הכירו את המיזמים החברתיים של התוכנית "עושים פה"

"עושים פה – התוכנית לשינוי חברתי" היא יוזמה של המנהיגות הצעירה של שותפות חיפה-בוסטון, וביחד עם העמותות ארץ-עיר ותור המדבר ועם ארגון VALUE MAKER היא יצרה את המאיץ העסקי-חברתי הראשון שאיגד אליו יזמים ויזמיות שהשינוי החברתי בוער בהם.

לפני כחצי שנה הזמינה שותפות חיפה-בוסטון את מי שמעוניין לפתור אתגרים חברתיים ורואה בעצמו יזם בנשמה להשתתף בתוכנית ייחודית וממוקדת תוצאות, והעניקה להם הכשרה, כלים והדרכה מקצועיים וליווי של יזמים עם הצלחות מוכחות ושל אנשי מקצוע מנוסים. התוכנית התאימה למועמדים עם להט ועם כישורים, אך לא דרשה מהם להציג בהכרח רעיון לפתרון האתגר. כחלק מהתוכנית הם עסקו בפיתוח רעיונות חדשים ובליטוש רעיונות קיימים.

"מטרות הפעילות שלנו במסגרת התוכנית הן לחזק את הקשר בין צעירים לחיפה ולבסס את תרומתם תוך השארתם בעיר", מסבירה מנכ"לית השותפות ורד ישראלי, "אנחנו מאמינים שטיפוח חברתית מועיל לתחושת השייכות לעיר. התוכנית מעודדת צעירים לפעול בחיפה ומסייעת להם במציאת פתרונות לאתגרים הקיימים בעיר".

התוכנית בנויה מחמישה שלבים, שהסופי שבהם יתקיים ביום שני, ובו יציגו המשתתפים את המיזמים בנוכחות ראש העיר יונה יהב, משקיעים ונציגי שותפות-בוסטון והארגונים השותים לתוכנית. לשלב הגמר עלו שישה מיזמים, והנבחרים שבהם יזכו במימון של עד 40,000 שקל לפיתוחו ובחבילת שירותים מקצועיים תומכים. אנחנו בחרנו להציג שלושה מהם.

רובין פוד

יזמים: שי רילוב ונועה קוזאק

רובין פוד היא יוזמה ללא מטרת רווח שהקימה קבוצה שהחליטה לגעת במקום הכואב של בזבוז מזון בארץ, כאשר מטרתה היא חשיפת הנושא לקהל הרחב בניסיון ליצור שינוי תודעתי. ברובין פוד עובדים מול חקלאים ורשתות שיווק, אוספים מהם את המזון שלא נמכר והופכים אותו לארוחה מעולה, כשכל סועד יכול לשלם כרצונו. את האירועים מפיק צוות פעילים מסור הפועל בהתנדבות.

שי רילוב, 24, הוא עמית של מרכז השל לקיימות אשר רוצה לעשות משהו מועיל לעולם. הוא גר בחיפה כתשע שנים, ואת רוב חייו בילה בארצות הברית ובניו זילנד. הוא בוגר תיכון ויצו לאמנויות במגמת גרפיקה. רילוב לא שוכח לתת קרדיט לשותפתו נועה קוזאק ולאיש שבזכותו הארוחות והפעילויות הנוספות יוצאות אל הפועל, השף קובי קרולה.

"נועה למדה צילום בויצו וחיפשה פרויקטים מעניינים לתיעוד", הוא מספר, "נפגשנו בכמה מבצעים של הצלת מזון והיא התחברה לנושא. הרבה זמן חשבנו איך להרים אירוע שמדבר להמונים, ודרך ידידה משותפת הכרנו את אביה קובי, שהוא מסעדן עם הרבה שנות ניסיון. כך נוצר האירוע הראשון בדוכן פלאפל של הבת שלו שאליו נדחסו 70 איש שלהם סיפרנו על המיזם. הם שמחו לאכול טוב ולשלם כרצונם. הקמנו את היוזמה הזו כדי לחבר אנשים לנושא של בזבוז מזון. זה נושא כאוב ונוגע לכולם. כולם מכירים אותו אבל לא ממש מבינים איך לגשת אליו ואיך ניתן לפתור בעיות שקשורות בו, כי זה משפיע בצורה משמעותית לא רק על החברה ועל הסביבה אלא גם על הכיס של כל אחד מאיתנו ועל חיינו. החלטנו לעשות אירוע שמחבר אנשים לדבר הזה דרך כך שאנחנו מצילים מחקלאים ומרשתות השיווק פירות וירקות שנזרקים בגלל סיבות אסטטיות, לוגיסטיות או עודפים. ישראל זורקת מזון בשווי של 18 מיליארד שקל בשנה. אנחנו לוקחים את הר המזון הזה ומשתמשים ביצירתיות של קובי ובעזרה של הרבה מתנדבים, ועושים מזה ארוחות למאות אנשים".

