חברת בז"ן הגישה אתמול (שלישי) לבית המשפט המחוזי תביעה בסך של 148,484,662 שקל נגד מדינת ישראל, מנהל רשות מקרקעי ישראל, החשב הכללי במשרד האוצר ומנכ"ל משרד האנרגיה.
תביעה זו היא תביעה מחודשת לאחר שתביעה דומה הוגשה על ידי בז"ן באוקטובר 2022, אך אז היא הוגשה כעתירה לבית המשפט ביושבו כבית משפט לעניינים מינהליים. המשיבים (שכעת הם הנתבעים) ביקשו לסלק את העתירה בטענה שהיא הוגשה בחוסר סמכות עניינית. השופט מנחם רניאל קיבל את הבקשה, מחק את העתירה, קבע כי אין לבית משפט לעניינים מינהליים סמכות עניינית לדון בעניין, והמליץ שהעתירה תוגש לבית משפט שאינו בית משפט לעניינים מינהליים.
התביעה הנוכחית, בדומה לעתירה הקודמת, הוגשה כנגד החלטתם של מנהל רשות מקרקעי ישראל, החשב הכללי במשרד האוצר ומנכ"ל משרד האנרגיה מ-1 בספטמבר 2022 להתנגד להודעת בז"ן בדבר כוונתה ליזום שינוי ניצול בנכס שאינו בשימוש להקמת מתקני אחסנה ומשרדים ולהשכרת הנכס לתקופה מוגבלת. במילה "נכס" מתכוונת בז"ן לשטח שעליו פעל מפעל חיפה כימיקלים.
בז"ן טוענת כי "הנכס הוא חלק מהמקרקעין הנמצאים בחזקתה הבלעדית ואשר עליהם חל הסכם 2007 (הסכם פשרה בין בז"ן למדינה ביחס לזכויות בז"ן במקרקעין במפרץ חיפה; ב"כ), וזאת לאחר שהתובעת טענה כי מרבית השטחים שעליהם פעלה נמצאים בבעלותה, ואילו המדינה חלקה על טענה זו. המחלוקת לא אפשרה להשלים את תהליך הפרטת התובעת, וההסכם נחתם בין הצדדים כדי לפתור בעיה זו". לטענת החברה, לפי הסכם הפשרה היא זכאית להירשם כחוכרת לדורות של 49 שנים עם אופציה ל-49 שנים נוספות של מקרקעין במפרץ חיפה, ובהם גם הנכס המדובר".
בז"ן מציינת כי מטרת החכירה במקרקעין, כפי שמפורט בהסכם 2007, הוא זיקוק נפט או תחנת תדלוק או עשיית המשך, וכי העברת זכויות במקרקעין או ניצול שאינו תואם את מטרת החכירה כפוף למסירת הודעה למנהל רשות מקרקעי ישראל, החשב הכללי במשרד האוצר ומנכ"ל משרד האנרגיה ו/או קבלת הסכמתם, כפי שמעוגן גם בהחלטת ועדת השרים לענייני הפרטה – "הפרטת בתי זיקוק לנפט" מינואר 2007.
רוצים להישאר מעודכנים?
בז"ן ממשיכה וטוענת כי זה כשנתיים, מאז שמפעל חיפה כימיקלים נהרס ונסגר, החזקה בנכס הוחזרה אליה, והוא עומד ריק וללא שימוש. משכך פנתה בז"ן לנתבעים והודיעה על כוונתה להשכיר את הנכס "לשימושים שונים שאינם זיקוק הכוללים בין היתר אחסון ומשרדים. הנכס אינו נדרש לצורך זיקוק נפט, והנתבעת 1 (מדינת ישראל; ב"כ) מעולם לא דרשה כי התובעת תקיים בו פעילות של זיקוק או תחנת דלק או תעשיית המשך. בנסיבות אלה, חלף השארתו ריק, התובעת ביקשה לנצלו באופן שונה ולהשכירו לצדדים שלישיים למטרות אחסנה ומשרדים לתקופה מוגבלת שלא תעלה בכל מקרה על המועד שייקבע לפינוי בז"ן".
הנתבעים התנגדו לכוונתה של בז"ן משום שהנכס אינו נדרש למטרות החכירה, ועל כך נכתב בתביעה: "הנתבעים התנגדו להשכרה וסיכלו, ועדיין מסכלים, את ניצול זכויות התובעת בנכס ללא כל הנמקה. במצב שנוצר כתוצאה מהחלטת הנתבעים, התובעת היא חוכרת לדורות בנכס שאין לה אפשרות לעשות בו כל שימוש, ונגזר על הנכס לעמוד ריק ולא להניב פירות. במקום זאת היא נאלצת להוציא סכומים לא מבוטלים המצטברים למיליוני שקלים לשם כיסוי עלויות נלוות הכרוכות בחזקתה בנכס בשטח גדול, ובראשן עלויות ארנונה לרשות המקומית".
עוד ציינה בז"ן את התוכנית לפינוי המפעלים ממפרץ חיפה: "מכיוון שבמקביל הממשלה מקדמת תוכנית מתאר ארצית למפרץ חיפה, שתביא לפינוי התעשייה הפטרוכימית מהאזור, הולך ומצטמצם חלון ההזדמנויות להשכרת הנכס בשנים הקרובות עד למימוש התוכנית, וזאת בשל חוסר הוודאות העסקי שיצרה המדינה. מסיבה זו התביעה אינה מתמקדת בסעד של אכיפה. במקום זאת מבקשת התובעת סעד של פיצוי כספי בגין אובדן רווחים עתידיים כתוצאה מהיעדר האפשרות להשכיר את הנכס, בתוספת העלויות הכרוכות באחזקתו השוטפת, בסך מצטבר של 148,484,662 שקל לתקופה של 15 שנים".
משמעות הדבר היא שבניגוד לעתירה המינהלית, שהוגשה במסגרת שינוי ייעוד במקרקעין ובה ביקשה בז"ן כי בית המשפט יבטל את החלטת המשיבים שהתנגדו להשכרת הנכס, התביעה הוגשה כתביעה כספית.
ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר: "כנהוג בדיונים משפטיים, תגובתנו תינתן בבית המשפט".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "התביעה הועברה לעיוננו. תגובת המדינה תינתן בבית המשפט".
איל מ
ומתי בז"ן ישלמו על כל מיקרי הסרטן שהם גרמו?
1
גם גורמים סרטן לעמק יזרעאל וחיפה רבתי כולל הקריות, גם תובעים עוד כסף?!
שישלמו לחולים, לרופאים, למשלמי ביטוח בריאות – שישלמו!