ברחובות היקרים של הכרמל ספונים אנשים המבכים את מר גורלם.
אשה הנוטה לעיוורון תולה את כביסתה אל מול רוחות המזרח, ואלו מצדן מביאות עמן את קריאת המואזין. עוד מעט שבת, ומכונית יפנית קטנה מקרטעת אל החניה. אנו מצניעים לכת, תאמר הגברת לבעלה, והוא בתרדמתו ינחר.
איך זה שהעירייה לא עושה משהו כנגד פורעי החוק שיוצאים עם הכלבים אשר מחרבנים את המדרכות שלנו לדעת? למה לא מתקנים את הסדק הזה במדרכה? ומה יהיה על הפרחים? מתי כבר ינצו הפרחים? הם שואלים, ובמוקד העירוני ממלאים פיהם מים. הארנונה כאן על הכרמל כל כך גבוהה ואנחנו כל כך מסכנים.
הנה, אתמול למשל יצאתי עם חברה לבר היין של אנדריי סואידן וחלקנו את הסלט. שמעתי שמישהו הגיע מתל אביב והזמין בקבוק יין שלם! מזל שבקפה הבנק מרשים לנו לשבת כל החברות ולהזמין כוס תה. את בקבוק המים הבאתי מהבית. זה נורא מה שעושים במרכז הכרמל. למה הלחות כל כך גבוהה? מה כבר ביקשנו, קצת בריזה? אני לא מבינה את היונה יהב הזה. בשביל זה בחרנו בו?
דירה קטנה נמכרה כאן בשלושה וחצי מיליון שקל, והשכנים מזניחים את הגן. ככה זה על רכס הכרמל. אנשים קשי יום צועדים אל הלא נודע ובכיסם מצויה הפרוטה. אחת. בודדה. בוכייה.
ברחובות העצובים של קרית אליעזר יוצאים השכנים במחול של חג.
אשה שעיניה נוצצות תולה את כביסתה אל מול משב של ים, ואחרוני החיילים שבים עכשיו משדה הקרב. עוד מעט שבת, ומכונית יפנית קטנה מקרטעת אל החניה. אנו שמחים בחלקנו, תאמר הגברת לבעלה, והוא ייצא למשמרת שנייה של שמירה בחניון הבלתי אפשרי של מרכז פנורמה.
איך זה שהמדרכות מתרסקות כאן לתוך עצמן ומעולם לא שתלו פה גן? מתי כבר נזכה להוד, להדר? הם שואלים, ובמוקד העירוני עסוקים בפניות קודמות מהכרמל הרותח. הארנונה כאן סבירה ואנחנו בסך הכל מרוצים. הנה, אתמול למשל יצאתי עם חברה לטיילת בת גלים וקנינו גלידה. שמעתי שמישהו הגיע מתל אביב וקנה את כל הבתים בשורה הראשונה מול הים!
מזל שבשיפודייה הקטנה מרשים לנו לשבת כל החברות ולהזמין את כל השכונה. את בקבוק המים קיבלתי במתנה. זה נורא מה שעושים בקרית אליעזר. פשוט לא עושים שום דבר. מה כבר ביקשנו, שינקו פה ושם ויסדרו לנו מדרכה וקצת פריחה? אני לא מבינה את היונה יהב הזה. נכון שהוא חמוד ובשריפה הוא היה אחלה גבר, רק בשביל זה אני מצביעה לו.
דירה גדולה נמכרה כאן בקצת פחות ממיליון שקל, והשכנים מחפשים קצת צל. ככה זה בקרית אליעזר. אנשים טובים באמצע הדרך מביאים תבשילים של שבת לזקן ערירי שיושב בגפו על ספסל ובכיסו מצויה פרוטה. אחת. בודדה. בוכייה.
יורם
בנוגע לגללי הכלבים זו דוגמה מצויינת להיעדר מוחלט של אכיפה בחיפה. יש חוק בחיפה המשית קנס על בעלי כלבים שלא אוספים את הגללים של כלביהם. החוק לא נאכף והתושבים סובלים. אותו דבר בדיוק קורה עם חניה על המדרכה, תופעה נפוצה בחיפה. גם כאן החוק לא נאכף ותושבים סובלים ולעיתים מסכנים את חייהם. בחמש השנים האחרונות לא ראיתי פקח בחיפה מבצע את עבודתו, גם לא פעם אחת. כשאין אכיפה תושבים נפגעים, בעיקר תושבים בעלי מגבלת תנועה שהמדרכות (מרחב ציבורי) הפכו ללא נגישות.