חברי מועצת העיר ידונו בהסדר פשרה בתביעת 30 מיליוני השקלים שעיריית חיפה נדרשת לשלם לבעלי קרקעות במבואות הדרומיים של העיר לאחר שייעודן שונה. הדיון יתקיים בישיבת מועצה שלא מן המניין שתתקיים ביום ראשון.
בשנת 2014 הגישו בעלי הקרקעות שהופקעו תביעה נגד העירייה והוועדה המקומית בטענה שהקרקעות הופקעו לצרכי ציבור בייעוד של תיירות, קיט ונופש, אך ייעודן שונה לאתר שירותי תיירות (בידור וקניות) ששימושיו הם מסחריים. בחלק מהחלקות שהופקעו שוכנים היום קניון עזריאלי חיפה וקניון קסטרא. בפסק הדין שניתן במחוזי בחודש נובמבר 2020 כתבה השופטת ריבי למלשטריך-לטר כי "המסקנה המתבקשת היא שלתוכנית היו תוכניות עוקבות ששינו באופן מהותי את ייעודה המקורי שחייב את המפקיעה לאפשר לנפקעים לרכוש את אדמותיהם". מפסק הדין עלה כי הצדדים ניסו להגיע לפשרה וכי "באי הכוח של הצדדים ניהלו במשך שנים משא ומתן ארוך ומתיש לפשרה, שאמנם הבשיל לחתימה, אך כפי שדווח לי סירבה ראש העיר להביאו לאישור מועצת העיר. בכך אפסה ההזדמנות לפשרה". למלשטריך-לטר פסקה כי על העירייה לפצות על בעלי הקרקעות ב-30 מיליון שקל.
בעירייה הבינו כי סכום זה עלול להיגרע מהקופה הציבורית, ובינואר 2021 הגישו העירייה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין, ואף ביקשו צו עיכוב ביצוע בטענה כי "על בית המשפט "ליתן משקל גם לכך שמדובר בכספי ציבור, כאשר ברי שהתממשות הסיכון האמור משמעה הוא פגיעה בקופה הציבורית ובציבור – תושבי חיפה. יודגש כי מדובר בכספים המיועדים למימון פרויקטים עירוניים בתחום החינוך – בעיקר בתי ספר וגני ילדים – במציאות שבה העירייה ממילא נאלצת להתמודד עם הקפאת תקציבים ממקורות אחרים על רקע המשבר הכלכלי הנכפה על המדינה כתוצאה מהתפשטות וירוס הקורונה. מכאן שקיום פסק הדין ותשלום הכספים למשיבים כבר עתה, בנסיבות המצטברות שבהן סיכויי הערעור להתקבל הם גבוהים, יכולתם של המשיבים להשיב את הכספים מוטלת בספק רב לנוכח היעדר יכולתם הכלכלית המוכחת, ולא ייגרם למשיבים נזק באי קבלת כספי פסק הדין כבר עתה. הביצוע יסכל את האפשרות להוציא אל הפועל את הפרויקטים העירוניים לטובת הציבור. בנסיבות אלה, אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין והערעור יתקבל, הנזק שייגרם למבקשות (העירייה והוועדה המקומית; ב"כ) ולקופה הציבורית יהיה כבד, וזאת מכיוון שהמבקשת היא רשות מינהלית איתנה פיננסית, ואין חשש שמא המשיבים לא יוכלו לקבל את שנפסק להם אם הערעור יידחה".
שופט העליון ג'ורג' קרא קיבל את בקשתן של העירייה והוועדה המקומית, וחתם על צו עיכוב ביצוע לפסק הדין של המחוזי עד לבירור הערעור בעליון. ב-8 בינואר קיימו השופטים יצחק עמית, גילה כנפי-שטייניץ ואלכס שטיין את הדיון האחרון בערעור. מחוץ לפרוטוקול הציע השופט עמית הסדר פשרה, ולפיו תוך 45 יום ממועד הדיון יגיעו הצדדים לפשרה על תשלום של 75 אחוז מהסכום שנקבע בפסק הדין במחוזי, כלומר כ-22 מיליון שקל. כעת נדרשת ראש העיר עינת קליש רותם להביא את ההצעה שתנוסח – ועדיין לא נשלחה לחברי המועצה – לאישור המליאה.
רוצים להישאר מעודכנים?
סגנית ראש העיר סופי נקש פנתה לקליש רותם בדרישה לקבל הבהרות לסיבות שבעטיין ראש העיר לא הביאה לאישור את הסכם הפשרה שגובש עוד טרם פסק הדין במחוזי וחוות דעת שלטענתה גרמה לראש העיר לא לחתום על ההסכם.
