ח"כ נעמה לזימי ממפלגת העבודה עוזבת את חיפה. לזימי היא אחת מתוך שלושה חברי הכנסת היחידים מחיפה ביחד עם איימן עודה מחד"ש ואריאל קלנר מהליכוד.
לזימי, ילידת מגדל העמק, עברה בצעירותה לחיפה בעקבות לימודיה באוניברסיטת חיפה, שם השתלבה בפעילות פוליטית ושימשה סגנית יו"ר אגודת הסטודנטים. לאורך כל הדרך היא בלטה כפעילה במפלגת העבודה, ונכנסה לזירה המקומית בבחירות 2013 כששובצה במקום השני ברשימת העבודה תחת עודד דוניץ, אך לא הצליחה להיכנס למועצה. בבחירות 2018 היא נכנסה למועצה לאחר שהצטרפה לסיעת חיים בחיפה של עינת קליש רותם שרצה ברשימה משותפת עם מפלגת העבודה. אלא שבעקבות חילוקי דעות בין השתיים יצאה לזימי בפומבי נגד התנהלותה של ראש העיר.
אחרי שנתיים וחצי במועצה הודיעה לזימי על התמודדותה בפריימריז של מפלגת העבודה ושובצה במקום התשיעי. ביוני אשתקד, לאחר החלת החוק הנורווגי והתפטרותם של חה"כ עומר בר לב ונחמן שי, היא מונתה לחברת כנסת. בבחירות האחרונות לכנסת ה-25 היא שובצה במקום השני במפלגה אחרי היו"ר מירב מיכאלי וממשיכה לכהן כחברת כנסת.
רוצים להישאר מעודכנים?
בפוסט שפרסמה הערב (רביעי) היא נפרדה מהעיר: "כבר כמה שבועות שכשאני מספרת על זה לאנשים, התשובה מתחלקת לשניים. מי שמכירים אותי רק מהשנתיים של הכנסת אומרים לי שלא ברור איך זה לא קרה עד כה, כל השאר שמכירות אותי לפני כן ויודעות מהי חיפה עבורי, נדהמות וישר מנחמות. כי חיפה היא חלק מהזהות שלי, לא משנה איפה אגור. יש משפט קבוע שאני אומרת – 'מגדל העמק אהבת נעורי וחיפה אהבתי הבוגרת' – וזה באמת כך. אם במגדל העמק עוצבה הווייתי, בחיפה עוצבה זהותי הפוליטית ותפישת הביקורת והשינוי שלי".
לזימי כתבה כי "חיפה היא העיר המדהימה בישראל, יש בה הכל, והיופי שלה עוצר נשימה למרות שרבים מדי הזניחו אותה בדרך. עיר שהיא מגדלור של שפיות בתוך מציאות כאוטית. 'חיפה האדומה' עיצבה את זהותי הסוציאל דמוקרטית, דרך הדמויות בעיר הזו נכנסתי אל עולם זכויות העובדים והפכתי לפמיניסטית, בחיפה גיליתי את כל התשוקות שלי לראשונה ומחדש, למכלול הזהות שלי, לעשייה למען שינוי, לאמנות, לאורבניות, לאקטיביזם ולחיים משותפים".
את הפוסט היא סיימה במילים: "אבל מעל לכל, חיפה היא עיר של תקווה. ההיסטוריה והעבר המפואר שלה שזורים בכל פינה בעיר, בכל מרחב. חיפה של מאבקי עובדים ושוויון, של פמיניזם חתרני, של מחאה ושלווה גם יחד, של תרבות, של ביקורת פוליטית, של חיים משותפים ורב תרבותיות, של סולידריות והכלה. היה לי כבוד גדול להיות חברת מועצת עיר בחיפה ולקחת את המטען ואת המסע שעברתי איתה אל הזירה הלאומית. את פוסט הפרידה הזה כתבתי בדמעות בבית מלא בארגזים מלאים בזיכרונות. אז זה רק זמני ועוד נתראה. חיפה אהובתי".
לחלוטין ברור - היא לעצמה בלבד
כל מי שהיה סביב קליש הצוות הכי קרוב עזב את חיפה או עזב את קליש ועבר למגזר הפרטי
בעיקר הצליחה להבהיר להם שאין סיכוי לשנות דברים בעירייה ובטח שהיא לא האדם המתאים לשנות
לזימי עשתה סיבוב יפה על חיפה. שנתיים בלבד במועצה והופ לכנסת. אופורטוניזם שמובן היום לכל הצעירים
הכסף והכיבודים לפני הכל. הג'וב הנוח לפני התרומה לחברה ולסביבה.
זה כל כך לא מפתיע שלא מובן לי איך יש המופתעים. אני חושבת עליה מהיום הראשון שבאה לחיפה לקדם לעצמה את הקריירה ותו לא.
רונית
חיפה היא לא עיר לצעירים וכאלה שרוצים עתיד וקריירה. חיפה היא עיר לקשישים ונתמכי ביטוח לאומי.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
שמאלנית מטורללת. לא נתגעגע. רק אל תחזרי
בר דוד שלמה
נעמה, בהצלחה רבה, את חכ"ית ראויה , פמיניסטית , חרוצה, ישרה . הלואי עוד רבים כמוך בכנסת ישראל ולא משנה מאיזה קשת פוליטית
בהצלחה. נחכה לך והלוואי שגם במישור הארצי תתמכי בעיר חיפה מרחוק
עופר
לפי ההתנהגות שלה בוועדות הכנסת, מדובר בבחורה ילדותית ולא כל כך חכמה.
נקוה שהאבודה לא תעבור אחוז חסימה
אופורטוניזם מחליא