על לוקאל פטריוטיות ומטבע חברתי חדש

חיפאים יקרים, משקיעים תל אביבים זריזים, הקשיבו והסכיתו שוב ובפעם ה־1,000: חיפה היא לא תל אביב החדשה. מסדה הוא לא שנקין של פעם, הדר היא לא ניו פלורנטין, ואדי סאליב הוא לא נוה צדק של העתיד, ואוי ואבוי לנו אם הרצל והחלוץ יהיו כמו אלנבי ודרום תל אביב, וגובה שכר הדירה שלי ושל העסק בשילוב הארנונה ועוד כמה גורמים מקומיים מספיקים תיאורטית להצית עוד שתיים-שלוש הפגנות ומצעדים שבועיים בשביל להרגיע כאן את המחירים. אז לא צריך להוסיף לנו גם רעיונות מיובאים ואפליקציות תל אביביות למדורה, תנו לנמנם בשקט ולהמשיך להתלונן מהמרפסת בכרמל על הזיהום, על העירייה, על פקקי התנועה, על הכרמלית המסכנה ועל יוקר המחייה. חיפה זו חיפה, לטוב ולרע.

כשגלעד פישר, מנהל כלכלת חיפה בחברת הסטארטאפ קולו (COLU), הסתובב לראשונה במסדה בחודש שעבר, נכנס עם מרכולתו לקפה פאזל וסיפר לי שהמליצו לו על השכונה כי כאן זה כמו פלורנטין, כי יש פה עסקים קטנים לצד פעילות חברתית וחיי קהילה וכי הם רוצים לפתח את זה כמו בשוק הפשפשים, חשכו עיני ונאטמו אוזני. עצרתי את השיחה ופצחתי בעצמי בנאום הגאווה החברתי המקומי שלי על ההיסטוריה העסקית והקהילתית הגאה שלנו ועל חיי הקהילות בהדר בכלל ובמסדה בפרט, ולא חסכתי במילים טובות על העירייה, על קהילת הדר, על רשות הצעירים ועל החברימות האקטיביסטים/ות החברתיים/ות המהממים/ות בשכונה. קצת לוקאל פטריוטיות וקורטוב עצבים, מה קרה?

אחרי שהבין סופית לאיזו צרה חיפאית הוא נכנס לגמרי במקרה ותרתי משמע, הבהרתי לו חד משמעתי שדי שבענו בשנים האחרונות מהמנטרות הקהילתיות ומהקלישאות החברתיות, ועוד יותר מכך – מרעיונות עירוניים צרכניים תוצרת חוץ שמנסים להטמיע בחיפה באופן מלאכותי (מתחם21, מישהו?). עם כל הכבוד למהלכים האקטיביסטים-סוציאליסטיים-סמי דמוקרטיים ולאג’נדה חברתית-כלכלית ענפה עם מילים ארוכות ועם הבטחות גדולות שמבלבלות בעלי עסקים קטנים, ביקשתי שיסביר בשפה ברורה לכרמליסט קפיטליסט פשוט כמוני מה תכלס ייצא לי ולמה כדאי לי מבחינה עסקית להשתמש בארנק האלקטרוני של קולו ולקבל בקפה פאזל את החיפה שקל החדש שהם יצרו עבורנו.

“מטרות המיזם של קולו, מעבר לעניין הרווחי והעסקי של היזמים, הן קידום השימוש בטכנולוגיה בארנק הדיגיטלי ויצירת קהילה שחבריה סוחרים אלה עם אלה ועם עסקים מקומיים קטנים, וכך לעודד צריכה מקומית וייצור כלכלה מקומית בריאה תוך סיוע לקהילה המקומית באמצעות האפליקציה והמטבע המקומי שערכו צמוד לשקל הרגיל”, הסביר פישר. אבל אם חיפה שקל אחד שווה לשקל אחד ואם המחירים בתפריט של קפה פאזל בשקלים תקפים באותו הערך גם לגבי החיפה שקל החדש, בשביל מה להתאמץ ולהתקין את האפליקציה שלכם כאשר לכולם יש היום כרטיסי אשראי או מזומן בהישג יד, הקשיתי. “מכיוון שהשימוש בארנק דיגיטלי בארץ הוא חדשני בפני עצמו, וכשמדברים על עסקים מקומיים זה עוד יותר חדשני. קולו מקדמת את הארנק האלקטרוני ללא עמלות לעסק ועם מתנות התנעה לקהילה ולמשתמשים”. חכם, נאה, מדבר לעניין ומחלק מתנות. כאן התאהבתי סופית בפישר והסכמתי שקפה פאזל יהיה העסק החיפאי הראשון בפרויקט המרתק הזה, שנראה כי מצא את שביל הזהב בין עסקים קטנים לקהילה מקומית ולכסף אמיתי.