מבחינה לוגיסטית, איך אוספים את כל הפירות והירקות?

"בשילוב של מתנדבים, נהגים וקשרים אנחנו מצליחים לגרום לזה לקרות".

שינוע עולה כסף, מאיפה אתם משיגים אותו?

"מעבר לאירועים הציבוריים אנחנו מפתחים אירועים הקשורים במזון – הסעדה, קייטרינג, סדנאות, הרצאות ותחרויות בישול. אנחנו עומדים בדיוק עכשיו בפני פיתוח של כל הדברים האלה כדי שנוכל להיות עסק חברתי בר קיימא ולהגיע להרבה מאוד אנשים בפלטפורמות שונות. אנחנו פועלים בחיפה אבל לוקחים את הפעילות שלנו אל מחוץ לעיר. למשל עשינו קייטרינג לכנס במכון ויצמן ולאירוע של גרינפיס. ההכנסה מהאירועים האלה גורמת לנו להמשיך בפעילות שלנו. הכסף שאנחנו מרוויחים הולך ישר לעמותה להמשך הפעילות. באירועים שלנו העלויות פחותות מבחינת כוח האדם והפוד קוסט, וזה שמאפשר לנו להיות רווחיים. כרגע אנחנו בשלב הסטארט אפ".

מי מגיע לארוחות הציבוריות?

"כלל הציבור. פעם בחודש-חודש וחצי מתקיים אירוע גדול שכ-300 אנשים מגיעים אליו ומשלמים כפי יכולתם. האירועים מתקיימים במתחם של עמותת אנוש ברחוב החלוץ בהדר. בנוסף, בכל יום חמישי אנחנו מקימים דוכן של פירות וירקות ברחוב מסדה בהדר, אשר פועל באותה מתכונת של שלם כפי יכולתך. בניגוד לגופים אחרים שמתעסקים בהצלת מזון אנחנו פונים לכולם – הומלסים, הורים לילדים, סטודנטים ותושבי השכונה. כל אחד יכול לבוא, גם הנזקקים, ובשמחה".

מה אתם רוצים לקבל מהתוכנית לשינוי חברתי?

"כלים כדי להפוך את הדבר הזה לעסק יותר הוליסטי, בר קיימא ובעל אימפקט חברתי רציני. יש לנו הרבה מהאלמנטים האלה, אבל נשמח לסדר אותם בצורה יותר אישית וליצור תוכניות של שיווק וחינוך מחדש. אנחנו רוצים להפוך את זה למשהו שיכול לשרוד, לשגשג ולהפוך את בית הקפה ואת הארוחות הציבוריות לרשת ארצית".

יש לכם מודל עסקי?

"בתי קפה כאלה יש ברחבי העולם, אנחנו לא המשוגעים הראשונים שעושים את זה, אבל אנחנו הראשונים בארץ. כעת אנחנו עובדים על דוגמא אחת שתהיה ברת שכפול למקומות נוספים בארץ. נסעתי לאירופה לחקור מקרוב את היוזמות שם ולמדתי המון תוך כדי עשייה. אנחנו עדיין לומדים בכל רגע. האירוע הראשון נערך לפני שנתיים, וכיום אנחנו כבר הרבה יותר מנוסים. קיבלנו המון ייעוץ ועזרה, המון מתנדבים הצטרפו כי הם מאמינים במה שאנחנו עושים, אז הדברים מתקדמים יפה".

שי רילוב (צילום: שיר רילוב)

נועה קוזאק (צילום: אופק רון כרמל)

קובי קרולה (צילום: נועה קוזאק)

תלביש את זה הלאה

יזמת: שחר יריב

מכירות את זה שלכבוד אירוע ממש חשוב אנחנו מנצלות את ההזדמנות לרכוש שמלה מיוחדת שעלתה לא מעט? התגנדרנו, הגענו לאירוע, הצטלמנו והעלנו לאינסטה ולפייס. למחרת תלינו את השמלה בארון בידיעה שכנראה לעולם לא נלבש אותה שוב, כי הרי כבר "כולם ראו אותה". בדיוק בגלל התנהגות זו שלנו הקימה שחר יריב את ספריית הבגדים תלבש את זה הלאה.

