למה החלטתי להוציא ספר? הרבה ספרים הפכו במרוצת השנים לסרטים. במקרה שלנו סדר הדברים הוא הפוך. במקרה שלנו הרעיון להוציא לאור ספר הגיח לאוויר העולם בעקבות סרט. או יותר נכון בעקבות איש אחד שחי בסרט. איש שרוצה לשכתב את ההיסטוריה, לגמד את העבר של המועדון, להשאיר על רצפת חדר העריכה קטעים ובעיקר אנשים משמעותיים מהעבר שלנו.
"ספר 100 השנים" קוראים לזה במועדון. אבל "ספר 100 השנים" הזה לא יכלול אבנים בעלות משמעות אדירה בקיר התהילה של הפועל חיפה. כל כוכבי עונת האליפות – טל בנין, גילי ורמוט, דובי שטיין, אבי קאופמן ואפרים גבאי – הם רק חלק מרשימה של דמויות מופת שלא נמצא להן מקום בספר, רק בגלל שככה החליט הראיס.
לא מובן איך אפשר לכתוב ספר על ההיסטוריה של המועדון בלי להזכיר אפילו במילה את בנין, גדול שחקני הפועל חיפה בכל הזמנים, לפחות בעיני. או את הפיזיותרפיסט האגדי שטיין ששירת את המועדון במשך יותר מ-50 שנים. זה לא ספר היסטורי. זה ספר היסטרי של אדם רודף כבוד ורודף פרסום, שמנסה לגמד ואפילו להעלים את כל מי שמטיל עליו צל.
רוצים להישאר מעודכנים?
אבל לא אלמן ישראל. להפועל חיפה יש קהל איכותי ואינטליגנטי, עמוס באנשים מוכשרים שיודעים לכתוב, ובעיקר יודעים לקדם פרויקטים יפים וחשובים. אז החלטנו להרים את הכפפה ולכתוב ספר על שתי נקודות חשובות וסופר משמעותיות בהיסטוריה של הפועל חיפה – רובי שפירא ז"ל והאליפות ההיסטורית של המועדון יבדל"א.
הספר, שיהיה בן 100 עמודים לציון שנת ה-100 של המועדון, יספר את סיפור חייו האישיים של רובי (כולל פרק מיוחד שייכתב על ידי בני משפחתו) ויסקור את ההיסטוריה של המועדון, את נקודות הציון החשובות ואת האירועים המשמעותיים לאורך 100 שנותיו. שאר חלקי הספר יוקדשו לאוהדים עצמם, שבו גם אוהדים מפורסמים וגם אוהדים מהיציע יכתבו טורים אישיים שלהם על רובי או על עונת האליפות, לפי בחירתם. ויהיה גם טור אחר מפתיע במיוחד, שירגש מאוד את כל אוהדי הפועל באשר הם. אבל עם זה נחכה, נשאיר את אלמנט ההפתעה לספר.
הספר הזה ייכתב על ידי אוהדים של הפועל, ייערך לשונית על ידם, יעוצב גרפית על ידם ואפילו ימומן על ידם באמצעות גיוס המונים שייצא לדרך בקרוב. אוהדי הפועל חיפה יוכיחו לכל מי שעדיין זקוק להוכחה כזאת, שהם לא צריכים טובות מאף אחד ושיש ביכולתם לדאוג לכל דבר ועניין הקשור במועדון או בשמירת ההיסטוריה שלו. ומעל לכל – אוהדי הפועל חיפה לא יתנו לאף אדם, מנותק ככל שיהיה, לנסות ולגמד את ההיסטוריה של המועדון, לעוות אותה או להחביא חלקים משמעותיים ממנה. לעולם לא ניתן לזה לקרות. לאף אחד.
משה דביר
כל הכבוד. יישר כוח. בשביל ההיסטוריה עם כץ מספיק ספר של 5 עמודים בשם “נס הגביע״. לא יותר.