אחרי 90 שנה: חומוס פרג' נעל את הדלתות בפעם האחרונה

לאחר 90 שנה, מהן 55 בשדרות המגינים, סגרה אתמול (שבת) מסעדת חומוס פרג' את הדלתות בפעם האחרונה. בפוסט קורע לב בפייסבוק, הודיע אמיר נג'אר, בנו של פרג', על סגירתו של מוסד חיפאי נוסף.

"עם עיניים דומעות ובלב כבד אני מודיע על סגירת חומוס פרג' בחיפה", הוא כתב, "אני רוצה להודות לכל הלקוחות, שחלק גדול מהם הפך למשפחה, אני ואבא פרג' אוהבים אתכם על אמת, כל אחד ואחת מכם. 55 שנה באותו מקום בשדרות המגינים 29 ועוד 35 שנה לפני זה בבית של סבא שלי בתוך ואדי ניסנאס, וביחד זה 90 שנה של נתינה, אהבה ועבודה קשה. ההחלטה היתה לא פשוטה, אבל הכרחית".

נג'אר, למה סגרתם?

"יש הרבה למה. אחד מהם זה בגלל עיריית חיפה והביורוקרטיה שלה. אני משלם 4,000 שקל ארנונה בחודש, ולפני כמה חודשים התקשרו אלי שיש לי חוב – מס על השלטים. הם דורשים ממני לשלם 10,000 שקל בשנה על שלט. מה אני, משרד האוצר? מאז נכנס לי הג'וק הזה של לסגור את העסק. סיבה אחרת היא המסים הגבוהים, אבל גם בגלל חומרי הגלם שהתייקרו מאוד וגם בגלל שאין עובדים. אי אפשר להשיג עובדים במדינה הזו. בכל ביחד הוציא לי את החשק. אני עובד ועובד ומגיע ה-15 לחודש, ואת כל מה שהרווחתי אני משלם לארנונה, מים, חשמל, מסים, ולא נשאר לי כלום מזה. אז בשביל מה? זה פול גז בניוטרל". 

מצער מאוד.

"זו המציאות, אני לא ממציא. אנחנו עובדים בשביל הרשויות. הגעתי למצב שעובד שלי מרוויח לפעמים יותר טוב ממני. זה לא הגיוני, אני יודע שמי שהולך לעבוד צריך להרוויח כסף, לא להפסיד. נתתי את הלב שלי לעיר הזו, גם אבא שלי, וזה לא משתלם כל העצבים האלה ועל כלום, כי זו עבודה קשה ואין תמורה. לפני שבועיים החלקתי במחסן על הגב אבל סבלתי והמשכתי לעבוד עם כאבים כדי לספק שירות טוב. לא הלכתי לרופא רק כדי שהמסעדה תישאר פתוחה. אני מרגיש שהמסעדה הזאת הורגת אותי. אין לי אחים – יש לי שלוש אחיות שלכל אחת קריירה משלה – ואין מי שיעזור. משנת 2009 לא לקחתי יום חופש, לא יצאתי לחופשה, בעצם לא יצאתי מגבולות חיפה".

מתי התחלת לעבוד במסעדה?

"לפני 30 שנה בדיוק, כשהייתי בן 18. אבל כבר מגיל 3 הייתי הולך עם אבא למסעדה, והוא היה שם אותי בין הסירים, בין שקי תפוחי האדמה. כל הזיכרונות שלי הם מהמסעדה. יש לנו לקוחות שנכנסו אלינו רווקים, והיום כבר יש להם נכדים שהם חיילים. זה הדבר היחיד שעשיתי בחיים, אני לא מכיר משהו אחר".

ואבא גם הוא המשיך להגיע למסעדה?

"היא בן 75 ואוהב לעבוד. אבא הוא המנוע של המקום. הוא מגיע כל בוקר ב-4:30, הוא פותח והוא סוגר. אני בכלל שם בשביל אבא שלי, כי אין לי עוד אחים. אני לא רציתי להיות בעסק הזה, אבל לא היה מי שיעזור לו חוץ ממני. אמרתי לו שאני שם בשבילו, אבל הגיע הרגע שאני לא יכול יותר. קשה לי פיזית, קשה לי נפשית. מנטלית קשה לי פה, גם המצב הביטחוני לא נראה לי. מפחיד פה. לא שאני מאוים, אין לי סכסוך עם אף אחד, אבל אני פוחד ללכת ברחוב".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

מה אבא אומר על הצעד?

"אבא כבוי, קשה לו מאוד, אבל הוא מבין אותי. הוא מבין שקשה לי, שאני לא יכול להמשיך, לא מנטלית ולא פיזית. אני גם לא רוצה לריב איתו בגלל העבודה. אני לא רוצה להפסיד את אבא שלי בגלל ויכוחים בעבודה".

הבנתי שאמנם אתם סוגרים, אבל החומוס שלכם עוד יישאר פה.

"הבשורה הטובה היא שמסרתי את המתכון של החומוס שלנו למסעדת סטאר שנמצאת 30 מטר מאיתנו כדי שהלקוחות שהתרגלו לטעם שלנו לא יאבדו אותו. לחומוס הזה באמת יש טעם מיוחד וייחודי. אני מכין להם ספר מתכונים, עם מתכון לחומוס, לטחינה, לפול, למשוואשה ולקובה של פרג', ואבא יהיה איתם כמה שעות ביום כדי ללמד אותם. הם יהפכו את החומוס שלהם לחומוס שלנו, כך שאני מזמין את כל הלקוחות שלנו ללכת לשם. הטעם יהיה אותו טעם, אבל אני אישית לא אהיה שם".

הקובה שלכם זה משהו מיוחד.

"אני אמשיך לעשות קובה מהבית למי שרוצה. יש לי אמנם כאבי גב, אבל בישיבה במרפסת אני יכול להכין לך קובה כמה שאת רוצה".

מה אתה מתכוון לעשות לאחר שתחזור מהחופש?

"אני לא יודע, אני פתוח להצעות. אני לא מתחרט על כלום. זכיתי להכיר הרבה אנשים שהפכו בשבילי למשפחה, וזה הרבה יותר טוב מכל כסף. זכיתי להכיר אנשים שלא יתנו לי ליפול. אנשים אוהבים אותי, אוהבים את האוכל שלי, יש לי קסם בידיים מבחינת אוכל. אני מצפה לפרק חדש בחיים, פרק טוב יותר. אני רוצה למכור זיכיונות לחומוס שלנו. מי שרוצה לפתוח חומוסייה וירצה להשאיר את המותג פרג' חי, אין לי בעיה. מוזמנים להתקשר אלי בטלפון 052-6454302. גם בשביל הקובה".

הקובה של חומוס פרג' (צילום: אמיר נג'אר)