"המיזם הוא מקום שמעודד צרכנות בת קיימא", מסבירה יריב, "יצאתי לתכנון המיזם מתוך רצון לראות חברה שיתופית שבה רכוש ורעיונות נחלקים על בסיס יומיומי. אני מאמינה שזה ניתן להשגה, והצעד הראשון לשם הוא בחירה באורח חיים יותר ידידותי לסביבה ולחברה, אורח חיים שמנצל את המשאבים הקיימים בצורה מקסימלית, שבסופו של דבר יוביל למזעור ייצור חדש. המיזם שלי יאפשר לאנשים להעביר פריט לבוש שאין להם צורך בו לידי אדם שיעשה בו שימוש, ובמקביל לזכות בתמורה שתענה על הצורך הנוכחי שלהם. מטרות המיזם הן לשנות דפוסי התנהגות ולגרום לאנשים לפעול מתוך צורך ולא מתוך גחמות רגעיות".

יריב, 27, היא אדריכלית נוף. היא נולדה בזכרון יעקב, אך לפני שש שנים עברה לחיפה כדי ללמוד בטכניון ונשארה בעיר.

איך הפכת ליזמית?

"האמת היא שזה קרה במקרה ולא במקרה. הרעיון ישב לי בראש כשהייתי בחו"ל ועזרתי לאסוף תרומות של בגדים לנצרכים. לפני כחצי שנה ראיתי פרסום של יזמי התוכנית 'עושים פה' שחיפשו מיזמים חברתיים שבאים לענות על צורך ועל בעיה, ונרשמתי. רציתי לנסות".

מהו העיקרון של הספרייה? שואלים בגדים לתקופה קצרה ואז מחזירים אותם לאחר השימוש?

"אני עדיין בתהליך עבודה ושום דבר לא סגור עדיין, אבל יש מחשבה לעשות שני מסלולים – מסלול להשכרה ומסלול מקביל שיהיה ליסינג לפרקי זמן ארוכים יותר. אם תרצי בגד לתקופה ארוכה התשלום יהיה חודשי קבוע, וכשלא יהיה לך צורך בו יותר או שהוא התבלה תוכלי להחזיר אותו. בשלב הזה הבגד יעבור למסלול להשכרה הקצרה כי הוא כבר משומש. המחיר הולך להיות פר השכרה ואולי תהיה אפשרות גם למנוי חודשי למי שתרצה להשכיר בתדירות גבוהה. מנוי יכול להיות יותר משתלם".

כמה תעלה גופיית סבא?

"אין גופיות סבא, רק שמלות ערב".

אז בואי תסבירי מהתחלה.

"הרעיון הוא לייצר פלטפורמה לשיתוף בגדים. לי יש בארון בגדים שאני לובשת אולי פעם בשנה או לא לובשת בכלל. הבגדים האלה יוכלו להגיע לספרייה, ואז אנשים אחרים יוכלו להשתמש בהם. אם הבגדים שיש לי לא עונים על הצורך שלי כרגע הם יענו על הצורך של מישהו אחר. השאיפה היא שכל מי שמביא פריט לבוש יקבל תמורה בכל פעם שנעשית השכרה".

תמורה כספית?

"או תמורה כספית או זיכוי".

הבאתי שני פריטים, אוכל לקחת תמורתם שני פריטים אחרים?

"תוכלי לקבל כסף בכל פעם שמשכירים אותם או זיכוי לקחת משהו מהמקום. אם זה יהיה זיכוי אז הערך שלו יהיה גבוה יותר מההחזר הכספי".

זו בעצם חנות של בגדים משומשים, רק שאצלך יצטרכו להחזיר את הפריטים בסיום השימוש. איך נכנס לפה העניין החברתי?

"זאת חנות, אבל המאגר שלה נצבר בזכות אנשים, כך שזה סוג של חנות שיתופית והמחירים יהיו הוגנים. המטרה היא לא להרוויח כמה שיותר אלא להיפך".

ולאן ילך הכסף?

"להוצאות. אין לי שאיפה לעשות רווחים כמנהלת של הפרויקט. השאיפה שלי היא שהמחירים יהיו נגישים לכל כיס כי מחיר השכרה יהיה רק כמה שקלים".

בעתיד תרצי להתרחב לכל הארץ?

"אני רואה את זה קורה בשיתוף פעולה עם מקומות קיימים. חלוקת מרחב עם בתי עסק שקשורים בנושא, אולי מספרות ומכוני יופי, והתפרשות ליותר מקומות. זה משהו שאני רואה קורה בעתיד".