"ידוע לנו כי במסגרת דיון בבית משפט העליון בערעורה של עיריית חיפה על פסק דין בתיק אפשטיין ואחרים נגד נגד עיריית חיפה ואחרים, שניתן בבית המשפט המחוזי ואשר חייב את העירייה לשלם כ-30 מיליון שקל לתובעים, הוצעה הצעת פשרה על ידי הרכב השופטים אשר היתה אמורה להגיע לדיון במועצת העיר כבר היום, שכן היועצת המשפטית אמורה לשלוח את עמדת עיריית חיפה לבית משפט העליון עד 23 בפברואר. עניינה של תביעה זו, כמו גם קיומה של תביעה נוספת של כ-70 מיליון שקל, נידון מספר פעמים בוועדת כספים בהקשר להפרשות המשפטיות הנדרשות. במסגרת דיונים אלו עלה כי במשך שנים עמלו הצדדים, כולל גורמי המקצוע העירוניים, על הסכם הפשרה שלא הובא לדיון במועצת העיר בשל סירובה של ראש העיר לעשות זאת".
נקש הוסיפה כי "בנסיבות אלו אבקש שראש העיר תיתן מענה לשאלה מדוע היא נמנעה מלהביא במהלך שנת 2020 את הסכם הפשרה לדיון במועצה עוד בזמן הדיונים בבית המשפט המחוזי; במסגרת הדיון במועצת העיר אבקש לקבל, כחלק מהחומרים שיועברו לכל חברי המועצה, את כל חוות הדעת והממצאים שעמדו בפני ראש העיר ואשר הביאו אותה לבסס את עמדתה בדבר הסכם הפשרה, וכן לקבל את התייחסותה המלאה להצעת הפשרה של בית המשפט העליון, שכן נראה שראש העיר יודעת דברים שאנשי המקצוע 'לא מודעים' אליהם".
את פנייתה סיימה נקש בכך ש"האחריות היא של ראש העיר בלבד להביא בפנינו ולהציג את החומרים, שכן מפסק הדין בבית המשפט המחוזי עולה במפורש כי ראש העיר היא זו שסירבה להביאו לאישור המועצה".
ניר
חייבים לציין שהבלגן הזה נוצר בתקופת יונה יהב.
חיפה משלמת ביוקר על טעויות שקליש עושה
זוכרים את פרשת החקירות האסורות במסגרתן שכרה עינת קליש את שירותיו של היועץ החיצוני, רואה החשבון יהודה ברלב, בהליך ספק תקין, ובעלות שכר מוגזמת של למעלה מ-100 אלף שקלים בחודש? מסתבר שבין שלל הפעולות שביצע ברלב עבור קליש, שמרביתן נותרו חסויות עד היום, הוא השתתף גם בדיונים משפטיים, אחד מהם נגע לתביעה משותפת של 11 בעלי קרקעות במבואות הדרומיים של חיפה אשר קרקעותיהם הופקעו על ידי העירייה בשנות השמונים, וחלקם לא קיבלו פיצויים בעבור ההפקעה ותבעו מהעירייה עשרות מיליוני שקלים. במהלך הדיון המשפטי הגיעו הצדדים להצעת פשרה בגובה של כ-1.6 מיליון שקל. היועצת המשפטית של העירייה, עו"ד ימית קליין, תמכה בפשרה מתוך הבנה שסיכוייה של העירייה לזכות בבית המשפט נמוכים, ומתוך הערכה שבמקרה של הפסד הסכום אותו תיאלץ העירייה לשלם לתובעים יכול להגיע לעשרות מיליוני שקלים. ומה עשתה העירייה? דחתה את הצעת הפשרה, בין השאר בגלל עמדתו של היועץ ברלב. בית המשפט המחוזי פסק נגד עיריית חיפה וחייב אותה לשלם לבעלי הקרקעות פיצויים מצטברים של כ-30 מיליון שקלים. 30 מיליון במקום 1.6. פי כמעט עשרים מהצעת הפשרה !!! עיריית חיפה ערערה לבית המשפט העליון, ובדיון שנערך ב-8 בינואר השנה, הוצעה פשרה חדשה לפיה תוך 45 יום ממועד קיום הדיון יגיעו הצדדים להסדר על תשלום של 75 אחוז מהסכום שנקבע בפסק הדין במחוזי, כלומר כ-22 מיליון שקלים. לעינת קליש נותרו שבועיים שבמהלכם היא נדרשת להביא את ההצעה לאישור המועצה. 30 מיליון או 22 מיליון הם עדיין הרבה מאוד כסף בהשוואה ל-1.6 מיליון בהצעת הפשרה הראשונה שקליש כאמור דחתה. ולמגיב ניר – ״הבלגן״ נוצר לא בתקופת יונה יהב אלא עוד קודם בשנות השמונים והתשעים. לעומת זאת, האחריות על המחיר הגבוה שנדרשים עכשיו לשלם תושבי חיפה היא כולה של עינת קליש שדחתה את הצעת הפשרה הראשונה, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית של העירייה. לצערינו גם במקרה הזה עינת קליש מתאפיינת בחוסר הבנה של המציאות ובקבלת החלטות שגויה, שכמו במקרים רבים אחרים גורמת נזק רב ועולה הרבה מאוד כסף לתושבי חיפה.
חמה תבעו את העיריה ולא בעלי קסטרא??
יש לדרוש את סכום הפשרה מבעלי קניון קסטרא ועזריאלי למה מהעירייה? בקסטרא לקחו קרקע למיזם מרכז אומנויות בתקופת מצנע והפכו לקניון. אז שישלמו בעלי הקניון.