-->
יקירי העיר חיפה (צילומים: עיריית חיפה)
יקירי העיר חיפה (צילומים: עיריית חיפה)

בכבוד ובהוקרה: נבחרו יקירי העיר חיפה

12 אישים חיפאים - ד"ר יצחק הירש, אגנס שחאדה, הרב דוד מצגר, ד"ר אישטו קבדה, עיסא ח'ורי, עו"ס דוד אולמן, ד"ר אמנון רופא, דוד גיא, עו"ד יוסף גילאור, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, משה מנו ופרופ' ניצה בן דב - נבחרו ליקירי העיר חיפה ויקבלו את האות במהלך חודש יוני

פורסם בתאריך: 21.5.23 16:23

נבחרו יקירי העיר חיפה לשנת 2021. האות יוענק במהלך חודש יוני ל-12 אישים חיפאים על פעילותם במגוון נרחב של תחומים למען העיר ותושביה. יצוין כי ועדת יקירי העיר מתכנסת בכל שנה ובוחרת, אך בשנים שבהן הטקס לא מתקיים נוצר פער בין החלטות הועדה לשנת הבחירה.

יקירי העיר חיפה החדשים הם:

ד"ר יצחק (איצו) הירש: יליד רומניה, ניצול שואה, עלה ארצה עם רעייתו בשנת 1962. לצד עבודתו כרופא ילדים הקדיש ד"ר הירש את חייו להנצחת השואה. הוא מקיים עשרות מפגשים עם תלמידי תיכון קרית חיים ובסיס הטכני של חיל האוויר, מרצה בקיבוץ לוחמי הגטאות ובפני חיילים בבסיסי צה"ל השונים ומלווה בהתנדבות משלחות בפולין כרופא וכאיש עדות. נוסף על כך תרם ד"ר הירש למוזיאון יד ושם מכספו ופריטים אישיים שאותם שימר ממחנות ההשמדה.

אגנס שחאדה: הגיעה לישראל כמתנדבת במעון הלב הקדוש בחיפה. כאן היא הכירה את כמיל, שיהפוך לימים לבעלה ואשר שיתף אותה בחלומו להקים בית חם לאסירים ולנזקקים בעיר. שבועות ספורים לאחר נישואיהם כבר חלקו בני הזוג את ביתם הקטן עם שני אסירים, ועד מהרה היה הבית צר מלהכיל את הנזקקים הרבים שהתדפקו על דלתותיהם. השניים פנו לבישוף העדה היוונית קתולית בעיר, וזה העמיד לרשותם מבנה של כנסייה בעיר התחתית, שאותו הם שיפצו בעזרת אסירים משוחררים וכספי תרומות והפכו אותו ל"בית החסד". בשנת 2000 הלך כמיל לעולמו בגיל 46 בלבד, אך אגנס לא זנחה את החלום והמשיכה לפתח את מפעל חייהם המשותף הכולל כיום מלבד תמיכה באסירים, בנזקקים, בדרי רחוב ובנשים במצוקה גם מרכז העשרה לנוער בסיכון. גם היום, כשהיא בגמלאות וסבתא לעשרה נכדים, ממשיכה שחאדה לסייע לכל נזקק ללא הבדל דת, גזע ומין, מבקרת בבתי סוהר, מתנדבת במוסד לביטוח לאומי ומסייעת למשפחות במצוקה ולילדים ובני נוער בסיכון.

הרב דוד מצגר: כמנכ"ל המועצה הדתית דאג לטפח קשר הדוק בין מנהיגי הדתות ולאחד בין מגזרי האוכלוסייה השונים בחיפה. במסגרת זו הוא קיים בבתי ספר פאנלים בהשתתפותם של ראשי הדתות במטרה להעמיק את ההיכרות ביניהם ולעודד קירוב לבבות בעיר. במהלך השריפה שפרצה בשנת 2016 בחיפה הוא הקים משלחת רחבה של מנהיגים מכל הדתות שערכה סיורים בשכונות והציעה סיוע למאות משפחות, שאת חלקן הוא מלווה עד היום. לצד פעילותו כמנכ"ל המועצה הדתית סייע מצגר להקמה ושיפוץ בתי כנסת ומקוואות, ארגן סדרי פסח שכונתיים, ובמהלך מגיפת הקורונה עזר למשפחות רבות בחלוקת מזון וציוד שלהם הם נזקקו.