ומה את הולכת לבקש מהוועדה?

"עדיין לא חשבתי על זה. אני צריכה עזרה ביצירת קשרים, ומימון ראשוני יכול לעזור. יש לי מאגר ראשוני של בגדי יד שנייה, אבל אם ארצה לייצר מסלול נוסף של ליסינג אצטרך בגדים חדשים כדי שאנשים יהיו מוכנים לשלם עבורם סכום חודשי קבוע. כסף יכול לעזור כי זה יאפשר לי להשכיר מקום ולפעול ממנו במקום לפעול מהבית".

הרעיון שלך הפוך לחלוטין מכל מה שחברת אופנה עושה – לייצר ולמכור כמה שיותר. את באה ואומרת הפסיקו עם הייצור, בואו נשתמש בבגדים ישנים.

"נכון, אבל הרבה חברות אופנה מפתחות מודעות לבעיות איכות הסביבה. תעשיית האופנה היא אחת מהתעשיות הפוגעניות באיכות הסביבה. זו התעשייה החמישית בגודלה בייצור פחמן דו חמצני, שלא נזכיר את ניצול כוח האדם שזה מטורף. 95 אחוז מהבגדים נזרקים לפח במצב שהם עדיין לבישים, מה שהופך את תעשיית האופנה לאחת מהמזהמות הגדולות. יש הרבה חברות שמתחילות להבין את זה ומנסות תהליך אחר, ידידותי לסביבה, שמשתמש בחומרים שונים וממחזר בגדים. המודעות הולכת וגדלה".

ומחלקה לשמלות כלה תהיה גם?

"בעתיד אני מקווה לפתוח מחלקה כזו. זה יכול לעזור מאוד לנשים שלא יכולות להרשות לעצמן. זה באמת תחום שאני מעוניינת לגעת בו, כמו גם שמלות לנשפי סיום לימודים שעולות מאות ואלפי שקלים".

שחר יריב

השכונתית – רשת חברתית שכונתית

יזם: שי אפשטיין

כך נכתב באתר "עושים פה": "בעשור האחרון חלה התרחקות ביחסי השכנות ובקהילתיות. מספר השכנים שאותם אנחנו מכירים ומרגישים בנוח לפנות אליהם הוא מצומם מאוד. השכונתית היא רשת חברתית שכונתית אשר מניעה לפעולה ולהיכרות אל מעבר למסך המחשב או האייפון. השכונתית מציעה מגוון רחב של אפשרויות לתושבי השכונה להתעדכן, לחלוק ולהיות חלק מהשכונה ומהקהילה. בין מגוון השירותים והאפשרויות ניתן למצוא לוח אירועים שכונתי שבו ניתן להתעדכן באירועים ולפרסם ולחלוק על אירוע שאותו התושב עצמו יוזם; עושים ספורט – לוח לפעילויות ספורט משותפות ויציאות משותפות עם כלבים; לוח מכירה שכונתי; לוח למסירה שכונתי; לוח טרמפים מהשכונה ואליה; ובחזית – קיר עדכונים ושיח חופשי בשלוש רזולוציות, כלומר קיר השכונה, קיר הרחוב וקיר הבניין. כמו כן מפותחים במקביל ממשק אינטרנטי לשימוש האפליקציה במחשב הנייח וממשק לעיריות ולבעלי עסקים כדי לפנות אל תושבי השכונות באמצעות הודעה פרטית הנשלחת לכלל תושבי השכונה, הן לצורך עדכונים מהרשויות והן לצרכים מסחריים ופרסומי הטבות מקומיות".

שי אפשטיין מסיים בקרוב את הסמסטר האחרון בלימודי מערכות מידע באוניברסיטת חיפה. לקבלת מלגת לימודים הוא התנדב בכמה מקומות במסגרת כפר הסטודנטים והעביר שיעורי מתמטיקה לקבוצות לימוד של תלמידים בבית הספר ליאו באק ובמרכז לצעירים, ומעורבות בקהילה היא נר לרגליו.