כדי להתחיל בשופינג קהילתי מטורף במסדה יש להוריד ולהתקין את האפליקציה של COLU. תשמחו לגלות שעם ההורדה וההרשמה תקבלו 25 חיפה שקל במתנה, אשר שווים בערכם ל־25 שקל.זהו כסף אמיתי לשימוש מיידי וללא הכנסת פרטי אשראי, וכבר בשימוש הראשון הרווחתם/ן. בהמשך אפשר להטעין את הארנק, וכמו כרטיס הרב קו גם כאן הטעינה עצמה נותנת הנחה או מתנה. אם הטענתם/ן ב־100 שקל תקבלו אוטומטית מקולו עוד 15 שקל, והארנק ייטען בעצם ב־115 שקל. בעתיד מתכננת החברה קמפיינים מקומיים ביחד עם העסקים שיצטרפו לפרויקט, הטבות מיוחדות למשלמים באפליקציה ועוד הפתעות בעלות ערך רב למיקרו כלכלה המקומית.

לפני שלושה שבועות, בתחילת השת”פ, התעלמתי לגמרי מהפן החברתי-קהילתי והסברתי לחברים וללקוחות של קפה פאזל את החיסכון האדיר ואת הרווח הכספי העצום בשימוש באפליקציה של חברת סטרטאפ שממש מפזרת כסף בחינם. השיטה היא די ברורה: שפני ניסיון, הגדלת מאגר המידע והרחבת חוג הלקוחות שיוצג בעתיד למשקיעים הבאים בחברה עולים כסף ודורשים זמן. המהלך הנבון וההדדי של קולו מקצר את תהליך גיוס העסקים והלקוחות, ובאמת עוזר כלכלית ומיידית לכל הצדדים השותפים לדרך. לנגד עיני ראיתי תור ארוך של משתמשים ושפנפני ניסיון מלטפים את סמל הפאזל הכתום באפליקציה של קולו בסמארטפון ומעבירים מיליוני שקלים בזמן אמת לקופת העסק. אך המציאות חזקה יותר מכל קמפיין, מתנות או מטבעות, והסיפורים האנושיים הגדולים סביב הכסף הקטן החלו לצוץ, ולמדנו גם את הצד היפה של המטבע החברתי החדש.

חיילי חובה שהורידו את האפליקציה זכו בצ’ופר חיפאי חביב בסופ”ש בזכות מתנת ההורדה, סטודנטיות הדרניקיות בתקופת מבחנים נהנו מאתנחתה זוגית קלה בהפתעה ומהקלה משמעותית בחשבון הוצאות הפנאי שלהן, לקוחות מבוגרים סירבו להשתמש בכסף שקיבלו במתנה ובחרו לשמור אותו ליום סגריר, והצעירים העדיפו לחכות ליום שאחרי המשכורת כדי שיוכלו להטעין את הארנק ולחזור למסדה ולהזמין חברים.
לו היו עוד עסקים גאים ומחוץ לארון בחיפה הייתי מבקש מקולו להנפיק גם מטבע חיפאי ורוד כדי שאולי סוף סוף נצליח לקיים פה קהילה גאה ראויה עם כלכלה מקומית ורודה, ולא רק נספור ציפורים נודדות לתל אביב ונחלום בהקיץ על ג’ובים באגף הגאווה החדש בעירייה.

הכותב הוא ממובילי הקהילה הגאה והבעלים של קפה פאזל