ד"ר אישטו קבדה: נולד באתיופיה, למד כימיה, ולאחר קבלת התואר השני עבד כמרצה ומאוחר יותר כיועץ וכפעיל חברתי לקידום החינוך במדינה. בשנת 1994 הוא עלה לישראל והשלים תואר שלישי בהנדסת מזון בטכניון. מאז ועד היום פועל ד"ר קבדה לרווחתם של בני העדה האתיופית. הוא פעל בהתנדבות בשותפות חיפה-בוסטון לשילוב יוצאי אתיופיה בעיר והיה שותף לפיתוחה של התוכנית "שילובים" שעוסקת בחינוך בכל הגילאים, בתעסוקה ובפיתוח מנהיגות קהילתית. כיום עומד ד"ר קבדה בראש עמותת מנהיגי העתיד, שגם להקמתה הוא היה שותף. התוכנית, שמופעלת בשיתוף עם הטכניון ועם מכללת אורנים, מעודדת מצוינות בקרב בני נוער ומכוונת אותם ללימודי מדע, הנדסה, טכנולוגיה ומתמטיקה. ד"ר קבסה הפך מודל לחיקוי עבור צעירים רבים מבני הקהילה האתיופית שהלכו בעקבותיו ללימודים אקדמיים.

עיסא ח'ורי: ייסד בשנת 1960, בהיותו בן 20 בלבד, את מועדון הפועל אחווה חיפה. שם המועדון משקף את החזון שעמד בפני ח'ורי להקמתו – לגבש כאחים באחווה משותפת את בני גילו מכל העדות והדתות בחיפה. במהלך השנים הוא הקים מחלקות ג'ודו, כדורסל, אגרוף וכדורגל לכל הגילאים. בשנת 2010 זכה ח'ורי בצלחת הוקרה של ההתאחדות לכדורגל על יובל של עשייה ותרומה לספורט בישראל. המועדון שאותו הקים לפני 63 שנים הוכתר על ידי ההתאחדות לכדורגל כמועדון הוותיק במדינה, וח'ורי הוכתר כיושב הראש הוותיק במדינה. במשך כל השנים תרם ח'ורי בפעילותו בתחום הספורט להרחקת בני נוער מעולם הפשע.

 

עו"ס דוד אולמן: שימש בשנות ה-70 כעובד סוציאלי בחיל הים והיה אחראי על גיוסם ועל קליטתם של נערים שעד אז לא גויסו לצבא בשל עברם הפלילי. בעיריית חיפה הוא הקים ועמד בראש המחלקה לטיפול בקשיש עד לפרישתו לגמלאות. הוא היה בין יוזמי הגימלאידה שהפכה למסורת בעיר, טיפל בחסידי אומות העולם שהתגוררו בחיפה ואותם הכיר באופן אישי. באירועי חירום הוא היה אחראי על פעילות העובדים הסוציאליים במכון לרפואה משפטית באבו כביר. על כל אלה זכה אולמן בתואר מנהל מחלקה מצטיין של משרד העבודה והרווחה. מאז פרישתו לגמלאות ממשיך אולמן בפעילותו ומשמש נציג ציבור במרכז לחקר ולימוד הזקנה באוניברסיטת חיפה וחבר הנהלת שילה. במקביל לפעילותו המקצועית תרם אולמן לעיר בפעילות מוזיקלית רבת שנים בתחומי החזנות והזמר החסידי. אולמן, המוכר בכינוי "החזן החיפאי", ידוע גם כמלחין וזכה במקומות הראשונים בפסטיבלים ובתחרויות. הוא מופיע בהתנדבות בבתי חולים ובאירועים למען הקהילה.

ד"ר אמנון רופא: יליד חיפה, שימש מנהל המרכזים הרפואיים כרמל ובני ציון. הוא תרם רבות לפיתוחו ולשגשוגו של בני ציון, בין השאר בעזרת כספי תרומות שאותן גייס בארץ ובחו"ל. לאורך השנים טיפל ד"ר רופא באלפי חולים והכשיר בתחומי עיסוקו דורות של סטודנטים בטכניון ובאוניברסיטת חיפה. נוסף על כך הוא משמש דירקטור, יועץ ארגוני וחבר הנהלה בחברות ובארגונים אשר פועלים בתחום הבריאות.

דוד גיא: פועל בהתנדבות במשך יותר מ-50 שנה במגוון תחומים ומילא שורה ארוכה של תפקידים ציבוריים, ובהם חבר הנהלת רשת מתנ"סי רמות, יו"ר ועד הר הכרמל חיפה, מ"מ יו"ר הנהלת בית הגפן, חבר הנהלת האיגוד לכבאות והצלה חיפה, יו"ר הנהלת מרכז הטניס חיפה, נציג ציבור בבית הדין האזורי בחיפה, חבר דירקטוריון החברה לפיתוח עכו העתיקה ומ"מ יו"ר החברה, חבר הנהלת החברה הממשלתית לתיירות, חבר הנהלת חסך וחבר הנהלת פסטיבל הסרטים.

