאירים רק את האנשים האיכותיים, אלו ששווה להחזיק אותם".
ואתה כזה טוב?
"לומר לך שאני הכי טוב בבית הספר זה יהיה שקר, אבל אין ספק שאני בין המובילים. אני עושה משהו שלא הרבה עושים. רובם הולכים על ההוט קוטור בסגנון פריז או מילאנו, ואני דווקא משתמש ברחוב. אני לוקח את ההשראות שלי מהרחוב, מארכיטקטורה של בניינים שבורים או מאנשים שהם לא מעצבים. אני יכול לצלם אדם ברחוב ולשאוב השראה מהלבוש שלו לקולקציות שלי. אני משתמש רק בצבע אחד – שחור – כדי להדגיש את הצורות הגדולות שאני יוצר ואת הטקסטורות".
בוא נחזור לתצוגה בשוק.
"יש לי חופשות בין סמסטרים, ואני לא בן אדם שאוהב שקט. אני לא מרגיש טוב באזור נינוח, ולכן אני חייב תמיד להעמיס על עצמי פרויקטים ולעשות עוד ועוד דברים. בחופשת הקיץ בשנה שעברה התמחיתי אצל המעצב היפואי דוד וקסלר ועזרתי לו להכין תצוגת אופנה. השנה החלטתי להפיק תצוגה בעצמי, ודווקא בחיפה ולא בתל אביב כי בתל אביב הרבה יותר קל לעשות דבר כזה. רציתי לעשות תצוגה בחיפה כדי להיות אמיתי עם עצמי. לא רציתי להתייפייף ולומר 'אני בא מפירנצה, לכן תל אביב מתאימה לי יותר'. אז לא, דווקא חיפה, דווקא מאיפה שאני בא, דווקא השוק".
איזו זיקה יש לך לשוק?
"אמנם לא גדלתי בשוק אך יש בי זיכרון של ימי שישי שבהם ליוויתי את אמי לקניות של שבת. רציתי לחזור לסביבתי המקורית, לחיות את הרחוב ולהחיות אותו. בתצוגה משתתפות המעצבות החיפאיות מיה יניב, דקל אלמוג, אפריטה וג'והנה דהן, וכל הדוגמנים הם עובדי שוק ולא דוגמנים מקצועיים".
גם לגבי זה יש לך חלומות גדולים.
"אם התצוגה הזו תלך טוב, אני רוצה לחזור גם בשנה הבאה עם הפקה יותר מושקעת ועם יותר תשומת לב. השנה לא היה לי מימון, לא היה מישהו שישקיע כסף. אני סטודנט, אין לי הרבה כסף, אבל עשיתי את מה שאני יכול הכי טוב. אני רוצה להתחיל במסורת, לעשות משהו שיהיה מוכר. אני לא בא להתחרות, אבל לא בא לי שזה יהיה פחות משבוע האופנה בתל אביב. זו המטרה שלי. אני רוצה להביא את חיפה – כמה שהיא מהממת וכמה שזו עיר תרבותית – ולשים אותה במרכז. רציתי לעשות זאת כבר השנה ולא כל כך הלך לי, אבל בשנה הבאה אם זה יעבוד, המטרה שלי להביא גם מעצבים מחו"ל. אני שאפתן והשאפתנות שלי הביאה אותי לאיפה שאני היום".
במקום יתקיים יריד מכירות יד שנייה, ובמהלך האירוע יוגשו יין אורגני טבעי מבר היין זירו זירו ומנות טאפאס מהמסעדה הווייטנאמית פו 26. לאחר התצוגה תתקיים הופעה של ההרכב שיבוש מבאר שבע, ועל עמדת הדי.ג'יי ינגן האמן החיפאי שיי שמצליח בסצנת ההיפ הופ בארץ.
תגובות