"לפני כחצי שנה היה מפגש תושבים ושיח שארגנה שותפות חיפה-בוסטון", הוא מספר, "הגעתי כמשתתף גם לשמוע וגם להציע. עלו שם הרבה נושאים – תחבורה, מזון ויוקר המחייה – אבל הנושא שנגע אלי במיוחד היה שאין לתושבי נוה שאנן מה לעשות בשכונה. אין להם חיים והם ממש משועממים. כמי שגר בהדר ויכול להעיד שפה בשכונה יש המון חיים, ניסית לחשוב איך אפשר להנגיש את הדבר הזה למקומות אחרים, ומשם הגיע הרעיון לפתח אפליקציה שהיא רשת חברתית שכונתית, שמטרתה היא להניע אנשים לפעולה מחוץ לאפליקציה. סיפרתי לחברים בלימודים על העניין ושאלתי אותם אם הם בעניין. כך התגבשנו חמישה חברים שכולם סטודנטים למערכות מידע. אחד מהם הוא השותף שלי דני גמר שהתלהב מהרעיון ונשאר איתי מהרגע הראשון לאורך כל הדרך. התחלנו לעבוד על זה מרמה של חקר הרעיון והצורך. העלינו סקר שבו התבקשו תושבי השכונה לכתוב מה הם רוצים, מה הם צריכים ומה ידבר אליהם. קיבלנו הרבה פידבקים חיוביים והתושבים גילו עניין, ואז התחלנו לפתח את זה. בימים אלו ממש העלינו את האפליקציה לגוגל סטור, ועכשיו אנחנו מתחילים להפיץ טסטים כדי שנוכל לקבל פידבקים מהשטח וגם לזהות תקלות של המערכת ואיך השרת מתמודד עם זה מבחינה טכנית".

מה עם האוכלוסייה המבוגרת שלא שולטת בטכנולוגיה החכמה?

"זה לא מחייב. יש הרבה מאוד מבוגרים שגולשים בפייסבוק, והאפליקציה שלנו היא לא פחות נוחה מפייסבוק. גם אנשים מבוגרים יכולים להתמודד עם זה בכמה לחיצות כפתור. אין מורכבות בשימוש. שמנו דגש על חוויית השימוש שתהיה כמה שיותר קלה ונוחה ושתיראה טוב".

האפליקציה היא חינמית?

"משתמש הקצה לא ישלם דבר, זה עסק חברתי-עסקי. אנחנו חושבים על מודלים שבהם נגבה כסף, למשל מהרשות המקומית שתהיה לה אפשרות לשלוח מסרים ממוקדים לתושבים. אם עכשיו יש עבודת תשתית ברחוב מסוים תוכל הרשות לשלוח מסר לכל תושבי הרחוב. אם הם רוצים לשלוח מסר רק לתושבי שכונת הדר או רק לרווקים שמחזיקים כלב בבית ועושים ספורט פעמיים ביום, יהיה להם את המידע הזה והם יוכלו לשלוח מסרים ממוקדים למי שהם רוצים".

האח הגדול בשיא תפארתו.

"לא בדיוק. קודם כל הדברים האלה קיימים בערים חכמות אחרות, וזה לא האח הגדול כי מהמידע שנספק החוצה לא תהיה דרך לזהות מיהם האנשים מכיוון שלא יהיו פרטים אישיים שלהם אלא רק מידע עליהם. בהרבה מקומות נהוג לעבוד ככה. אנחנו נגן על הפרטיות של האנשים".

עסקים יוכלו לפרסם באפליקציה?

"בעלי עסקים יוכלו לפרסם בחינם במסך הראשי של השכונה. אנחנו חושבים לפתח פיצ'ר שלם להטבות מקומיות שבו בעלי עסקים יוכלו לקדם את המבצעים שלהם, וזה כבר יהיה בתשלום. הם יוכלו לפרסם קופונים או מבצעים".

בכל שכונה תהיה אפליקציה כזאת?

"בוודאי, בכל שכונה, בכל עיר ובכל הארץ. השאיפה היא לצאת עם זה גם לחו"ל".

באמת?

"לפני כמה שבועות השתתפנו בתחרות שארגנה עיריית תל אביב ועלינו לגמר. בגמר שייערך בחודש ספטמבר נציג את השכונתית בפסטיבל החדשנות הבינלאומי שיתקיים בשיתוף עם עיריית תל אביב. אם נזכה במקום הראשון נציג את האפליקציה בכנס ערים חכמות בברצלונה".

מה אתה מתכוון לבקש מהוועדה?

"נציג את התקדמות הפרויקט והראה את הפוטנציאל. מאחורי הקלעים אנחנו פועלים למציאת משקיעים, וזה מה שנבקש מהוועדה – שיתופי פעולה של רשויות ושל משקיעים. המשך הפיתוח הוא עניין די יקר ונצטרך עוד מפתחים כי כרגע אנחנו שניים. יש הרבה מאוד טכנולוגיה שצריך ללמוד להשתמש בה ולהיעזר במומחים חיצוניים".

שי אפשטיין