עו"ד יוסף גילאור: היה שותף בכיר ומנהל משרד עורכי הדין החיפאי הוותיק סלומון ליפשיץ. לצד עיסוקיו המקצועיים פועל עו"ד גילאור בהתנדבות לרווחת תושבי חיפה, בין השאר כחבר ועד העדה הספרדית בחיפה שבראשו הוא עומד בעשור האחרון. ועד העדה פועל בתחומי חינוך, תרבות, בריאות, סיעוד ורווחה, מפעיל את בית האבות הספרדי ומקיים מפעל מלגות שמעניק מדי שנה מלגות בהיקף נרחב לסטודנטים חיפאים. בתוך כך מכהן עו"ד גילאור כקונסול כבוד של תאילנד בישראל וכנשיא לשכת המסחר והתעשייה ישראל-תאילנד שאותה ייסד וקבע את מקום מושבה בחיפה. על פעילותו ועל תרומתו רבות השנים לקידום היחסים המסחריים והתרבותיים בין העמים העניקה לו ממלכת תאילנד את עיטור המופת.

הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ: נציב שירות המדינה ורב שכונת אחוזה. הוא שימש בעבר דיקן הפקולטה למתמטיקה בטכניון, יו"ר הסגל האקדמי של הטכניון, דיקן היחידה ללימודי המשך בלימודי חוץ של הטכניון, יו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, נשיא אוניברסיטת בר אילן, חבר כנסת ושר המדע והטכנולוגיה. לצד עיסוקיו האקדמיים והממלכתיים ממלא פרופ' הרשקוביץ שורה ארוכה של תפקידים ציבוריים, ובהם חבר בחבר הנאמנים של מוסדות אקדמאיים רבים, חבר מועצת ההסכמה של לשכת המבקרים הפנימיים בישראל, חבר בפורום לאחריות לאומית, חבר במועצת החוקה של המכון הישראלי לדמוקרטיה וחבר בוועדת ההיגוי העליונה ללימודי מדע וטכנולוגיה של מערכת החינוך. הוא נמנה עם מנסחי אמנת כנרת השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים ולמחנות בציבור היהודי. על כל אלה ועוד זכה פרופ' הרשקוביץ להוקרה בארץ ובעולם וקיבל בין השאר את פרס לנדאו למחקר, את מגן נגיד רוטרי לסובלנות ואת תואר עמית כבוד למחקר של בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים.

משה מנו: ייסד את חברת מנו ספנות שפועלת בתחום ההובלה הימית וענף הקרוזים הימיים של ישראל. מנו מכהן כקונסול כבוד של רוסיה בחיפה וצפון ישראל. הוא סייע להעלות לארץ אלפי עולים ממדינות חבר העמים וליישב אותם בחיפה. לאורך השנים תורם מנו ותומך בניצולי שואה, בילדים בסיכון, בפנימיות נוער, במקלטים לנשים בסיכון, בסטודנטים בני העדה האתיופית שלומדים באוניברסיטת חיפה, בבית הכנסת הסלוניקאי בחיפה ובחיזוק הקהילה היהודית מיוון בכלל ומסלוניקי בפרט. על פעילותו ועל תרומתו לחיל הים זכה מנו לתואר יקיר חיל הים. כמו כן הוא זכה בתואר יקיר הפורום העסקי של אגודת ידידי האוניברסיטה חיפה על תרומתו למשק הישראלי.

פרופ' ניצה בן דב: כלת פרס ישראל לחקר הספרות העברית והכללית לשנת 2021 וחברת הסגל האקדמי בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. היא שימשה עורכת הראשית של הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה ויו"ר הערוץ האקדמי. פרופ' בן דב הקימה שתי תוכניות לתארים מתקדמים ועמדה בראשן – נשים ומגדר ולימודי תרבות – והובילה את סדרת ההרצאות "בדרכן". פרופ' בן דב נחשבת מרצה נערצת, ותהילתה באה לא רק בזכות ההוראה מלאת ההשראה אלא גם בזכות היחס האנושי והאישי שאותו היא מעניקה לכל תלמיד. בתיאטרון חיפה הקימה פרופ' בן דב את הקברט הספרותי שהפך מודל לחיקוי ליוזמות דומות בארץ, והיא נמנית עם יוזמי הפרויקט "דרך השיר", שבמסגרתו נתלו ברחבי העיר התחתית טקסטים מאוירים של שירים עבריים מתורגמים לערבית.

 

תגובות

3 תגובות
3 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    יש אלפי יקירי העיר חיפה שלא זכו לרחובות על שמם ואפילו לא לאזכור עירוני כלשהו מלבד תעודה.
    אבל יהורם גאון ולהקת משינה, מייק ברנט ואריק אינשטיין – מה בדיוק תרומתם לחיפה???

  2. גאה להיות חלק

    כרגיל במדינת היהודים
    לא מצאו ספרדי אחד לכבוד יקירי חיפה
    אין כבוד לספרדים
    מענין מי אלו שבחרו
    כמו השופטים בישראל
    כל זה בלי לזלזל באף אחד מהזוכים

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר