במאמר מקיף ויסודי מציג הסופר, המשורר והמסאי החיפאי עמיקם יסעור את החשיבות שבכתיבת סדרת ספרים מעצבי זהות לילדים – סדרה ייחודית שכתב וממשיך לכתוב, הסופר, המחנך והפובליציסט עמנואל בן סבו. "הגורל היהודי בשואה הוא המוטיב המרכזי בספריו של בן סבו", מסביר יסעור, "ההצלה והישועה תלויים גם בתושייה אישית, גם בנסיבות וגם ברצונם הטוב של כמה לא יהודים. ההיצמדות לדמות קונקרטית מגבירה את אמינותם של הסיפורים".
שמונה ספרים לילדים פרסם בן סבו בסדרה הנושאת את השם "ספרים מעצבי זהות לילדים ונוער" – "הנרות שרעדו", "סוכריות החיים", "אחי", "הקבצן הקטן מדראבאן", "בר המצווה של סבא מוישל'ה", "פפושה", "אנדור" ו"הכותל של בנימין". המשותף לכל הספרים הוא המגמה של המחבר לחזק את זיכרון השואה.
בן סבו בוחר בדרך כלל בסיפורי חיים של ניצולים, שהמוטיבים העיקריים בהם הם הרצון לשרוד, ההתמודדות, העקשנות והגאווה היהודית. יש בסיפורים אלה גם יכולת ליצור אמפתיה עזה בקוראים, ובדרך כלל הם מסופרים בפלאשבק, כאשר הדגש הוא על הזיכרון. גם כאשר הדובר מספר על עצמו הוא עושה זאת בפשטות, ללא האדרה עצמית, ובולטות בו הצניעות וחשיבות ההכרה כי כך היה צריך לעשות.
לדבריו של יסעור, ההיצמדות לדמות קונקרטית מגבירה את אמינותם של הסיפורים. טון שלהם הוא מינורי, המגמה הדידקטית מוצנעת ואינה זועקת, הגיבורים מאופיינים בעיקר לפי פעולותיהם ותגובותיהם למצבים, ומצבים של סכנה מעמידים אתגר בפני האנשים. ברגעי משבר כאלה בולט מקומה של המשפחה, שהיא הנפגעת העיקרית. סיומי הסיפורים שופכים אור על הגיבורים עצמם, וניתן למצוא מידה של הרואיות גם בהתמודדותם של אנשים קטנים שהסכנה נכפית עליהם.
"מלבד זאת ניתן לקבוע כי בסדרת ספרים זו מעוצבת הזהות היהודית תוך כדי מבחן ומאבק", אומר יסעור, "זיקת המספר לתאר את סיפורו של האדם הפשוט מביעה גם עמדה דמוקרטית והומניסטית מאוד – ערכם החינוכי מתגלה לעינינו גם בשל האמונה הגדולה באדם. בסדרת הספרים המשמעותית והחשובה בולט גם מימד הנחלת המורשת בבחינת דור לדור יביע אומר, על תרבות בכלל, על כבוד לעבר, על מסורת ועל הרצף. הזיכרון מאותם מאורעות מעניק פרספקטיבה גם לעבר וגם לדמות הדוברת, וניכרת גם המגמה להימנע מפאתטיות ומתיאור מוגזם של אירועים טראומטיים".
בספר "אחי" (2019, הוצאת ארגמן מיטב), שבו משולבים איוריו של הצייר מיכאל וייסמן, ניצבת במרכז הספר משימה. המשימה כרוכה גם במסע. בספר זה בולטת תחושת האחריות של המספר. אחוות האחים, האהבה הגדולה. רצונו של האח הגדול לגונן ולסוכך.
בספר "הקבצן הקטן מדאראבאן" (2019, הוצאת ארגמן מיטב), אשר אויר על ידי הציירת ילנה סולוביי, מנציח בן סבו פרק מתולדות יהודי רומניה בעת השואה. האמנות משפיעה על החיים, תמונה מעוררת סקרנות של ילד השומע הסברים מפי אמו. ההסבר אינו מלא, לתוך החסר נכנס התיאור של האב, שיש בו גם יסוד מלודרמטי. האב מלמד כי גם במצבים של שפל ניתן לראות את האור ואת הגדולה. הבן לומד פרק חשוב בחיי אביו ותקומתו, וגם לומד לראות את האב כדמות עגולה יותר. האב מספר את עובדות החיים כהווייתן. מעמד כלכלי נמוך אינו בהכרח גזר דין של אבדון, במיוחד כאשר רואים זאת בפרספקטיבה של זמן.
בן סבו נולד בשנת 1964, גדל בבית שאן ולמד בישיבה תיכונית ובישיבת הסדר. הוא בוגר סמינר למורים, בעל תואר ראשון בהצטיינות ותואר שני בהצטיינות יתרה, פרסם ספרים רבים למבוגרים ולנוער. הוא מנהל חינוכי בפנימייה טיפולית ומנהל הפורום הארצי של מנהלי פנימיות שיקומיות-טיפוליות. הפנימייה בראשותו זכתה בפרס היוקרתי ע"ש המחנך יאנוש קורצ'אק. בן סבו חבר באגודת הסופרים העברים, חבר בסומליון – אגודת סופרים ומשוררים לילדים ונוער, והוא בעל טור בכמה כלי תקשורת. הוא זוכה פרס רחל לשירה, פרס שופמן לספרות מקור, אות התקומה על מכלול יצירתו ואות קסת הזהב של אגודת הסופרים. כמו כן הוא זוכה מענק נשיא המדינה מקרן עמו"ס.
תגובות