דף הפייסבוק של עיריית חיפה משמש שופר של לשכת ראש העיר. דרכו נפתחה שנת הבחירות בדיווחים אופטימיים ומלאי חוסר קשר למציאות, אשר מעמידים את תקופתה של עינת קליש רותם כהצלחה ושגשוג. במציאות המצב שונה לחלוטין.
בפוסט שעלה אתמול (ראשון) מתגאה העירייה בהשקעותיה בהדר וברחוב סירקין כמנוף לשגשוג של שוק תלפיות. בפועל מדובר בפעולות ברמה נמוכה מאוד, אשר עוררו בעיקר ביקורת ציבורית וגיחוך על הרמה ועל ההיקף כמו מגרש הכדורסל המוזנח, תחנת אוטובוס אחת, פטריות פרגולה מכוערות ממתכת צהובה, שירותים ציבוריים תוך הסרת החיפוי של האריחים המצוירים ועוד.
סירקין ושוק תלפיות מתפתחים ומשגשגים ללא עזרת העירייה ובניגוד לאוזלת היד ומחדלי העשייה של קליש רותם. הנ"ל מתעלמת סדרתית מהמצב האמיתי – הלכלוך, התחזוקה הירודה של הרחוב והמרחב הציבורי, מצב הביטחון הקטסטרופלי וחוסר באמצעי הגנה ואבטחה, למרות שהמקום הוא רגיש ובעייתי יותר מרוב העיר.
במקום שהעירייה תיזום ותקדם טיפול עומק בהדר ובשוק, מועצת הדר היא זו שנאבקת על כל ניקוי רחוב, פנס תאורה, מצלמת ביטחון ומעט אוזן קשבת של ראש העיר בתקווה שתעשה משהו, ומתחננת לאכוף חוק וסדר כפי שהיה ראוי במציאות הולכת וגוברת של פשע ואלימות. הוכחה לכך היתה במהלך חגיגות 100 שנים להדר, כאשר לאור יום נרצח אדם במסעדה ברחוב שפירא הסמוך.
הפוסט המתגאה של העירייה הגיע בטיימינג מדהים: זמן קצר לפני כן נורו יריות לעבר מתחם סירקין 21 הפופולרי. הן פגעו בחלון הזכוכית של אחד מבתי הקפה האהובים בעיר, אשר בדיוק פתח סניף במקום.
הפוסט של עיריית חיפה
הציפייה היתה שאשה, ועוד אדריכלית, תגלה רגישות גבוהה יותר לענייני קהילה, תכנון, חינוך ובכלל יחסי אנוש. התבדינו קשות. בסופו של יום חזינו בראש עיר חסרת יכולת עשייה אמיתית שמשתמשת במעמדה הזמני, מתעלמת ממה שלא נוח לה ופוגעת במי שלא ברשימת המועדפים שלה.
קליש רותם היא ראש סיעה נטולת חברי סיעה. נעמה לזימי נטשה אותה לאחר סכסוך והפכה לחברת כנסת. תמוה ומביך שדיוקנה עדיין מתנוסס בתמונת הנושא של קליש רותם בפייסבוק. ניר שובר הקים סיעה משלו – מהלך המצביע על חוסר אמון. השאר הם דמויות שנעלמו מהשטח. מהתמונה האידילית נותרו רק סיגל ציוני ונחשון צוק עם תואר וללא משכורת.
רוצים להישאר מעודכנים?
עם פתיחתה של שנת הבחירות פצחה קליש רותם במסע יח"צ כדי לקושש חיבה ציבורית. כנס "אצלנו בלשכה" במופעיו השונים, חלוקת תשורות, חלוקת תואר יקירי העיר לדמויות מסוימות, השתתפות באירוע של יד עזר לחבר. במשך שנים חולקו על ידי נציגי העירייה מחשבים לילדים במסגרת התוכנית הממשלתית "מחשב לכל ילד". לאחרונה התייצבה קליש רותם בעצמה בבתי ספר מוזנחים ופגועים כמו דגניה וחליסה, וחילקה מחשבים. כמו פיית שיניים חייכנית ונדבנית, כשהכל מתועד ברשת החברתית. בתי הספר עדיין מוזנחים.
היא גם הזמינה אליה ללשכה את חברי קהילת הלהט"ב כדי לספר על אודות תוכניותיה בנושא. בדיון על הדגלון שהוצב על שולחן הספרנית הודיעה קליש רותם כי היא היתה נוהגת כך גם היום, וזאת בהתעלמות מוחלטת מההוראה שקיבלה בזמנו מעו"ד דינה זילבר, שהיתה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. ההוראה לא כובדה עד היום. ממש בנוסח אריה דרעי העושה לעצמו דין משל עצמו.
במשך ארבע שנים ספונה קליש רותם בלשכתה בניתוק מהמציאות ובתיווך עוזריה, ומנכסת לעצמה את עבודתם של אחרים: פרויקטים מתקופת יונה יהב שהיא רושמת תחת שמה, מאבקי תושבים מוצלחים, הישגי קואליציית השינוי ופעילויות קהילתיות. סיפורים מנותקים על מצב העיר וקשירת כתרים לעצמה ולצוק.
קליש רותם אינה מחוברת לתושבי העיר ולהווייתה האמיתית. הסיפורים שהיא מפיצה באמצעות הדוברות מתרסקים בזמן אמת. במקום "אצלה בלשכה" היא היתה צריכה לחיות כמונו – אלו שחיים בחיפה.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
הסתכלות קטנונית. עסקים שמתפתחים בעיר זקוקים לרישיונות וביקורות. ניקון הרחובות והסביבה. פייסבוק הוא שופר של כולם. גם של אלה שנגד קאליש. והיריות-לקבוע שזה 'טיימינג מדהים' זה משפט דמגוגי שמתאים לימים אלה.